נוסעים ללאס וגאס
נכנסנו ללאס וגאס ביום שבת מעט לפני חשכה מוחלטת. בכוונה רצינו להגיע לעיר המוארת הזו בשעת ערב כדי לראות את תגובות הילדים מכל תאורת הניאונים, השלטים המוארים והמרצדים לאורך כל הסטריפ. וכפי שציפינו, הם היו מוקסמים ולא הפסיקו להשמיע קריאות התפעלות למראה כל שלט חדש שנגלה לעיניהם. אחרי כמה ימים טובים של טבע ופארקים נופיים היה זה שינוי קיצוני אך מלבב להגיע לעיר תוססת ונוצצת שלעולם אינה הולכת לישון. חנינו בפארק של מלון CIRCUS CIRCUS, משום היותו כה קרוב למרכז הבילוי בעיר. למחרת יצאנו לסרוק את המלונות המפורסמים ביותר של עיר ההימורים. נכנסנו תחילה ל-CIRCUS CIRCUS, פרטנו כמה דולרים בודדים, והילדים יצאו מגדרם מהתפעלות והתלהבות לנוכח ההיצע הגדול של הביתנים שבהם ניתן לנסות לנצח ולהרוויח בובה או צעצוע - הימורים לגיל הרך.
צפינו גם בהופעה של להטוטן שהקפיץ כדורים באמנות ואף ניגן איתם על אורגן. ב- CEASAR FORUM, שהוא מול קניות הצמוד למלון CEASAR PALACE, התפאורה מרהיבה. הילדים התלהבו במיוחד משלוש קומות הצעצועים בחנות FAO SCHWARZ הידועה. קבענו פגישה במול עם שרית וערן מהמשרד של שמואליק, שהגיעו ללאס וגאס לכנס מקצועי. שמחנו מאוד לפגוש אותם והשיחה קלחה כמובן, בעניני עבודה בעיקר. לא פיספסנו את מופע המזרקה שבמול- על סיפור העלמותה של אטלנטיס, בליווי אפקטים של בובות ממוחשבות מרשימות ביותר, מוסיקה, להבות אש, זרנוקי מים ועשן המשכנו לעבר מלון TREASURE ISLAND לצפות במופע הפירטים המדהים. למרות שזו אינה לנו הפעם הראשונה, התלהבנו שוב, כמו ילדים. גם אבשלום ואור, כמובן, התלהבו מאוד ממופע זה, הם עמדו פעורי פה למראה אוניות המפרש המרהיבות, התפאורה ברקע, הפיצוצים, הזיקוקים, הקרב בין הפיראטים לבין חיילי מלך בריטניה. הם מאוד השתוממו למראה הספינה שעלתה חזרה מהמצולות לאחר שהמופע הסתיים ולא הבינו כיצד זה קורה. ניסינו להסביר שהכל מבוים. גם המושג הימורים וקזינו זרים להם ואנחנו מנסים להסביר מבלי לגרום להם להתלהב יתר על המידה.
ביום שני התחלנו את הבוקר בבריכה, לאחר השלמת מטלות הלימודים, כמובן... המשכנו לסייר במלונות העיר: ב- VENETIAN , BELLAGIO וכו`- עבורנו זה גם סיור מקצועי, במידה זו או אחרת. התפעלנו מעושר מפרט הבניה: אלפי מטרים של רצפות פסיפס יקרות, קישוטים מדהימים. אלה מלונות ענק. כל מקום הומה מאלפי אנשים. עזבנו את עיר האורות הנוצצת ביום שלמחרת- לא לפני שנפרדנו משרית וערן בארוחת בוקר ב"פרומנד" של מלון פריז (גם פה התפאורה יוצאת מן הכלל -העתק מוקטן אך מדויק של מגדל אייפל, שער הנצחון- אפשר לראות את כל העולם מבלי לזוז משולחן ההימורים...). שרית וערן גם ליוו אותנו לקרוואן ובאו להתארח לרגע קט בצל קורתנו הניידת ולראות במו עיניהם באיזה תנאים אנחנו מטיילים. נסענו כברת דרך, וללינת הלילה עצרנו בעיר האובות קאליקו CALICO GHOST TOWN עיירת מערב פרוע, שתהילתה היתה ב- 1880 כשהיו בה 1200 תושבים שכרו מכרות בחיפושם אחרי מתכות יקרות ומינרלים. הילדים התלהבו, כמובן, ושאלו המון שאלות כמו למשל: איפה קשרו את הסוסים, למה פוצצו את הסלעים בדינמיט ועוד.
משם נסענו הישר לסקויה פארק, פארק עצי הענק העתיקים והמדהימים. מיד הבנו שנרצה לשהות במקום יותר מלילה אחד. הקמפ שבחרנו נמצא בלב יער מקסים, ליד נהר. טיילנו ביער עצי הענק ולא הפסקנו להתפעל מגודל העצים ומיופים. למדנו גם הרבה פרטים על עצים מיוחדים אלה: העצים בני מאות ואלפי שנים, הם צומחים במהירות מדהימה ועל כן הם כה גדולים, מסתבר שיש להם הגנות טבעיות נגד אש, ולמעשה שריפות היער הטבעיות עושות להם שירות מצוין בכך שהן מכלות את השיחים הקטנים שמתחרים איתם על אותם המים ואותה אדמה. יש להם גם הגנה מפני מחלות שפוגעות בדרך כלל בעצים אחרים משום שהם מכילים חומר שנקרא טאנין, ועל כן צבע הגזעים חום אדמדם. הם מגיעים לקוטר של מעל 2-3 מטרים, ובממוצע צריכים כ- 12 אנשים לתת ידיים כדי להקיף גזע של עץ כזה. בתוך היער הם נראים כנפילים שלא מן העולם הזה. פגשנו גם המון איילות מקסימות, אך למרות שזהו תחום המחיה של הדוב השחור - וקיבלנו הסבר מפורט כיצד להתנהג בכל מה שקשור למזון אם נתקל בדב עצמו- לא זכינו לפגוש בו.
בקרנו גם ב- KINGS CANYON, שהוא פארק נוסף צמוד לסקויה. בין מצוקי גרנית נישאים, בלב יער נפלא, זורם לו נהר "עצבני". מימיו, מי שלגים שהפשירו, גועשים בשצף-קצף - רפידים של ממש, ובכמה מקומות ניתן לצפות במפלים מרשימים ואף להירטב מנתזי המים. הפארק קסם לנו מאוד. למחרת בבוקר, שאננים וחסרי דאגה כהרגלנו, יצאנו לדרכנו לקראת יום שרובו ככולו נסיעה, מערבה לעבר חוף האוקיאנוס השקט. האטרקציות של היום היו המטעים ובייחוד הכרמים שראינו בדרכנו. הכל כל כך מטופח, יפה, נקי ומסודר - תענוג. העמק שיורד אל רצועת החוף מלא כל כולו כרמים עצומים והרבה מאוד יקבים המציעים טעימות יין וגם מוכרים את מוצריהם. עצרנו באחד היקבים והתפעלנו מהאסטטיקה של הכרמים ומבנה היקב - לאורך הגדר הארוכה המקיפה את הכרמים שתולים שיחי וורדים בשלל צבעים, ובקרבת היקב יש גן צמחי תבלין מאוד מטופח.
לאחר יום מתיש למדי, הגענו ל-SAN LUIS OBISPO .התחלנו לחפש קמפ, וכאן חיכתה לנו הפתעה שלא ציפינו לה- כל האתרים היו מלאים, ולא יפלא הדבר מכיוון שזה בדיוק סופשבוע של MEMORIAL DAY וכל האמריקאים יצאו בהמוניהם לבלות בקמפינג בחיק הטבע ולחוף האוקינוס. לבסוף לאחר כמה שעות של חיפושים ולאחר שהרחקנו עד SANTA MARGARITA, מצאנו מקום בחניון של KOA, במחיר מופקע של 40$- מחירי חג?! - הייתם צריכים לשמוע את שאגות השמחה של הילדים כשהסתבר שמצאנו סוף סוף מקום! ניצלנו את שהותנו באזור לבילוי באגם הקרוב. שכרנו סירת מנוע לשעתיים ותרנו את האגם. ניסינו גם לדוג ואור בקושי הספיק לטבול את הפתיון במים וכבר העלה דג בחכתו.
הילדים וארצות הברית
הילדים משתלבים יפה גם בפרק טיול זה בארה"ב. הנסיעות לעיתים ארוכות מידי עבורם, כפי שכבר דיווחנו, אך הקרוואן מתאים להם כמו כפפה ליד: הם נהנים לשחק בו בזמן החניות, הם מאוד אוהבים את הפארקים בהם אנחנו חונים ולא מתעייפים מלהדליק מדורות בכל לילה. הם מלקטים ענפים וזרדים ללא לאות, בונים "מחנות" מענפים ואיצטרובלים, משחקים שעות ביחד, החברות ביניהם מתחזקת מאוד והריבים כמעט ואינם קיימים יותר. זה תענוג של ממש לצוטט לשיחותיהם המלבבות. עם זאת יש גם געגועים להרגלים הנעימים, לבית הספר ולגן, למקום המוכר והנוח בחדרם שבבית. אבשלום לומד להכיר סוגים שונים של קרוואנים ולזהות את ההבדלים ביניהם ולהבחין בשלל השכלולים.
את כל ההתרשמות שלו מהנושא הוא מעלה על הנייר בסדרה של ציורים ואף ממציא דגמים משופרים כיד הדמיון הטובה עליו. החוויות החדשות הופכות לחלק ממשחקי הדמיון שלהם - עכשיו, למשל, הם נוהגים ב-RV, משחקים משחקי הימורים של קליעה לסל עם מטבעות של סנט אחד, בונים מלונות ועוד. מבחינת האוכל קל יותר לספק את מבוקשם, ומיד: עוצרים בצד הדרך ומכינים צ`יק צ`ק ארוחה. אנחנו גם רושמים הישגים מרשימים בתחום הקולינרי: שניהם התרגלו לאכול סלט ירקות ואפילו אוהבים אותו כל כך שלפעמים הביקוש רב על ההיצע! (האם כבר הגיעו ימות המשיח?). למרות שקיבלנו טלויזיה עם הקרוואן, לא ניצלנו אותה ולו פעם אחת עד היום.
אנחנו מקפידים עתה על "שעות הלימוד"- הם לא יקפצו כתה... אבל אנחנו מקווים שיצליחו להתמודד בשנת הלימודים הבאה. אני מגלה שאני ממש נהנית ללמוד עם אבשלום את סיפורי האבות. שמואליק מעביר לאור קורס למחוננים בחשבון. במקביל הם לומדים המון דברים על הטבע - ודומה שהם מאוד נהנים מזה. גם על ארצות הברית הם מקבלים קצת ידע, לומדים להכיר את הדגלים של כל מדינה שאנחנו עוברים דרכה, וקצת על ההיסטוריה של המדינה. אנגלית עוד לא ממש הפכה לשפת האם שלהם...אבל אנחנו מקוים שילמדו קצת, בייחוד משום שהאנשים כאן כל כך חביבים ומסבירי פנים שאולי בכל זאת הצמד יאבד קצת מהביישנות ויתחיל לפתוח את הפה... בינתיים הם עדיין מקשקשים מילים בספרדית.
אנחנו חווים הנאה רבה במחיצתם של אבשלום ואור. התקופה הזאת היא אוצר של ממש מבחינת היחסים בין כולנו. קשה לדעת אם תנאי הטיול החדשים בקרוואן הם האחראים לקירוב הגדול שחל בין הבנים או שזו תוצאה של סך הכל התקופה הארוכה של טיול ביחד- בכל אופן אין לנו ספק שזה אחד הרווחים הגדולים של הטיול הזה. רווח נוסף הוא הקירבה שנוצרה בינינו לבינם. יש לנו עתה את כל הזמן שבעולם להקדיש להם - וגם את הסבלנות הנחוצה. יש את ההזדמנות לראות ולשמוע את ההברקות שלהם, לגלות את הרגישות ואת המיוחדות של כל אחד מהם, להתפנק איתם ולהתאהב בהם בכל יום מחדש. אמנם, נראה שהם כילדים פחות מבחינים בתמורות וביתרונות בשלב זה, אך אין לנו כלל ספק שבעתיד, עם מבט לאחור, הם ידעו להעריך את התקופה הזו ולזכור אותה לטובה.
