העיר העתיקה ביותר בפרו
בשנת 2009 הכריז ארגון אונסק”ו על העיר העתיקה קאראל (Caral), שנמצאת בעמק סופה (Supe), כאתר מורשת עולמית. העיר הנסתרת נתגלתה כבר בשנת 1948, אך רק בשנת 1994 החלו עבודות הארכיאולוגיה, שחשפו לאט לאט את האוצר שהתחבא עמוק מתחת לפני האדמה.
קאראל היא העיר העתיקה ביותר ביבשת אמריקה והיא שימשה את תרבות הנורטה צ'יקו, במהלך האלף השלישי לפנה"ס. העיר מייצגת את המקור של תרבות האנדים ויש בה שורשים היסטוריים עוד מלפני כחמשת אלפים שנה.
פירמידה בגובה 18 מטרים! גודלה של העיר התפרש על פני שטח של מעל ל-600 דונמים והתגוררו בה כ-3,000 תושבים. בחפירות שבוצעו על ידי הארכיאולוגית הפרואנית רות שאדי, נמצאו מקדשים, אמפיתיאטרון, כיכר מרכזית ובתי מגורים, המאפיינים בני מעמדות שונים. המקדש הגדול ביותר שנמצא הוא פירמידה בגובה של 18 מטרים, באורך של כ-170 מטר וברוחב של כ-150 מטר ובסמוך לה חמש פירמידות קטנות יותר.
באתר לא נמצאו כלי נשק או עדויות כלשהן לקיומן של מלחמות, והחוקרים סבורים כי תושבי קאראל לא היו מעורבים בקרבות כלשהם וניהלו חיים שלווים. על אורח חייהם ניתן ללמוד גם מ-32 חלילים עשויים מעצמות קונדור ושקנאי, ו-37 כלי נגינה עשויים מעצמות לאמה שנמצאו באחת הפירמידות.
ברחבי עמק סופה, בשטח של 80 קמ"ר מסביב לקאראל, נמצאו עוד 18 מתחמי פירמידות, בהן התגוררו כ-20 אלף בני אדם.
- שעות פתיחה: 9:00-15:00 כל יום
- עלות: 11 סול למבוגר, 4 סול לסטודנטים
חלונות מסתוריים בסלע
Otuzco Windows הוא אתר מרהיב שמחבר בין שתי תרבויות: האינקה והספרדית. אתר החלונות של Otuzco הוא רשת חללים ונישות שנחצבו בתוך סלע וולקני עצום מימדים. האזור שימש כבית הקברות של ציוויליזציה מתקופת האינקה עם נישות חפורות לעומק של כ-10 מטרים.
קיימת סברה, כי בנוסף לבית קברות, שימש המקום לשימור מזון ותבואה וכי חלק מהפתחים התחברו לרשת שלמה של נישות ומעברים פנימיים בתוך הסלע. האתר עצמו יפהפה, החורים המציצים מההר נראים טבעיים ומסתוריים ומעניין לגלות שהם נחפרו על ידי בני אדם ונשתמרו בצורה כזו עד היום.
ערים נסתרות מתחת לאדמה
עבור רוב המטיילים, האטרקציה המרכזית במחוז צ'אצ'אפויאס (Chachapoyas) היא השרידים של קואלאפ (Kuelap). זהו אחד מהאתרים עוצרי הנשימה מתקופת הקדם-אינקה בפרו. במרחק של 40 קילומטרים מדרום ל-Chachapoyas נתגלו שרידי הריסות משנת 1843 מעל לעיר הקטנה טינגו (Tingo) בעמק Utcubamba.
בשנת 1993 טינגו נהרסה חלקית מהצפות הנהר ולמעלה ממאה בתים נהרסו כליל ונשטפו עם זרם המים האדיר. הכפר עצמו מהווה עדיין נקודה חשובה מאוד לאלו שמגיעים לביקור באתר. הכפר החדש 'טינגו החדשה' נבנה במיקום גבוה יותר על ההר.
הקהילה הקדומה התגוררה כאן כ-600 שנה לפני הספירה והכפר קואלאפ היה החזק והראשי מבין ערי האזור, כך שהגן על יתר העיירות שבסביבה מפני פלישות של מורדי האינקה. ניתן לראות זאת לפי צורת המבנה והפתח המשמש ככניסה ראשית לאזור כולו.
לפי החישובים שנעשו מבדיקות באתר, השטח הנרחב בקולאפ, גדול פי שלושה מהשטח שנדרש לבניית הפירמידה הגדולה במצרים. הקהילה העתיקה כאן מנתה כ-3,000 ורובם עסקו בחקלאות ובנייה והתגוררו בבתי אבן קטנים ועגולים.
הקירות העצומים של האתר מתנשאים לגובה של 20 מטר ובנויים מלוחות אבן ענקיים, שסודרו בצורה גאומטרית ובחלקם ניתן לראות שרידים של גושי גרניט מלבניים שהונחו בשכבות. העובי הממוצע של הקירות הוא 80 סנטימטר ועובי האבן גדולה ביותר עומד על כשני מטרים!
בתוך החורבות נמצאו שרידים של כמאתיים בתי אבן עגולים, עם עיטורים ייחודיים ופיסולים של ראשים קטנים וגילופים של בעלי חיים, ביניהם קונדור, נחש ועוד. ניתן לזהות מבנים ששימשו כמטבח וכן אזור תפילה, שככל הנראה, שימש כמקדש. האתר מכיל גם מספר עצים עתיקים ומיוחדים שמתאפיינים בכך שיש עליהם צמיחה פראית של צמח נוסף שהוא סוג של טפיל.
הדרך העתיקה של השמש והירח
דרך המוצ'י (Moche route) הוא יעד תיירותי שמתחיל מהעיר הפרואנית טרוחיו (Trujillo), ששימשה כמקום מושבה של קהילת מוצ'י. הדרך עוברת דרך האזורים הצפוניים La Libertad ולמבאייקה (Lambayequ) ובין האתרים הארכיאולוגיים החשובים במדינה ומקומות שהיו חלק מהממלכות העתיקות מוצ'י וצ'ימו (Chimu).
לאחרונה קיבל משרד התיירות של פרו את פרס יוליסס (Ulysses) לקידום מסלול תיירותי זה. במסלול ניתן למצוא מקומות חשובים כמו Túcume, כמו גם Tumbas Reales de Sipán או האתר El Brujo.
ב-Túcume ימצאו המבקרים פירמידה מדהימה וקטומה ובקרבת מקום, ב-Lambayeque נמצא מוזיאון Tumbas Reales de Sipán, שבו ניתן למצוא אוספי תכשיטים ושלל חפצים שנאספו מתקופת שלטונו של המנהיג של סיפאן (Sipán).
במתחם San José de Moro ניתן למצוא שרידים שמשמשים לגילוי נקודות הזמן מימיה הראשונים של הקהילה. מה שעוזר להבין את הרצף ההיסטורי של האתרים לאורך המסלול.
ב-Citadel of Chan Chan, שהוכרז כאתר מורשת עולמית של אונסק”ו בשנת 1986, נתגלתה הבירה והמרכז התרבותי של בני ממלכת הצ'ימו, שפרחה בין 700 ו-1400 לספירה. הקהילה פיתחה כישורי חקלאות ואדריכלות מתוחכמים מאוד לבנייה במדבר. האתר משתרע על פני שטח עצום ונבנה באמצעות חימר, בוץ, אבנים, קש ומקלות ונחשב למצודת הבוץ הגדולה של אמריקה בימים שלפני הכיבוש הספרדי.
מומלץ להתחיל את הסיור בארמון Grand Chimu Palace, ואחריו Huaca del Dragon complex, שבו נשתמרו להפליא חלק מתבליטי הקיר המקוריים. הישג נוסף ראוי לציון הוא המערכת ההידראולית, עם תעלות ההשקיה ואמות המים התת-קרקעיות שנהגו לשאת מים על פני מרחקים עצומים.
באתר El Brujo שנמצא ליד הים, ניתן גם כן למצוא שרידים של קהילות קדומות וכן שלושה מקדשים מלפני 5,000 שנה וציורי קיר מרהיבים.
במקדש השמש והירח (Huacas del Sol and de la Luna) נמצאת פירמידה שהוקמה על ידי בני שבט המוצ'י עוד הרבה לפני הופעת בני האינקה. פירמידת מקדש הירח בנויה ממספר קומות ועל הקיר החיצוני ניתן לראות ציורי קיר מרהיבים. בסמוך לאתר מקדש הירח נמצא גם מקדש הקשת (קרוי גם מקדש הדרקון), המקדש נקרא כך בגלל עיטורים בצורת קשת ובצורה המזכירה דרקון, שנמצאים על הקירות שלו. למידע נוסף: www.huacasdemoche.pe
