2026 עדיין לא יצאה מהדלת, אבל אם אתם כבר מתחילים לחשוב על הטיולים של השנה הבאה - אתם לא לבד. לונלי פלאנט פרסמה את רשימת Best in Travel 2027, שכוללת 25 יעדים מומלצים ברחבי העולם לצד 25 חוויות מומלצות לשנה החדשה.
ברשימה של מדריך הטיולים הנחשב תמצאו הכול מהכול - מערים אירופיות ועד איים טרופיים, מספארי באפריקה ועד חופים באסיה.
מתוך הרשימה, ליקטנו 6 יעדים שלדעתנו שווים במיוחד את תשומת הלב של המטייל הישראלי. חלקם מוכרים יותר, אחרים הם בדיוק מסוג המקומות שיגרמו לכם לשאול את עצמכם איך עדיין לא שמעתם עליהם.
מונטסראט: האי הקריבי שלא כולם מכירים
כשחושבים על חופשה בקריביים, בדרך כלל עולה לראש תמונה של איים עם חופים לבנים, מים בצבע טורקיז וריזורטים מפנקים, אלא שמונטסארט מציעה משהו טיפה אחר מהאחרים.
גן העדן הקטן, זכה לכינוי "אי האזמרגד" הודות לצמחייה הירוקה והנופים המרשימים שלו. מלבדם, האי מתהדר בחופים עם חול שחור, יערות גשם, נוף געשי דרמטי - וגם סיפור לא קטן מאחוריו.
בשנות ה־90 התפרץ הר הגעש סופרייר הילס ושינה את פני האי. חלקים ממנו ננטשו, והבירה לשעבר, פלימות', נקברה ברובה תחת האפר הגעשי. כיום אפשר לראות את האזור במסגרת סיורים ולהכיר מקרוב את אחד הפרקים המעניינים בתולדות האי.
אבל אולי מה שהכי מעניין במונטסראט הוא דווקא התחושה שהיא עדיין לא הפכה לעוד יעד קריבי עמוס, או לדברי המגזין "מונטסראט גורם לכם להרגיש כאילו חשפתם תגלית נדירה".
אוקינאווה, יפן: הצד הטרופי של ארץ השמש העולה
יפן שאנחנו מכירים מהטיולים הקלאסיים היא בדרך כלל יפן של טוקיו, קיוטו ואוסקה, אלא שבדרום המדינה מסתתר עולם חדש לגמרי, כזה שכולל שוניות אלמוגים מרהיבות וחופים שאפשר בקלות לחשוב שנמצאים בהוואי.
אוקינאווה היא שרשרת של איים סובטרופיים שמתהדרת במי טורקיז, יערות עבותים ואווירה רגועה בהרבה מזו של יפן היבשתית. למעשה, מי שמגיע לכאן יכול בקלות לשכוח שהוא בכלל ביפן - לפחות עד שמגיע האוכל.
לאוקינאווה יש גם תרבות ייחודית משלה. בעבר הייתה כאן ממלכת ריוקיו העצמאית, כשההשפעות שלה עדיין ניכרות היטב במוזיקה, במטבח המקומי ובמסורות המקומיות.
עבור מי שכבר היה ביפן ורוצה לראות צד אחר שלה, או עבור מי שמחפש לשלב בטיול הראשון במדינה גם כמה ימים של ים וטבע, אוקינאווה יכולה להיות תוספת מצוינת למסלול.
הריביירה השבדית: מי אמר שחופשת קיץ חייבת להיות ביוון?
אם המשפט "חופשת קיץ בשבדיה" נשמע לכם קצת מוזר, כנראה שלא נחשפתם עדיין לאזור שמדרום למאלמו.
הריביירה השבדית, ובמיוחד אזור סקאנור-פאלסטרבו, מציעה בימי הקיץ החמימים חופים לבנים, דיונות, עיירות קטנות ובקתות פוטוגניות בצבעי פסטל. נכון, השמש כאן אמנם לא זהה לזו שביוון, אבל בימי הקיץ הארוכים אפשר ליהנות משעות רבות של אור וממזג אוויר נעים.
זה יעד שמתאים במיוחד למי שאוהב חופשות שבהן לא חייבים להספיק אטרקציה חדשה בכל שעתיים. כאלה שמציעות לשכור אופניים, ליהנות מטיול נינוח לאורך החופים, לשכשך רגליים, לשבת בבית קפה ופשוט ליהנות מהקצב השבדי.
והבונוס? בניגוד לחלק מהיעדים הקלאסיים של הקיץ באירופה, כאן יש תחושה של מקום שבאמת עדיין לא גילו.
רבט, מרוקו: הבירה שמקבלת סוף סוף את הבמה
מרקש גונבת את ההצגה, פס מושכת את חובבי ההיסטוריה, אבל רבט, בירת מרוקו, היא זו שקיבלה השנה את החותמת הרשמית של לונלי פלאנט.
רבט היא עיר שבה ההיסטוריה והחיים המודרניים מתקיימים זה לצד זה. יש בה מבנים היסטוריים, סמטאות, שווקים ועיר עתיקה שהוכרזה כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו, אבל גם סצנת אמנות ותרבות ואווירה עירונית מודרנית.
במקביל, גם אזור החוף של העיר מתחיל לקבל יותר תשומת לב בשנים האחרונות. שכונת ל'אושן (L'Ocean), למשל, דורגה השנה במקום השני ברשימת השכונות המגניבות בעולם של מגזין Time Out. השכונה, שנמצאת ממש על קו האוקיינוס, משלבת חופים, בתי קפה, מסעדות ואווירה מקומית, ומציעה הצצה לצד העכשווי יותר של בירת מרוקו.
טסאבו, קניה: הספארי הגדול שעדיין מרגיש פראי
קניה הפכה כבר מזמן שם נרדף לספארי, אבל אם אתם מחפשים משהו קצת פחות צפוי מהמסלול המוכר, כדאי להכיר את הפארקים הלאומיים טסאבו מזרח וטסאבו מערב.
שני הפארקים יחד יוצרים את אחד מאזורי השממה המוגנים הגדולים בקניה, ומשתרעים על שטח עצום. כאן אפשר לצאת לחיפוש אחר אריות, ברדלסים, ג'ירפות, היפופוטמים, קרנפים ופילים - כולל הפילים האדומים המפורסמים של טסאבו, שמקבלים את הגוון האדמדם שלהם מהאבק והאדמה באזור.
היתרון הגדול של טסאבו הוא תחושת המרחבים האינסופית. זה לא עוד ספארי שבו עוברים מאטרקציה לאטרקציה, אלא כזה שמציע טיול בתולי יותר על פני שטח עצום, נופים דרמטיים ומפגשים עם בעלי חיים בסביבתם הטבעית.
