”הוסטל זולה zoola“

ישראלים שמטיילים בגואטמלה ומגיעים למקומות בבעלות ישראלית על מנת לתמוך בעסק של אחד משלנו זה יפה ומקסים, אנחנו כאלה. אבל כשהבעלים מסתמך על זה ולא מעניין אותו שירות לקוחות או חוויה נעימה, רק שיגיעו, ישלמו את ה-2 לילות חובה ויתמודדו עם השאר- פה זה הזמן להעביר את המסר ולהפסיק לפרנס את ההרגלים המגונים שלו.

קודם כל, לא יודעת אם לכולם זה מפריע אבל הבן אדם מסומם מהבוקר ועד הערב. בערב אפשר לשמוע אותו נואם לבנות בזולה על איך שזה טבעי והוא הרבה יותר רגוע ומאושר מהם. אם אתם רוצים להשתמש במחשב האחד שיש שם, קחו בחשבון שתוך 2-3 דקות יגיע אחד העובדים שבטוח שזה שלו פרטי ויזרז אתכם ממש לא בעדינות. או אם הם התיישבו קודם, לכו תאכלו צהריים כי הם לא מתרגשים מאורחים שמחכים בתור.

חוץ מזה, הייתי עם זוג חברים שלי, לא ישראלים שישנו בחדר פרטי עם שירותים ומקלחת. הם אמרו מראש שהם נשארים לפחות 4-5 לילות אבל אחרי הלילה השני הם התעוררו בבוקר לדפיקות חזקות על הדלת. בעל המקום המקסים, צור, בא ונבח "לא אמרו לכם שאנחנו צריכים את החדר הזה? אמא שלי באה לבקר ותצטרכו לעבור עכשיו לחדר אחר מהר כי צריך להספיק לנקות! בחדר השני אין שירותים ומקלחת אבל זה פה קרוב. בסדר? מהר!" אז החברים המבולבלים שלי אמרו "אוקיי, תודה" וצור, אולי גם מבולבל אמר "אין בעד מה". החזקתי את עצמי שלא להתערב. הם ממש לא מסוגלים לארח את התיירים, ישראלים או לא, מבלי לגרום להרגשה רעה מאד. אני יכולה לומר עוד הרבה אבל השורה התחתונה היא שמותר, כדאי ומומלץ במקרה הזה לפרנס בעל אכסניה אחר. יש המון והם מצוינים. לא לכל ישראלי מגיעה האהבה והנאמנות הזו. הזמן שלנו שם היה בהחלט הייתה חוויה עגומה.