”מפרץ הלונג ביי“

מנהל ההזמנות במלון קמיליה 4 בהאנוי, מר דזונג, הוא בחור חביב והעצות שלו מועילות. רכשנו דרכו טיולים להלונג ביי, סאפא וטאם-קוק. עבור הלונג ביי רכשנו טיול בספינה ליומיים + לילה אחד בספינה. הוא הציע לנו טיול בסיסי ב-68 דולר וניסה לשכנע אותנו לקחת את הטיול היקר יותר ב-99 דולר. בבדיקה שעשינו בסוכנויות בטיולים באזור של המלון, גילינו שהן מציעות טיול דומה להלונג ביי ב-35 דולר בלבד. כששאלנו את מר דזונג על הסיבה להפרשים הגבוהים במחירים הוא הסביר לנו שההצעה הזולה מציעה "תנאים מזעזעים". הוא אמר שהספינות הן מיושנות ומתוחזקות גרוע, האוכל מתחת לכל ביקורת והנסיעה לשם נעשית באוטובוסים דחוסים במיוחד. דזונג אמר כי המרחק להלונג ביי הוא 175 ק"מ והמחירים הזולים בקושי מכסים את עלות הנסיעה עצמה.

אנחנו השתכנענו מדבריו ורכשנו את חבילת הטיול היקרה יותר, שכללה לינה לילית בספינה בלב המפרץ. הנסיעה להלונג ביי התבצעה במיניבוס ובו 14 תיירים. זו נסיעה ארוכה מאוד ולא נוחה במיוחד. הכבישים בויאטנם איומים, אין מילה אחרת. הנהגים מתייחסים אל חוקי התנועה כאל המלצה בלבד, עקיפות מתבצעות כאשר בנתיב הנגדי זורמת תנועה כבדה ביותר, הנהגים מאותתים אחד לשני בעזרת צופר המכונית, "חותכים" זה את זה ללא הפסקה - תחשבו על נסיעה מסוג זה במשך ארבע שעות רצופות. היה מפחיד. כאשר הגענו להלונג ביי התברר כי באותו לילה ספינת תיירים שעגנה ללינה לילית במפרץ התהפכה ו-12 תיירים טבעו. מאוחר יותר התברר כי הספינה, שכנראה הייתה במצב תחזוקתי גרוע מאוד, שהתה ללינת לילה במפרץ עם עוד עשרות ספינות אחרות. ככל הנראה, גל גדול שעבר במפרץ טלטל את הספינה והיא התהפכה. כשחזרנו, מר דזונג אמר כי הספינה שטבעה הייתה מהספינות של הטיולים הזולים.