”טיולים מאורגנים: טיול ג'יפים וטיול לורנה“

עוד לפני שטסנו לבורגס, קראנו בלמטייל על טיול הג'יפים והטיול לורנה והחלטנו ללכת על זה. לדעתי, שני הטיולים הם לא מספיק אטקרטיביים ואף נגועים במריחת זמן מעצבנת. את הטיולים סגרנו את הטיולים סגרנו באמצעות דורין מחברת יוניטל שהיא או כל נציג אחר מטעמם נמצאים כל יום בלובי של מלון פלנטה.

נתחיל עם הטיול ג'יפים (60 לאב לאדם): נאמר לנו לחכות בכניסה לפלנטה ב - 09:50 בבוקר. חצי שעה אחר כך הגיעו שני ג'יפים. עלינו עליהם בדרך לעוד 3 - 2 נקודות איסוף בדרך. כשסוף סוף יצאנו מאזור המלונות, חיכינו עוד רבע שעה לפחות לג'יפים אחרים (היו 8 בסך הכל, רובם עם תיירים ישראלים). אחרי 10 דקות נסיעה שוב עצרנו לרבע שעה, הפעם בגלל מישהי שהרגישה לא טוב. אגב, בכל ג'יפ דוחסים לפחות 8 אנשים וחלק גדול מהרכבים מיושנים, אבל איכשהו מתפקדים טוב. לאחר מכן, סוף סוף, התחלנו לטפס על הרי הבלקן. 

הנוף הבולגרי יפה ודי מזכיר את הנוף הגלילי שלנו, רק שהדשא של השכן ירוק יותר מהסיבה הפשוטה שבולגריה הרבה יותר גשומה מישראל. עשינו עצירה למשחק מטופש של מצא את המטמון והמשכנו ל"קאזאן" – בית זיקוק למשקה בולגרי שנקרא "רקיה", מעין וויסקי לייט, כאילו מהול במים. בית הזיקוק התגלה כחדר קטנטן ועתיק שממש אין מה לראות בו, לא מבחינת תהליך ההפקה ולא מבחינת שום דבר. לפחות קצת טעמנו מהמשקה. 

אחר כך הלכנו לאכול צהריים (כלול במחיר) במסעדה מקומית קטנה שמגישה שני סוגי מנות בלבד: עוף וצמחוני – אל תבנו על ללקק את האצבעות. משם המשכנו לאיזשהו נחל מסכן שבקושי זרמו בו מים וממש לא היה מה לראות בו. בזבוז זמן מוחלט. גם הקליעה למטרה ברובה אויר לא הלהיבה אף אחד. משם חזרנו למלונות והגענו בסביבות ארבע וחצי – חמש. לסיכום: נחמד, לא יותר. אם זה מה שיש לראות מבחינת טבע שקרוב לבורגס, אפשר לקצר את הטיול בחצי מהזמן.

הטיול לורנה (50 לאב לאדם) – הנסיעה לורנה היא באוטובוס ממוזג ולוקחת שעתיים. נסענו בשבת, וזכינו במדריך בולגרי דובר עברית לא רעה בכלל. לבחור הצעיר קוראים ניקולאי וחצי מהדרך הוא דיבר על בולגריה – טופוגרפיה, גיאוגרפיה, תרבות, כלכלה ומה שאתם לא רוצים - אבל בצורה מעניינת. עצירה ראשונה בקטדרלה של ורנה, הצמודה למדרחוב שעל שפת הים. ברגע שהקבוצה יורדת מהאוטובוס, הדרכה קצרה של שתי דקות ומשם זמן חופשי להסתובב במשך שעתיים – זמן מוגזם לכל הדעות. אין מה לעשות שם יותר משעה, אחרי שחרשנו את כל המדרחוב, ישבנו בבית קפה רק כדי להעביר את הזמן. 

תחנה שנייה – ארוחת צהריים במלון Havana בחולות הזהב – האוכל דווקא טוב מאוד (חמין, פרגיות, חומוס וטחינה – תענוג!) – אבל מה יש לעשות או לראות שם? זה הרי לא בורנה בכלל אלא באזור המלונות. בכל מקרה גם שם קיבלנו זמן חופשי של שעתיים, וחיכינו כבר לעלות לאוטובוסים בדרך למלון. לסיכום: אני בטוח שיש הרבה יותר מה לעשות בורנה מאשר הקטרדלה והמדרחוב, למשל ארמון המלכה עם הגנים הבוטניים. אני גם בטוח שאי אפשר לדחוס יותר מידי ביום אחד אבל בטח אפשר להפיק יותר מהטיול הזה.

ודרך אגב, לא נראה לי שיש אלטרנטיבות ראויות יותר. כשהסתובבנו בבורגס וקראנו על טיולים דומים בסוכניות זרות, המחירים היו יקרים יותר ותוכן הטיולים לא נראה מרשים במיוחד.