הפארקים של הרי הרוקי

זה הוא, ללא ספק, היעד הראשון במעלה במערב קנדה. שמורת הרוקיס מורכבת ממספר פארקים לאומיים שחלקם בקולומביה הבריטית וחלקם במדינה השכנה אלברטה.
עליזה אוקו
|
שמור לעצמי
תמונה ראשית עבור: הפארקים של הרי הרוקי

יוהו וקוטנאי

זה הוא, ללא ספק, היעד הראשון במעלה במערב קנדה. שמורת הרוקיס מורכבת ממספר פארקים לאומיים שחלקם בקולומביה הבריטית וחלקם באלברטה, המדינה השכנה. הפארקים באלברטה הם Banff National Park ו-Jasper National Park, שני הפארקים הגדולים המהווים את חוט השדרה של פארק הרוקיס. הדרך העוברת במרכז הפארקים האלה לכל אורכם, מדרום לצפון, היא חוט השידרה של הפארק, שלאורכו ממוקמים רוב המקומות המעניינים - ובעיקר הנגישים - שלו: קניונים, מפלים, אגמים וקרחונים. שני פארקים בצד של קולומביה הבריטית משלימים את יחידת השטח הענקית הזו - Yoho National Park ו- Kootenay National Park. 

בדרך לפארקים האלה, ובמרחק קצר מהם בתוך קולומביה הבריטית, נמצא Glacier National Park, המהווה מבוא לרוקיס לבאים מכיוון מערב. רוב המבקרים מחו"ל מגיעים בטיסה לקאלגרי שבאלברטה, ממזרח לפארק, נכנסים משם לקצהו הדרומי דרך בנף וממשיכים צפונה לכל אורכו עד לג`ספר. במסלול זה בד"כ לא מגיעים לפארקים גליישר ויוהו, המצויים בקצה קולומביה הבריטית, אך מי שמגיע ברכב מכיוון ואנקובר, על כביש מס. 1, עובר דרכם. מהעיירה הנחמדה Revelstoke, על כביש מס. 1, הדרך עולה בהדרגה, עוברת מישורי סחף ונהרות ונכנסת אל בין רכסים אלפיניים מחודדים - פארק הקרחונים Glacier Park.

בכניסה יש מסלול סיור, על גבי גשר עץ, בתוך יחידת יער טבעי, עם הסברים. הפארק, המשתרע משני צידי הדרך, הוא בלתי חדיר כמעט, ולמעט שבילי טיול, אין שום דרך רכב החודרת לתוך הפארק. הפארק, שבו מספר רב של קרחונים ופסגות קרח, הוא גן עדן לטיילים רציניים ומטפסי הרים, ועבורם מפוזרות בשטח בקתות שינה. למבקרים פחות הרפתקניים ישנם לאורך הדרך פינות פיקניק ושבילי טיול, שנוף הקרחונים נשקף מהם. בהמשך, הכביש מטפס אל מעבר רוג`רס (Rogers Pass), בו נמצא מרכז מבקרים מעולה, שיש בו מוזיאום לכל נושאי הסביבה - החל מחי וצומח, דרך הקרחונים, סיפור בנית מסילת הברזל העוברת את הרכס וכלה בדרכים בהם מנהלת הפארק מתמודדת עם מפולות שלגים. במרחק של כמאה ק"מ משם נכנסים לפארק יוהו (Yoho NP), שהוא חלק ממערכת הפארקים של הרוקיס. שביל עפר מוביל, בתוך יער קודר, למפלי וואפטה (Wapta Falls) שעל נהר הסוס הבועט (Kicking Horse River). הזרם במפל הצר, הנופל בין גושי סלע עצומים כל כך חזק, שהאוויר כולו מלא בענן של רסיסי מים.

בפילד (Field) נמצא מרכז המבקרים של יוהו. מכאן מובילים שני כבישים אל תוך החלק הצפוני של הפארק: האחד, מצפון לפילד, עולה למפל טקקאו (Takakkau Falls) מפל צר וגבוה מאד הנופל, במספר מדרגות, לתוך בקעה רחבה ושוממת. ניתן לטפס לאורך המדרגות הנמוכות של המפל ורבים עושים זאת. בכניסה לכביש (הפתוח רק מיוני עד אוקטובר ולמעשה מושלג למחצה אפילו בקיץ) ישנה נקודת תצפית אל לולאה כפולה במסילת הרכבת, שנועדה להקטין את שפוע הפסים. המבצע ההנדסי הלא-יאמן הזה מוסבר בלוחיות מידע במקום. הכביש השני, מדרום לפילד, מוביל לאחד האגמים היפים ביותר ברוקיס - אגם האיזמרגד (Emerald Lake) אשר כשמו כן הוא, אגם קטן בצבע ירוק-כחול זוהר שקשה לתארו, צבע הנגרם מהמסת קרחונים. גדות האגם תלולות ועל הגדה, בתוך היער, ממוקם מלון יוצא דופן ביופיו: בקתות עץ עשויות עץ וזכוכית שחלקן בנויות לתוך המדרון, תלויות ממש מעל למים, וחלקן בתוך גן.

לתחילת הכתבה

אגמים לואיז ומוריין ופארק באנף

בכניסה לכביש זה נמצא ה`גשר הטבעי` (Natural Bridge), נחל העובר דרך גושי סלע כהים בצורת גשר ונופל דרכם בסדרה של מפלים לבנים שוצפים. כבישים אלה הם היחידים בפארק, אך מלבדם ישנם קילומטרים רבים של שבילי טיול וטפוס, שכן גם כאן ישנן פסגות גבוהות, קרחונים ושדות קרח, אליהם אפשר להגיע רק ברגל. הפארק מסתיים בקו פרשת המים של הרוקיס Kicking) Horse Pass), שמעבר לה משתרע פארק באנף (Banff NP). מכאן זו ירידה לא ארוכה אל אגם לואיז (Lake Louise), המפורסם באגמי הרוקיס. אגם לואיז הוא לבה של תעשיית תיירות שקיימת במקום כבר מאה שנה, ואמנם בדרך לאגם עוברים כפר של בתי מלון וכשמגיעים לאגם רואים קודם כל מרחבי אספלט עצומים לחניה ואח"כ מלון ענק שנבנה בזמנים אחרים, עם טיילת יפה על שפת המים לצפות ממנה על האגם. אגם לואיז אמנם יפה, אולם הבינוי המסיבי סביבו מקטין את היכולת להנות ממנו. הדרך הטובה ביותר להנות מהאגם היא לצאת לאחד מאינספור משעולי הטיול שיוצאים מכאן אל ההרים סביב האגם. חלק מהם עובר במסלול סמוך לאגם וחלק עולה לגבהים גדולים יותר ועובר בין נחלים ואגמים קטנים. ניתן אף להגיע, בטרק ארוך שחוצה מעבר הרים, לאגם מוריין. הכביש לאגם מוריין יוצא מהכפר של אגם לואיז.

אגם מוריין (Moraine Lake), היפה עוד יותר מאגם לואיז, מוקף ביער ובפסגות אדירות שמדרונותיהן נופלים ישר למים. גם כאן ישנו מלון יקר, אחד בלבד, אולם זה מלון של בקתות עץ יפהפיות הבנויות על המדרון. שקט ושלווה עוטפים את המקום. הכפר אגם לואיז הוא גם הצומת בה כביש מס. 1 פוגש בכביש הראשי של פארק הרוקיס, ה- Icefield Parkway, העולה מכאן צפונה לכוון ג`ספר. כביש מס. 1 פונה דרום-מזרחה, עובר דרך באנף ויוצא מהפארק. כדי לראות את חלקו הדרומי של הפארק יש לנסוע בו עד לבאנף ואז לפנות ולחזור צפונה. * * לבאים מקלגארי, וגם לבאים מקולומביה הבריטית, מוצע מסלול צדדי בן יומיים - שלושה, היוצא מקאלגרי וחוזר אליה, למחוזות המדבר של מדינת אלברטה - לארץ הדינוזאורים (ראה אלברטה).

הפארק הלאומי באנף (Banff National Park) הוא הפארק השני בגודלו ברוקיס (6600 קמ"ר), והתיירות בו היא הוותיקה ביותר. בעיירה הראשית באנף, המעוצבת בקפידה כעיירה שוויצרית, יש מבחר עצום של בתי מלון ומסעדות, חנויות מכל הסוגים, לשכת תיירות עסוקה מאד, נחל אחד וגן יפה ומטופח. היא נחמדה (ויקרה) והומה אדם, ונעים לבלות שם מספר שעות, אבל מי שמחפש את היופי הטבעי של הרוקיס - מוטב לו שיצא לדרך! לאלה המגיעים לאזור לקראת ערב ישנה אלטרנטיבה זולה לבתי המלון של באנף - העיירה קנמור (Canmore), מחוץ לפארק, היא עיר המוטלים האולטימטיבית. פארק באנף מדרום לצפון: מיד בתחילת הפארק מתפצל מכביש מס. 1 כביש מס. A1, אותו יש לקחת כדי להגיע לערוץ ג`ונסטון (Johnston Canyon), אחד מהערוצים הנהדרים של הרוקיס. זהו ערוץ צר שדפנותיו אנכיות לגמרי, ונחל שוצף בקרקעיתו. שביל ההליכה נצמד לדופן הערוץ, וכשזה נהיה צר יותר ויותר - השביל הופך למעבר עץ התלוי כזיז מקיר הערוץ. כל פתול מגלה עוד צרוף מופלא של הטבע. בכניסה לקניון ישנו מלון בקתות נחמד ולא יקר (Johnston Canyon Resort), עם מבחר חדרים, כולל בקתות עם אח.

עוברים את אגם לואיז ונכנסים ל- Icefield Parkway, דרך נופית העוברת בתחתיתו של עמק צר שנהר זורם בו. הרים תלולים שפסגותיהם מושלגים מתרוממים משני צידי הדרך ושבילים רבים יוצאים ממנה למסלולי טיול שונים. מצד שמאל מתנשא קרחון "רגל העורב" (Crowfoot Glacier) שכיפתו תכולה-לבנה. עוברים את אגם הקטור ואגם בו (Baw Lake) ומגיעים לאגם פייטו (Peyto Lake). אגם פייטו הוא אולי היפה באגמי הרוקיס, ומעליו מתנשאת פסגת בו (Baw Summit), שגובהה 2088 מ` - הפסגה הגבוהה ביותר על הדרך. נקודת תצפית גבוהה, עם גישת רכב, מאפשרת לראות את האגם הנפלא עטוף כולו בפסגות שקוויהם רכים ויער ירוק כהה, שבתוכו נראים מי האגם הבהירים כאבן-חן. עורבים חצופים וחכמים מחכים פה לנדבת אוכל מהמבקרים. הנוף ממשיך להיות דרמטי, אך לעתים מפנה מקום לאגם רך קווים בצידי הדרך, מקום לנוח ואולי לטייל.

מגיעים לצומת Saskatchewan Crossing. זוהי צומת היסטורית, שכן כביש מס. 11, ההולך מכאן מזרחה, היה הנתיב בו הצליח דויד תומפסון, חוקר וסוחר פרוות, לעבור את רכס הרוקיס בשנת 1807. שום דבר לא מזכיר פה את ההיסטוריה, כי היום זו תחנת דרכים גדולה המכילה מוטל ענקי, מסעדה, תחנת דלק (היחידה לאורך כל הדרך!) ושרות אינפורמציה. זוהי חנית הלילה של רוב המטיילים בפארק, למעט מי ששמר לעצמו חדר באחד מבתי הארחה הספורים והיקרים. רצוי להגיע לכאן מוקדם יחסית, או לשריין מקום מראש. זה גם המקום להזמין חדר בג`ספר, לפי רשימת מלונות הניתנת פה. ג`ספר עלולה להיות מלאה אם מגיעים אליה מאוחר, ללא הזמנת מקום, מאחר והיא "סוף הדרך" והאלטרנטיבה היחידה לשינה בצפון הרוקיס (ראה `לינה` בג`ספר). ביציאה מסאסקצ`וואן קרוסינג (אחרי תדלוק) נוסעים זמן מה אורך נהר סאסקצ`וואן שפה הוא רחב כאגם, ולאחריו הדרך מתחילה לעלות לקראת לרכס פארקר (Parker Ridge).

לתחילת הכתבה

נוף יפהפה מההרים

הדרך מטפסת, בפתולים רחבים, גבוה יותר ויותר והנופים הנגלים עוצרי נשימה ביופים. בקווים קמורים וחלקים הפסגות חופנות את הכביש הזערורי המונח בתחתיתן, והנוסע בו מקבל בפעם הראשונה מושג על גודלם ופראותם השגיאה של ההרים האלה. בפסגת הרכס משטחי הגרניט במדרונות מעל הדרך שחוקים וסדוקים, צבעם הכהה מודגש על ידי כתמי קרח ושלג. בקצה העליה לרכס פרקר מסתיים פארק באנף ומתחיל פארק ג`ספר, הפארק הגדול ביותר ברוקיס (כמעט 11,000 קמ"ר !). פארק זה חדש יחסית וחלקים גדולים ממנו אינם נגישים למבקרים. פארק ג`ספר מדרום לצפון: התחנה הראשונה היא קרחון אתבסקה (Athabaska Glacier), חלק משדה הקרח הענק קולומביה, ששטחו 325 קמ"ר ועוביו 350 מ` (Columbia Icefield). מול הקרחון ישנו מרכז מבקרים ענק, בו ניתן לצפות בהסברים על הקרחון ולהרשם לטיולי קרחון. חלק מטיולים אלה נעשה בכלי רכב מיוחדים וחלקם הם טיולים רגליים בהדרכה צמודה. הקרחון, המלא סדקים, הוא מקום מסוכן מאד להסתובב בו ללא פיקוח, אך למרות זאת עשרות מבקרים עוברים את הגדר ומשוטטים בנוף המוזר הלבן. ישנה גם אפשרות, יקרה מאד, לשכור הליקופטר לטיסה מעל הקרחון וסביבתו.

הנוף, אחרי רכס פארקר, הוא מתון יותר. נהר הסנוואפטה (Sanwapta river) הרדוד, המלווה את הדרך לכל אורכה, זורם במישור רחב ידים, זרוע חצץ ואבן. מפל סטנלי (Stanley Falls) נופל לו בעדינות סתם בצד הדרך, ולפעמים ניתן לראות פה דובים שחורים. אין שום סכוי להחמיץ אותם - שיירה ארוכה של מכוניות חונה בצד הדרך ועשרות בני אדם עומדים לידן עם מצלמות וחיוך גדול מרוח להם על הפרצוף. התחנות הבאות בדרך הן שני מפלים יפהפיים. הראשון הוא מפל סנוואפטה (Sunwapta Falls), המתפתל בין הסלעים הכהים ונשפך לערוץ בזרם סוחף. המפל הבא, מפל האתבסקה (Athabaska Falls), הוא בעצם סדרה של מפלים המתחתרים בתוך סלע שכבתי ויוצרים סביבה מרהיבה. בחלק העליון, במישור הדרך, הנהר נפתח למשטח מים רחב שמתגלגל ונופל דרך סלעים ומצוקים, וניתן לצפות במפלים הרבים ובזרימת המים ממספר נקודות, כולל גשר מעל המים. מכאן יש ירידה יפה בתוך הסלע אל המפלים התחתונים, בהם המים הכחלחלים מפלסים את דרכם אל ערוץ הנהר דרך קירות אנכיים, שכבתיים, עטופי עצים.

קצת לפני ג`ספר ישנה פניה לדרך צדדית תלולה, הפתוחה בקיץ בלבד, להר ואגם קייבוול (Cavewell Lake). מכאן ישנה תצפית נהדרת על כל הרכס וניתן לבחור במספר שבילי הליכה לאגמים רחוקים יותר. ג`ספר היא עיירה קטנה ונחמדה מאד, מלאה בבתי מלון ואכסניות ברמות שונות, מסעדות וכו`. המלונות פה נמצאים בשלושה אזורים - בכניסה לעיר, בעיר עצמה ומעבר לעיר, על גדת הנהר. אלה האחרונים צפופים פחות ויושבים ממש בחיק הטבע, על גדת הנהר אתבסקה. מלון בקתות מומלץ הוא ה- Pine Bungalow, שיש בו גם מתקנים לילדים והרבה שטח פתוח. בחלק מהבקתות יש אח אמיתית ועצים לבעירה מסופקים ע"י מנהלת האתר. מסלול המלין: המסלול היפה הזה, המוביל דרך ערוץ המלין (Maligne Canyon) אל שני אגמים, הוא דרך ללא מוצא (יציאה וחזרה לג`ספר) וניתן להעשות במספר שעות. מומלץ להשאר בג`ספר לילה שני, אבל אפשר גם לחזור באותו יום את כל הדרך דרומה, בתנאי שזו נסיעה רצופה.

קניון המלין נמצא לא הרחק מג`ספר. גם פה המים חתרו לעצמם נתיב בתוך סלע שכבתי ויצרו סדרה של מפלים שלאורכם ישנו מסלול הליכה יפהפה. בתחילת השביל ישנו מפל גבוה שעוברים מעליו בגשר, ובמפלים הרחוקים הזרם מחופר עמוק כל כך, שקטעים ממנו לא רואים שמש לעולם. כתוצאה מכך יש - אפילו בקיץ - גושי קרח גדולים הדבוקים לזיזי סלעים בתחתית הערוץ. הפארק משופע בקטעי יער פתוח, שטוף שמש, וההליכה בו מרנינת לב. נסיעה קצרה מהקניון מביאה לאגם מדיסין (Medicine Lake) הצר, עטור ההרים, וקצת אחריו - לאגם מלין הגדול יותר, בו ישנה אפשרות לשכור סירות ולשוט במימיו. מכאן חוזרים לג`ספר. בחלק זה של הפארק יש פחות אנשים, ומפעם לפעם רואים את בעלי החיים של הפארק, בעיקר דובים ואילים, ממש בצד הדרך. הדובים במיוחד מרגשים את המבקרים, ולעיתים הם מתקרבים אליהם באופן לא זהיר. לא לשכוח - אלה אינן חיות מחמד ויש לשמור מרחק מהן לטובת שני הצדדים.

יציאה מהפארק: מלבד האפשרות לנסוע דרומה דרך הפארק בחזרה לבאנף, ישנן שתי יציאות נוספות: מג`ספר יוצא כביש מס. 16 מזרחה, לכיוון אדמונטון בירת אלברטה, ומערבה - לקולומביה הבריטית. הפארק הלאומי ג`ספר מסתיים בגבול עם קולומביה הבריטית, ומיד ממשיך אותו פארק רובסון (Robson Provincial Park) היפה, שבתוך תחומי קולומביה הבריטית. מיד אחרי היציאה מפארק זה הכביש מגיע לצומת: כביש מס. 16 עולה לצפון קולומביה הבריטית, וכביש מס. 5, המתפצל ממנו, יורד דרומה לקמלופס. מקמלופס ניתן לחזור לואנקובר בכביש המהיר, או לקחת את המסלול היפה יותר דרך ערוצי התומפסון והפרייזר. עמק התומפסון הצפוני הוא ארץ גבעות ומישורים ירוקים. חלקו הדרומי הוא דרמטי יותר, בדומה לפרייזר (ראה דרום קולומביה הבריטית ו- צפון קולומביה הבריטית).

לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה