גם אתם צפיתם במשחקי הגביע העולמי וחשבתם שנשיא פיפ"א, ג'אני אינפנטינו, נמצא ביציע הכבוד כמעט בכל משחק? ובכן, לא דמיינתם. בזמן שהנבחרות נדדו בין ארצות הברית, קנדה ומקסיקו, האיש שעומד בראש הכדורגל העולמי ניהל מסע אווירי כמעט בלתי נתפס בין האצטדיונים, וצבר במהלך הטורניר מרחק שמספיק להקיף את כדור הארץ כמעט פעמיים וחצי.
ניתוח שערכה סוכנות הידיעות AP, שהתבסס על נתוני טיסות, תמונות מהמשחקים ותיעוד שפרסמו פיפ"א ואינפנטינו ברשתות החברתיות, חשף את המספרים מאחורי לוח הנסיעות העמוס שלו. מתחילת הטורניר ועד למשחק הגמר טס המטוס ששימש אותו 95,403 קילומטרים ברחבי צפון אמריקה, לא כולל טיסה מיוחדת לקטאר ובחזרה, כדי להשתתף בהלווייתו של אמיר קטאר לשעבר, שייח' חמד בן ח'ליפה אל-ת'אני.
43 משחקים ו-115 שעות באוויר
אינפנטינו נכח ב-43 משחקים עוד לפני הגמר וביקר לפחות פעם אחת בכל אחד מ-16 אצטדיוני הטורניר. האצטדיון שבו בילה יותר מכל היה הארד רוק במיאמי, שם צפה בחמישה משחקים. ב-13 ימים שונים הוא אפילו הספיק להגיע לשני משחקים באותו היום, לעיתים בערים המרוחקות מאות קילומטרים זו מזו.
כדי לעמוד בקצב, נשיא פיפ"א השתמש במטוס מנהלים מדגם Gulfstream G650 מצי ממשלת קטאר, המופעל על ידי חטיבת טיסות השכר הפרטיות של קטאר איירווייז, אחת מנותנות החסות של המונדיאל. מאז הטיסה מלוס אנג'לס למקסיקו סיטי ב-9 ביוני, המטוס ביצע בממוצע יותר מטיסה אחת ביום, ובכמה מהימים המריא יותר משלוש פעמים. בדרך עבר אינפנטינו ב-21 נמלי תעופה וחצה 23 פעמים גבולות בינלאומיים בתוך צפון אמריקה.
בסך הכול צבר המטוס 115 שעות טיסה במהלך הטורניר, כמעט חמישה ימים מלאים באוויר. הטיסה הארוכה ביותר, מלבד המסע לקטאר, נמשכה חמש שעות ו-44 דקות בין מיאמי לסיאטל. הטיסה הקצרה ביותר הייתה קפיצה של 28 דקות בלבד מסיאטל לוונקובר, לאחר שאינפנטינו צפה במשחק בארצות הברית ולמחרת כבר התייצב ביציע בקנדה.
יום הנסיעות העמוס ביותר שלו נרשם ב-26 ביוני: המסלול החל במיאמי, המשיך לדאלאס ומשם לסיאטל, לפני שהמטוס המריא בחזרה למיאמי במהלך הלילה. בתוך יממה אחת עבר המטוס 9,289 קילומטרים, יותר מהמרחק האווירי שבין ישראל לניו יורק.
המסע החריג מעורר גם ביקורת סביבתית. פיפ"א התחייבה לצמצם עד שנת 2030 בחצי את פליטות הפחמן הקשורות למונדיאל ולפעילות הארגון ולהגיע לאפס פליטות נטו עד 2040. אלא שחוקרי אקלים וארגוני סביבה כבר הזהירו כי הטורניר המורחב, שהתפרס על פני שלוש מדינות, 16 ערים וארבעה אזורי זמן, עלול להפוך למונדיאל בעל טביעת הרגל הפחמנית הגדולה ביותר שנערך אי פעם.
