יוטה

 17.3.02-23.3.02 - אנחנו עוזבים את פייג` ואגם פאואל ביום מושלג וקר כשפנינו מועדות לכביש 264 (אריזונה), שהוא כביש הנוסע ליד הרי השולחן של ההופי (שבט אינדיאני). מאוד עניין אותנו לבקר במקום, משום שזהו אחד המקומות הבודדים שנשארו אותנטיים ולא נשתנו מאות שנים. משם תכננו להגיע לקניון דה שי השייך גם הוא לאינדיאניים ותואר כקניון מיוחד. אולם... היקום כנראה רוצה אחרת.. בדרך לכביש 264 (מזרחה) נסענו על כביש 20 והגענו לנקודה ממנה הכביש לא היה סלול ועם המוטורהום זה ממש בלתי עביר. בנוסף ראינו שדווקא הכיוון אליו אנו נוסעים היה אפור ומושלג- סימן? מדוע אנחנו לא יכולים להגיע לאזור ההוא? לא ידענו, אבל הבנו שאנחנו צריכים לשנות כיוון. ניסינו להתחכם ולנסוע בכביש אחר ושוב - ממש בכיוון הזה - שלג ורוחות. מנקודה זו נכנענו והחלטנו להמשיך צפונה לכיוון מוניומנט ואלי Monument Valley.

אנו עולים בכביש 160 צפונה ומיד מבחינים בסלע וולקני עצום, בודד, מתנוסס לו מצד ימין, אל קפיטן El Capitan שמו, וממש מולו עוד סלע מדהים ביופיו הנראה כמו ינשוף ונקרא Owl Rock. פרט חשוב ששכחנו לציין- כאשר שינינו כיוון, פסק השלג, העננים החלו להתפזר והשמש יצאה לה. המשכנו הלאה בכביש ומרחוק ניבטו הצוקים הניצבים זקוף בעמק מוניומנט. הסלעים האלה, אכן, כיכבו בכמה וכמה סרטי מערבונים ונראים מדהימים בעוצמתם. אנחנו נכנסים למרכז מידע של שבט הנאוואחו (3$ לאדם) ומבררים על טיולי ג`יפים באזור. המחירים נראו לנו מוגזמים (25$ לאדם לשעה וחצי) והחלטנו לראות את כל המוניומנטים האלה באופן עצמאי בדרך.

 בדרך הבחנו בתופעה מדהימה שנוצרה בעננים (אני, גלית, מטאורולוגית לשעבר, לא ראיתי יופי כזה מעודי). בשמיים היו שני עננים עצומים מימין ומשמאל ומהם כאילו נמסו למטה חוטים לבנים ונגעו בקרקע. מרחוק, התופעה נראתה כמו בד שקוף שיורד מהענן למטה וככל שהתקרבנו ראינו שהבד נראה עבה יותר ונוצר כמין שער מדהים מעלינו.. ממש כשהיינו מתחת לענן, נגעו בחלוננו פתיתי שלג רכים ועדינים... תופעה יפהפייה ומדהימה. מכסיקן האט (יוטה) היתה העיירה הקטנה אליה הגענו ובה החלטנו לבלות את הלילה. העיירה שוכנת למרגלות הרים אדומים מדהימים ועל שפת נהר הסן חואן. בעוברנו מעל גשר קטן החוצה את הנהר, חשנו באווירה מיוחדת ונעימה האופפת עיירה שכוחת-אל זו. על הכביש הראשי יש מוטל קטן וקמפ קטן מאוד, השוכן מול ההרים ומעל הנהר ממש, יש בו סוסים לרכיבה ומסעדה מכסיקנית טובה לידו.

ליד העיירה יש סלע הנראה כמו איש מכסיקני עטוף בשכמיה, חבוש כובע מכסיקני והאגדה מספרת כי היה היה פעם גבר מכסיקני שבא להתיישב במקום, ראה בחורה אינדיאנית יפהפיה, התאהב בה והיא בו, אך היא היתה נשואה לאיש הרפואה הזקן של השבט, אשר גילה את סיפור אהבתם והפך את המכסיקני לסלע... בבוקר, עזבנו את העיירה החמודה לכיוון שמורת Natural Bridge. מכביש 163 צפונה ופונים לכביש 261 צפונה. בדרך אנו סוטים קצת לכיוון כביש 315 מערבה לראות את Goosenecks Rock. כאן ניתן לראות את נהר הסן חואן זורם כ-300 מטר מתחתנו בצורה עקלתונית חדה ויוצר סלעים שנראים כמו צוואר אווז. נהר זה, מוצאו מהקולורדו והוא נשפך לאגם פאואל בסופו. מרחוק ניתן אף לראות את מוניומנט ואלי, המראה יפהפה ושווה את הסטייה!אנחנו חוזרים לכביש 261 וממשיכים עמו, הדרך מתחילה לטפס במעלה הר תלול, דרך צרה מאוד ועקלתונית מאוד (3 מייל מתוכה לא מזופת) והמראה הניבט מלמעלה עוצר נשימה - אופק רחב של סלעים אדומים מזדקרים וסלעים עוצמתיים של ההר עליו אנו מטפסים - דרך מיוחדת ועוצרת נשימה!
לתחילת הכתבה

נטורל ברידג' והאיזור

אנחנו מגיעים לשמורת Natural Bridge ונכנסים למרכז המידע במקום (כניסה חינם לבעלי כרטיס פארקים לאומיים), מקבלים מפה המצביעה על שלושה גשרים טבעיים שנוצרו באזור ואל כל אחד מהם ניתן לצעוד או לצפות בו מלמעלה. סרטון בן 10 דקות מסביר את היווצרות התופעה תוך כדי מבט בנופים ובמקומות היפהפיים של האזור. אנו מתחילים לנסוע בכביש טבעתי בן 9 מייל, שממנו יוצאים אל שלוש נקודות תצפית. אנחנו בוחרים לצעוד אל 2 מתוך שלושת הגשרים הטבעיים הללו (Sipapu Bridge, Owachomo Bridge), הפארק מאוד גבוה ולכן לעיתים אנו צועדים על קרח או שלג. המראה הניבט מלמעלה ומלמטה מופלא, ומדהים לראות את כוחם ועוצמתם של המים (מי גשמים ושלגים) מול עוצמתם הגדולה אף היא של סלעים והרים כה גבוהים ואדירים, אשר נכנעים ונשחקים לבסוף אט אט לאורך שנים רבות.

משמורת הנטורל ברידג` היפה אנו ממשיכים בכביש 95 המיוחד אל עבר פארק קניונלנדס. הכביש צר ומפותל, הנוף הנשקף למטה אדיר, וברגע מסוים נראה כאילו סלע ענק מתרומם מעלינו ומזמין אותנו להיכנס לתוכו. באופק נישאים הרי אבאגו`, ההרים הכחולים (11,000 רגל) כשפסגתם מכוסה היטב בשלג לבן ובוהק. כביש שומם ויפהפה! כביש 211 נכנס אל תוך החלק הדרומי של הקניונלנדס.פארק זה מורכב משלושה חלקים: נידלס (אליו אנו נכנסים עתה), Island in The Sky (צפוני) וה-Maze (פראי מאוד). החלוקה נוצרה ע"י זרימה של שני נהרות גדולים: גרין וקולורדו. ממש בתחילת הדרך אנו עוצרים ליד Newspaper Rock, סלע עצום עליו חרוטים ציורים בני 2000 שנה של שבטים אינדיאנים - כפות דוב, ביז`ון, איילים ועוד. המקום נעים גם לפיקניק וגם אנחנו כמובן פותחים בו את הבוקר עם ארוחה טעימה!

ממשיכים לנסוע על 211 ומגיעים למרכז מידע של ה-Needles. כרגיל, מצטיידים במפות של מסלולים ומתחילים לטייל. המקום שונה ומיוחד מהנוף שראינו עד כה. ההליכה נעשית על גבי סלעים חלקים עצומים בגודלם הנראים ממש כמו פטריות אחרי הגשם. המרחבים עצומים, הנוף משגע, ההליכה קלה ונעימה וניתן לתפוס פינות שבהן ניתן לשמוע את השקט ולהירגע. היום החם והשמש היו שילוב נפלא לקסם של המקום. על מנת להגיע לחלק הצפוני עלינו להגיע לעיר מואב שנמצאת לידו וליד פארק הארצ`ס מלא הקשתות. מואב, עיר קטנה וחמודה, משמשת בסיס לכל חובבי הספורט למיניהם. אנחנו הגענו שבוע לפני הפנינג גדול של ג`יפים וראינו איך אט אט היא מתמלאת בהמוני צעירים עם ג`יפים. כמו כן הגיעו מכוניות עם קיאקים עליהן, מטפסי הרים, רוכבי אופנים, המון מוטורהומים ואנחנו כמובן. הנוף הסובב את מואב מלא הרים והתחושה במקום - של כייף!

 לפני שנכנסנו לתוך שמורת הארצ`ס נסענו בשני כבישים משגעים. כביש מספר 128 (מספר מיילים ספורים ממואב צפונה יש פניה ימינה), העובר לאורכו של נהר הקולורדו העצום. לאורכו של הכביש יש אפשרות לצאת למסלולי הליכה, מסלולי אופניים ובקיץ כשהקולורדו מתמלא במי הפשרת השלגים ניתן לעשות בו ראפטינג. אנחנו יצאנו אליו כדי לצפות ביופיו.

החלנו את נסיעתנו בשעת בוקר מוקדמת, השמש הפציעה והנוף שנגלה לעינינו כבר בתחילת הדרך היה אלוהי!! צוקים עצומים כתומים מזדקרים מימין כאילו נוטים ליפול, נהר הקולורדו זורם משמאל וצוקים נוספים לידו נושקים לו. הכביש מתעקל לימין ולשמאל ומדי פעם ניתן לרדת שמאלה ולנסוע ממש על שפת הנהר. הגענו לנקודה בה היו חופים עם חול לבן-אדום נושקים למים. החלטנו שחלום כזה אסור להחמיץ, החנינו את בומבילה ופשוט ישבנו מאזינים להמית המים ומתחממים בחומה של השמש הנעימה - מי צריך יותר?! רק לפני שלושה ימים, כך נאמר לנו כאן, ירד פה שלג... ובכן, מואב והקולורדו מחממים פניהם לכבודנו. במקום אפשר לישון תמורת 10$, מקום יפהפה לשקיעות וזריחות.

 לקראת הצהריים אחרי שספגנו לתוכנו כמה שעות של מים ושמש המשכנו אל הכביש היפהפה הבא כביש 279 (נוסעים על כביש 191 צפונה, עוברים את מואב, עוברים גשר ופונים שמאלה). גם הוא מתפתל לאורך הקולורדו - עשרות מקומות לפיקניק והמון אוהלים נטועים בחולות בין העצים הערומים ולמרגלות הצוקים החדים והעצומים המתנשאים מעלה מעלה, המזמינים את חובבי הצוקים לטפס עליהם - המראה מלמטה מפחיד למדי! גם לאורכו של כביש זה מסלולי הליכה יפים. למחרת היום, מזג האוויר ממשיך להיות נעים וחם ואנחנו נכנסנו אל תוך פארק ארצ`ס Arches Park לטייל בתוכו. הנסיעה בתוך הפארק יפהפייה, הפארק לא גדול אך מלא בקשתות טבעיות, דיונות חול אדום, הרים גבוהים ומיוחדים, הנראים כמו אנשים העומדים כתף אל כתף או לעתים כמו פטריות עצומות או חיות שונות. לעתים רואים סלע עגול עצום עומד על קצה של עמוד סלע גבוה ונראה כאילו דחיפה קלה תפילהו למטה, אינסוף לדמיון ולצורות אשר נראות בשטח והדרך מטפסת למעלה אל תוך היופי הזה.

נסענו לראות קשת הנקראת Sand Arch, קשת יפהפיה, הנמצאת קרוב לכביש. הכניסה אליה היא דרך סלעים עצומים אדומים וגבוהים, מעבר צר ביניהם ואח"כ יוצאים מהם גבעות חול אדום. הקשת נגלית מימין, המקום מוצל, שקט, ומזמין לשבת לידו בשקט המדהים ולהאזין לציוץ הציפורים. 2 מייל מקשת זו נמצאת ה-Broken Arch, הליכה קלה. טיול נוסף שתכננו לעשות בארצ`ס, אך ביטלנו אותו בשל מזג האוויר שהיה צפוי - רוחות ושלג - הוא טיול מודרך עם אחד הרינג`רים של מרכז המידע. זהו טיול שניתן לעשותו רק בליווי מדריך (6$ למבוגר, 3$ לילד) ולפי התמונות שראינו וחוויות שמענו - מאוד מומלץ! מן הארצ`ס (לגבי תשלום בכניסה- שוב תופס כרטיס הפארקים הלאומיים או לחילופין 10$), המשכנו לקניונלנדס לאזור ה- Island in The Sky. אל המקום מגיעים בכביש 191, עוברים את הארצ`ס ופונים שמאלה אל הפארק.

נקודת התצפית הראשונה אליה הגענו היא Green River Overlook, שם ניתן לצפות מלמעלה בנהר זורם ומתפתל ויוצר צורות מעוקלות בקניון - תצפית יפה וכדאי לעשותה בבוקר! המקום היפה הבא בקניון היה ה-Mesa Arch, קשת מדהימה ביופייה, אליה מגיעים לאחר טיול קצר של 1 מייל וניתן להשקיף דרכה על כל הקניון מלמעלה. משם פנינו לנקודה, הנקראת Dead Horse Point שם תכננו לראות את השקיעה. מהמקום ניתן לצפות בנהר הקולורדו, בהרים סביב, בהרי ה-La Sal הגבוהים מכוסי השלג (12,000 רגל), ובתצורות שנהר מפסל בשטח. המקום יפהפה, השקיעה לא היתה כל כך מוצלחת עקב התרבות העננים. הקניונלנדס מקום עצום בגודלו ומנקודה לנקודה יש לנסוע די הרבה.

אין ספק, שיוטה מדהימה ביופיה ומיוחדת. בכל פארק ופארק, ויש עוד עשרות בדרך, ניתן לשהות ולטייל עוד ועוד בלי להתעייף מהנופים המרשימים ומלאי ההוד: ברייס, ציון, אנטילופ, נטורל ברידג` (באריזונה אומנם), קניונלנדס וארצ`ס הינם מדגם מדהים ומפעים של הנופים הללו אשר יפה לראותם מושלגים בחורף ועוד יותר לטייל בם באביב. אנחנו עוזבים את יוטה בתחושת שמחה והתרחבות הלב ומתחילים לרדת דרומה בדרכנו חזרה... אולי נצליח להגיע עכשיו אל קניון דה שיי באריזונה? נראה כיצד יוביל אותנו מזג האוויר, שבינתיים החליט שתם זמנינו במואב והתחיל להזרים רוחות וקור.

 להתראות, חג שמח לכולם, מכולנו.

לתחילת הכתבה