”מדריך ונהג בבורמה וכמה טיפים“

חזרנו לאחרונה מטיול של שבועיים וחצי בבורמה. אחרי התלבטות החלטנו לקחת אוטו עם נהג/מדריך, למרות שזה יחסית יקר- 35 דולר ליום. שבועיים וחצי אחר כך, בסיומו של הטיול, היינו שנינו מאושרים מההחלטה. התחבורה הציבורית שם היא יותר נוראית אפילו מהמקובל באסיה. האוטובוסים עוברים בנקודות האיסוף בשעות לא שעות, לפעמים בשלוש וארבע לפנות בוקר. נקודות האיסוף כשלעצמן הן חורים שקשה למצוא, וכמובן שאין שום סיכוי שבעולם למצוא מושב באוטובוס. בנוסף הנסיעות ארוכות עד מוות- לפעמים 7-8 שעות ל-200-250 קילומטר.

החברה שממנה שכרנו את הנהג-מדריך היא קואופרטיב שאינו מעביר כסף לממשלה, והנהגים שלו מכירים כל חור במדינה. המדריך שלנו ביקש מאיתנו לשרטט מסלול כללי ואחר-כך לפיו תיכנן טיול מפורט. המלונות והמסעדות שהוא לקח אותנו אליהם- לפי תקציב שהצבנו- היו מצויינים בכל קנה מידה. אבל חשוב מזאת- הטיול היה קל בצורה יוצאת דופן- בלי לשבור את הראש על תחנות מרכזיות, בלי לחפש מלונות ובלי כל כאבי הראש המעצבנים.

לגבי המחיר- אין מה להתמקח כי לנהג עצמו יוצא מכל הסיפור רק 5-6 דולר ליום. כל היתר הולך על דלק בשוק השחור, דמי מעבר בכבישים שמשלמים לחונטה השלטונית, המלונות והאוכל והאחזקה של האוטו. המכוניות בבורמה עולות בגלל מיסים הון- 12-13 אלף דולר למכונית בת 10 ויותר, וזה במדינה שאנשים מבוססים מרוויחים 100 דולר לחודש. ואחרי כל זה - הנהג\מדריך שלנו היה חמוד שבחמודים- איש אציל ונעים שהכיר את כולם לאורך הדרך ושעשה הכל בשבילנו. דוגמא קטנה: כשהתקלקל לו האוטו, במקום שבו לא נזקקנו להסעות (אינלה-לייק) הוא התעקש לשכור מונית שתהיה בסביבה למקרה שנרצה לצאת לנסיעה. בשתי הפעמים שבהן שתינו ביחד בערבים הוא לא נתן לנו לשלם למרות מחאות וכך גם במקומות ``מיוחדים`` שהוא לקח אותנו אליהם - מפעלים קטנים, חנויות ממתקים וכך הלאה.

 אם מישהו מעוניין בשרותיו שמו Aung-Soe