”הודו – איך להתמודד עם מציקנים והצקות“

הודו היא מדינה מאוד מגוונת צבעונית בעלת קונטרסטים מאוד חזקים. מגדלים מפוארים ופחונים, עושר רב מול עוני מכפיר, טכנולוגיה מתקדמת, ופרימיטיביות זו ליד זו. הודו היא מדינה של חוויות רבות, ואחד הקשיים למטייל בהודו הם ההצקות מצד רוכלים שמסוגלים ללכת אחריך רחוב שלם וקבצנים מסוגים שונים, ילדים ובעלי מומים, שיבקשו רופי או אוכל או כל דבר שיש בידך. חשוב להבין כי עבור ההודים אין שום דבר חריג או לא מוסרי במעשים האלו ועבורם זה חלק מהחיים, ומטייל מערבי מייצג עושר שלהם אין.<

האופן שאני מצאתי הכי נוח להתמודדות הוא לעשות מה שאני רוצה בזמן שאני רוצה, ויחד עם זה להתייחס בכבוד לכל אדם ואדם. למשל רוכל בשוק שניסה למכור לי משהו שאני לא מעוניין בו פשוט אמרתי לו שאני לא מעוניין, ואחר-כך התעלמתי ממנו, אחר חצי דקה הוא עזב אותי. לילדים ברחוב העדפתי לתת איזו סוכריה או חטיף מאשר כסף (ברוב המקרים הם שמחו על סוכריה כאילו עשיתי להם את היום, ואפילו חבקו אותי). 

כשהמשיכו לבקש ממני עניתי בחביבות שאין עוד, והלכתי לי, ושוב, אם הלכו אחרי התעלמתי,ייתי בשלי ונותן כשאני רוצה לתת ומתעלם כשאני לא מעוניין באינטראקציה. לקבצנים לפעמים נתתי רופי ולפעמים לא (כדאי שיהיו כמה רופיס זמינים בכיס), ובכל מקרה עשיתי הכל ממקום של נתינה ולא בשביל שלא יציקו לי, ולא בשביל לקבל תודה. וכמו שאמר פעם איזה באבא, כשיש שלווה פנימית גם בחוץ הכל נראה שלו, אז כדי שתוכלו לחוות את הודו בלי להתעצבן כל 5 דקות. תמיד כדאי לזכור שאנחנו לא לבד בעולם, יש אחרים ששונים מאיתנו, וכשנקבל אותם בשלווה (אם או בלי אינראקציה) הטיול יהיה הרבה יותר מהנה וחוויתי.