”גרדלנד“

רבות התלבטנו אם ללכת לגרדלנד או לא לאור רתיעתנו ממקומות המוניים ומרובה תורים, אלא שהילדים בני 13 + 11 הבהירו שאין מצב שהם עוזבים את אדמת איטליה מבלי לבדוק האם שילוב של כמויות גלידה בבטן ולופים חוזרים על אחד ממתקני העינויים בפארק מייצרים רמות אושר שאינם מכירים.]

אז נכנענו. המחיר יקר כמובן אבל החלטנו לקנות כרטיסים עוד בארץ באמצעות האתר. קצת חששנו אבל בירכנו כשהגענו וגילינו שכבר בשעה 10:15 בבוקר, רבע שעה אחרי הפתיחה, יש כבר תורים בקופה. 

כשרוכשים כרטיסים דרך האינטרנט מומלץ להדפיס וגם לצלם ליתר בטחון כדי שאם הולך לאיבוד סט אחד יש גיבוי במקום אחר. בכניסה מגישים את הדפים המודפסים במקום כרטיס. 

היינו באמצע חודש מאי ולא היו אמורים להיות תורים ארוכים אבל היה די עמוס. בכניסה לכל מתקן יש שלט אלקטרוני שמודיע מה משך הזמן שצריך לעמוד בתור כדי לעלות על המתקן. שימושי מאוד וכדאי לעשות "חושבים" אם שווה להמתין או אולי ללכת בנתיים למתקן אחר ואח"כ לחזור. כעיקרון שווה להיעזר במפה שהם מחלקים (אין באנגלית ומחלקים רק בכניסה אז לשמור עליה). אפשר עוד בארץ להכנס לאתר ולהחליט ביחד לאיזה מתקנים רוצים ללכת ראשונים ולקבוע מהיכן מתחילים.

הפארק גדול ואי אפשר לרוץ מקצה לקצה בלי תכנון. יש מתקנים כמו רכבת ההרים שמוגבלים בגיל. חבל לעמוד סתם בתור ולגלות אחרי רבע שעה של המתנה שאי אפשר לעלות. תשאלו מראש ("אני יש לי רק שאלה"...) או הכי טוב לבדוק מראש דרך האתר. חובה להצטייד בכובעים ובהרבה מים וכדאי נישנושים או כריכים כי המחירים שם יקרים לדעתינו והאוכל תעשייתי. 

לא לקחנו כרטיסי אקספרס כי לא היינו בשיא העונה אבל למי שהולך ביולי אוגוסט כדאי לשקול זאת בחיוב. בילינו משעת הפתיחה ועד לסגירת המקום. חזרנו עייפים אך מרוצים.