”ביקור בקרחון פיץ רוי“

מאל קלפטה אפשר לנסוע במונית (במקרה שלנו של תחנת מוניות בשם קונדור condor שנמצאת ברחוב שיוצא מהרחוב הראשי מול חנות הגלידה),לקרחון המתנפץ בשפת העם או הפריטו מורנו בשמו הרשמי. למרות שהכתיב זהה לצורה שבה כותבים את שם העיר פריטו מורנו הם מרוחקים 700 ק``מ אחד מהשני.

לנוסעים לקרחון כדאי לדעת כי מדובר על שיא ההתנפצויות בשעות הצהרים- בין 11:00 ל- 14:00. אנחנו יצאנו רק ב- 14:30 וקיווינו שכשנגיע (כשעה וחצי נסיעה) עדיין נראה התנפצויות. הנסיעה, על דרך עפר כמובן.

כשהגענו למרות הכנות מוקדמות, גילינו שהקרחון ממוסחר לגמרי. השבילים מגודרים, יש מרפסות תצפית בנקודות הנכונות, אבל בכל זאת לא נראה שאת הכסף שמרוויחים מדמי הכניסה הגבוהים (5 דולר) משקיעים בחזרה בטיפוח הפארק. (המלצה, חלק מההכנות המוקדמות- להוריד ציפיות מהקרחון).

הקרחון הוא ענק: 14 ק``מ אורך ו- 4 ק``מ רוחב, עם חזית ברוחב 6 ק``מ בגלל צורת ראש החץ של הקרחון. קרחונים באופן כללי, מתקדמים ו``זורמים`` במורד העמק שבו הם ``יושבים``, וכשקצה הקרחון מגיע אל מעל למים הוא קורס בגלל שאין לו תמיכה מלמטה ומאחור הקרחון ממשיך להתקדם.

בפריטו מורנו אפשר לצפות בהתנפצויות יפות של גושים ענקיים, אבל בשביל זה צריך מזל.