נהר הקולורדו וארצ`ס פארק

מוצאו באגם גרנבי (Granby) שבהרי הרוקי, משם הוא זורם לכיוון דרום מערב דרך 2300 ק"מ, ועובר דרך 6 מדינות: קולורדו, יוטה, אריזונה, נבאדה, קליפורניה ומקסיקו, ממנה הוא נשפך למפרץ קליפורניה. בפרק זה של הטיול יוצא לנו לנסוע לאורכו של נהר הקולורדו ממוצאו (כמעט) עד לשיפכו (גם כמעט). כביש 70, המתפתל לאורך נהר הקולורדו, הוביל אותנו (אחרי 2 פנצ`רים) ליוטה, ממנו המשכנו על כביש 128 דרום, המסומן במפה ככביש נוף (יציאה 212 מכביש 70), וממש שמחנו על הבחירה. כביש 128 מגיע לעיירה Moad, ועובר גם הוא במקביל לנהר הקולורדו. הדרך מרשימה בנופיה - קניון מפותל העובר בין הרים צבעוניים שפוסלו ע"י הטבע לעמודים גבוהים ולחומות. אנו, ההורים, נהנו מכל רגע. הבנות לעומת זאת, התחילו להראות סימני שעמום מהטבע (שרק יגברו בעתיד). העיירה Moad (עיירה קטנה וחמודה) היוותה את בסיס היציאה שלנו לארצ`ס פארק.

הכניסה לפארק מכביש 128. כרגיל, הצטיידנו במפות ומידע ויצאנו לדרך. לאורך הכביש הבחנו בנופים המאפיינים את האזור: הרי חול אדומים המעוצבים כעמודים, חומות, אנשים, פטריות ועוד כיד הדמיון. לאחר נסיעה של 9 ק"מ התחלנו להבחין בקשתות המפורסמות. בפארק יש מספר מסלולי הליכה לקשתות השונות. אנו הלכנו לקשת הכפולה (Double Arch), שם טיפסנו על קשתות החול העצומות, שנוצרו בתהליכי ארוזיה שונים. משם פנינו לאזור החלונות (The Windows Section). בשביל טיול מסודר עלינו עד לקשתות. הבנות טיפסו על הסלעים, החליקו, טיפסו שוב ושוב החליקו. הרגשנו כמו בלונה פארק של הטבע. מקום נוסף עם קשתות יפות נמצא באזור Devil Garden שם טיילנו ל- Pine Tree Arch - קשת גדולה אליה מגיעים במסלול של כק"מ ולפניה אזור עם חול רך כמו בים, מה שגרם לנו (ובמיוחד לילדות) "להתקע" שם כחצי שעה.
 לא רחוק מ- Pine Tree Arch נמצאת הקשת הגדולה (Landscae Arch), שאליה הלכתי (אושרה) כבר לבד.

לתחילת הכתבה

קניונלנד וקניון אנטילופ

למחרת נסענו לקניונלנד (Canyonland). הקניונלנד עצמו מחולק ל- 3 אזורים שונים שהכניסה לכל אחד מהם היא ממקום שונה: אזור ה- Mase, שכשמו- נראה כמו מבוך והינו פראי ביותר. אזור "האי שבשמיים" (Island in the Sky) הצפוני, אליו נכנסים מכביש 313. ואזור ה- Needles, אליו נכנסנו אנו מכביש מספר 211. באמצע הדרך עצרנו ב- Newspaper Rock, סלע עצום עם ציורי קיר בני אלפיים שנה של שבטי האנאסזי. כבר בכניסה לקניונלנד החלו הבנות לגלות סימני שעמום מרוב הטבע באזור. איכשהוא הצלחנו לשכנע אותן לצאת לטיול קצר בן 1 ק"מ ל- Cave Spring, שעל פי התמונות הוא נראה מעניין. המסלול עצמו עובר בין נקיקי הסלעים ומעליהם ומשלב טיפוס על סולמות. בדרך ראינו נחש שבדיוק בא לשתות מים משלולית בדרך. השלב הבא בטיול הוא הגראנד קניון (Grand Canyon), שלמרבה ההפתעה, היווה אכזבה קלה עבורנו. אני, כרגיל, התלהבתי מהכל, יעקב עשה פרצוף של אדיש, עומר התעצבנה ש"מכל התצפיות רואים אותו דבר". מענבר והגר כבר היה לנו קשה לקבל תגובה. עבורן כבר הכל נראה אותו דבר: הרים, הרים והרים. אה כן, וגם מעט נהר הקולורדו. יתכן ובאמת היה יותר מידי טבע בזמן האחרון. יכול להיות גם שכדי להנות באמת מהקניון הגדול צריך לרדת עד למטה (טיול של מספר ימים) וזה היה גדול עלינו, כך שבאמת מכל התצפיות הכל נראה אותו דבר (מילה מעומר: תודו שאני צודקת).

בכל אופן, הספקנו לעלות על תצפית המגדלור (זה היה לפני ה"מרד") ולהנות מהעיצוב הפנימי שלו, לישון בקמפגראונד הציבורי בפארק ולאכול תפוח אדמה אינדיאני במדורה לארוחת ערב- פיצוי הולם לסוף היום. (תפוח אדמה אינדיאני- תפוח אדמה שחותכים לו את ה"ראש", מרוקנים את תוכנו וממלאים בביצה. סוגרים חזרה את הראש שנחתך, עוטפים בנייר כסף ו.... זורקים למדורה כמו תפו"א רגיל. טעיייייים). טוב, אחרי ה"מרד", ה"סולחה" (קומזיץ) ושיחות המוטיבציה, קיבלנו החלטה (עד כמה שאפשר לקבל החלטה עם ילדה בת 6) שאת הנוף רואים דרך הרגליים, כלומר, טיול קצר בכל פארק למקום שהכי מומלץ (ע"י הרנג`רים). לגבי תצפיות בדרך- רק מי שרוצה, יורד (כלומר- יעקב ואושרה). בדרך חזרה מהגראנד קניון, עצרנו לתצפית על נהר הקולורדו הקטן (Little Colorado River Gorge- על כביש 64), קניון צר ותלול שערוצו נשפך לנהר הקולורדו. כביש 89 צפון הוביל אותנו לעיירה פייג (Page)- עיירה שרוב תושביה אינדיאנים ועיקר פרנסתה מהתיירות. פייג הייתה נקודת המוצא שלנו לקניון אנטילופ (שקשה למצוא אותו על המפה אך הוא מופיע בכל פרסומת באזור).

קניון אנטילופ הוא קניון קצר ויפיפה הנמצא על כביש 89 (כ- 5 מייל דרומית לפייג), קירותיו הגבוהים והצרים עשויים אבן חול אדומה שהרוח והמים חרצו בה סימני הנראים כגלים. המקום הוא גן עדן לצלמים, ואכן, ההליכה בערוצו, שאורכו כ- 250 מטר, אורכת כשעה בשל העצירות הרבות שעושים בו לצורך הצילומים. השעה הטובה ביותר להגיע לקניון היא בצהרים (12:00) כשהשמש באמצע השמים. הקניון עצמו נמצא בשמורה אינדיאנית ועל כן ניתן להיכנס אליו רק בליווי מדריך אינדיאני. בפייג עצמה יש מספר חברות העורכות טיולים לקניון (אחת מהן- Overland Canyon Turs - מספר טלפון (928)608-4072). אנו נסענו לכניסה לקניון ושכרנו מדריך במקום שהוריד אותנו לקניון עצמו. עזבנו את פייג ואת קניון אנטילופ לכיוון סכר גלן ואגם פאואל. עצרנו במרכז המבקרים של הסכר לתצפית ולמידע.

לתחילת הכתבה

אגם פאול

לפני שפנינו לכיוון אגם פאואל נסענו לתצפית על סלע ענק הבולט מתוך ערוץ נהר הקולורדו ויוצר מראה יפה ביותר של הנהר. המיקום שלו: ממרכז המבקרים של סכר גלן נוסעים על כביש 89 דרום, חולפים על פני הר שמצויירת עליו האות P בלבן (ה- P נמצאת בצד שמאל של הכביש) ומגיעים לחניה מסודרת ממנה יש ללכת כ- ¾ מייל עד לנקודת התצפית המרהיבה. ע"פ ההסבר שקיבלנו במרכז המבקרים של סכר גלן אמור להיות במקום שלט ירוק שכתוב עליו "545 מייל", אך הוא לא היה במקום. חזרנו חזרה לכיוון אגם פאואל (Lake Powell), הנקרא על שמו של מייג`ור ג`ון פאואל, הרפתקן שהוביל את המשלחת הראשונה שחקרה את נהר הקולורדו עד לגראנד קניון. האגם נוצר בעקבות הקמת סכר גלן על נתיב נהר הקולורדו, דבר שעורר בעבר התנגדות גדולה מצד הגופים הירוקים והיום מהווה מוקד משיכה למיליוני תיירים (מלבד החשמל שהוא מספק למספר מדינות באזור). מראה האגם הכחול בתוך הרי המדבר הצבעוניים היה מדהים.

אנו פנינו לכיוון קמפגראונד ציבורי המשקיף על האגם (18$ במחירי חורף). במשרד אמרו "אנחנו כאן נמצאים ביוטה, והבית הקרוב שם זה כבר אריזונה". מבינים מה הולך פה? אנחנו בדיוק על הגבול בין אריזונה ליוטה! הקמפגראונד נמצא בצד של אריזונה, ואגם פאואל נמצא בצד של יוטה. באגם פאואל שכרנו סירת מנוע מהירה איתה שטנו בקניון אנטילופ ובנוואחו קניון. 4 שעות של שיט באגם ובקניונים, כשהצוקים הצבעוניים עומדים כקירות מעלינו, היו חוויה בלתי נשכחת עבורנו. יעקב החליט להוסיף סירה לרשימת הקניות כשנחזור לארץ (אחרי קרוואן נגרר...). השכרת הסירה לחצי יום ל- 8 נוסעים 170$ במחירי חורף (212$ החל מ- 1.5). במקום יש גם "סירות- בית" - כמו קרוואן אך בסירה, והרבה יותר גדול ומפואר. טוב, אחרי הכל, היינו צריכים לחזור למציאות, אז את אחר הצהרים בילינו ב"ניקיונות לפסח". פסח באופק וזו סיבה טובה לעשות סדר ב"בית" ולזרוק דברים מיותרים כדי שיהיה מקום לדברים מיותרים אחרים.

לתחילת הכתבה

ברייס קניון ולאס וגאס

מאגם פאואל פנינו צפונה על כביש 89 לכיוון ברייס קניון (Bryce Canyon) במדינת יוטה. בקניון עצמו יש מאגר עצום של סלעים בצבעי לבן-אדום-חום שבתהליך שחיקה ארוך הפך אותם הטבע לעמודים, לאנשים, לקירות, לחומות ועוד "פסלים" שונים. מגובה המצוק, נראה המקום כמבוך עצום (או כמו שאמר עליו אבנעזר ברייס, המתיישב הראשון במקום- "זהו מקום נורא למצוא בו פרה שהלכה לאיבוד"). במרכז המבקרים המליצו לנו טיול לגן המלכות (Queen Garden Trail) היוצא מ- Sunrise Point. נאמנים להחלטות קודמות שהחלטנו, יצאנו לטיול רגלי (2.5 מייל הלוך וחזור) עד להפתעה- סלע אבן שעם הרבה דמיון נראה כמו המלכה ויקטוריה. שרידי השלג בדרך רק הוסיפו לחוויה. הנקודה הבאה במסלול היה פארק ציון (Zion Park) - קניון יפה עם צוקים מדהימים כשבערוצו זורם נהר הבתולה (Virgin River). ההר הגדול המשקיף מלמעלה נקרא כרמל (שמות עם ריח של בית). מי שנכנס לפארק, כמונו, מהצד המערבי, עובר דרך מנהרה באורך 1.5 ק"מ החצובה בתוך הר הכרמל (יש הגבלת גובה. 10$ עבור המעבר גם למחזיקי כרטיס פארקים שנתי). בפארק עצמו טיילנו במסלול בריכות האיזמרגד (Emerald Pools) אל כל שלושת הבריכות. פה ושם נראה מפל מים, כשהמרשים ביותר היה המפל של הבריכה הגבוהה (Upper Emerald Pod)- מומלץ מאוד. אחר הצהרים עזבנו את פארק ציון ואת הנופים של נהר הבתולה לכיוון לאס וגאס.

כבר בכניסה לנבדה אפשר לראות שלטים ופירסומים על בתי קזינו המנסים לפתות את התיירים להיכנס אליהם לפני שמגיעים ללאס וגאס. אווירת הימורים כללית. גם בתחנות דלק ובמזנונים יש מכונות מזל, רק תוציא את כסף. במרכז המבקרים בכניסה לנבדה הצטיידנו במפות, עיצות ורשימת קמפים באזור לאס וגאס. לפנות ערב הגענו ללאס וגאס- העיר הנוצצת. גם העיניים שלנו נצצו (במיוחד של הבנות) למראה כמות אורות הנאון שריצדו מכל פינה. כמות האור הנצרכת בלאס וגאס שווה לכמות האור בנבדה כולה. כל כך מואר ומרצד שכבר כואבות לנו העיניים. נסענו עם הקרוואן לאורך הסטריפ, קטע ברחוב הראשי בלאס וגאס בו מרוכזים רוב בתי המלון המיוחדים (S. Las Vegas blvd). הסטריפ נראה כמו קרקס - שלטי ניאון מוארים, מסכי ענק בכל פינה המציגים סרטים וקליפים של אומנים מוכרים, בתי המלון הבנויים סביב נושא מסוים ומהווים תפאורה נאה לרחוב וכל מערכת האורות המקשתת כל שלט, כל כניסה, כל חנות וכל פינה. לרגע חלפה מחשבה בראשי שלא צריך הרבה כדי שתהיה תאונה, עם כל הדברים שתופסים את העין מסביב. החלטנו ללון בחניה של וולמארט ולמחרת לחפש קמפ לשלושה ימים.

לגבי הלינה בלאס וגאס- יש קמפ של חברת KOA ליד מלון סירקוס סירקוס שמהווה חלק מהמלון עצמו ונמצא בתוך מגרש חנייה ענק (43$ ללילה) והיחיד באזור הסטריפ עצמו. ברור טלפוני קצר העלה שיש קמפים מרוחקים מעט וזולים בהרבה. בהמשך רחוב לאס וגאס, רק רחוק ממרכז העניינים, נמצא הקמפ בו חנינו (16$ ללילה, עם בריכה, ג`קוזי, כבלים ואינטרנט - MAHONEYS SILVER NUGGET- N. LAS VEGAS blvd). ביום הראשון טיילנו לאורך הסטריפ אך לא נכנסנו למלונות עצמם מפאת העייפות שנפלה עלינו. מזג האוויר היה חם מאוד ואנו מצאנו קמפ נחמד ולא יקר עם בריכה ואינטרנט. כולם הלכו לבריכה ואני (אושרה) נצמדתי למזגן כדי להתחיל לנשום. בערב התחיל המסע האמיתי שנמשך מספר ימים וכלל ביקור ברוב המלונות השווים:

  • ב- M.G.M- ראינו את האריות הלבנים. חיפשנו את הלונה פארק אך הוא נסגר לפני שנה וחצי.
  • במיראז`- ראינו בערב את הר הגעש המתפרץ, את כלוב הנמרים ואת הדולפינים.
  • בסיזר פאלאס- טיילנו בפורום הבנוי כרחוב רומאי, ראינו את צבע השמיים המשתנה מזריחה לשקיעה כל מספר דקות. בכיכר המרכזית ראינו הופעה על ממלכת אטלנטיס (משעה 11:00 כל שעה עגולה- פסלים הנעים ומדברים בשילוב אפקטים של אש ומים). הסימולטרים שציפינו לראות שם (Cinimaride 3D) לא הופעלו מזה זמן מה אך התפאורה הכללית של המלון הייתה מהממת.
  • בסירקוס סירקוס- נכנסנו לקומת הילדים, שם העברנו מספר שעות. בכל חצי שעה יש מופע קצר (10- 15 דקות), ובין מופע למופע מבזבזים כסף (ונהנים) במתקנים השונים.
  • באקסקליבר- הסתובבנו במלון הבנוי כארמון מימי הביניים.
  • בבלאגיו- ראינו ת מופע המזרקות בלילה.
  • באי המטמון- ראינו את התפאורה המרשימה אך על המופע ויתרנו עקב הקור והצפיפות (המופע נערך בערב בשעות: 18:00, 20:00, 22:00 והקהל עומד בחוץ על המדרכה וצופה חינם).
  • בונציה- טיילנו ברחוב הונציאני (קומה שנייה) משתאים מהעיצוב ומהתעלה עם הגונדולות (לא זו שבחוץ, אלא הפנימית). נכנסנו גם למוזיאון מאדם טוסו.
  • בפריס- עלינו על מגדל אייפל לתצפית על העיר, אבל, השרב שנשבר הביא איתו אוויר קר והיה לנו קריר למעלה.
  • בטרופיקנה- ראינו מופע אקרובטיקה (חינם).

היו עוד מלונות ומקומות, אך קשה לתאר את כולם. הכי יפים בעינינו מלון ונציה ומלון סיזר פאלאס. בלילה האחרון השארנו את הבנות בקרוואן בקמפ ונסענו (ההורים) באוטובוס (שזו חוויה אנתרופולוגית בפני עצמה) להרגיש קצת את לאס וגאס האמיתית... השארנו שם כמה דולרים וחזרנו לקרוואן לסמן לנו V על לאס וגאס. התניידות וחנייה בלאס וגאס- אנו נסענו לסטריפ עם הקרוואן. בסטריפ עצמו יש שפע חנייה ובחינם, במיוחד לרכבים פרטיים. לגבי קרוואנים, המצב קצת שונה. מצאנו שני מקומות שניתן להחנות את הקרוואן - מאחורי מלון טרופיקנה (ברחוב טרופיקנה, ליד מלון סן רמו) בצד הדרומי של הסטריפ, ומאחורי מלון New Frontier במרכז הסטריפ (לשים לב - יש אזור למכוניות פרטיות שם אסור לקרוואנים לחנות ואזור פנימי, מרוחק מעט, המיועד לקרוואנים ואוטובוסים, ואפילו אפשר לישון שם בלילה).

לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה