דרום אפריקה - יומן מסע ספורטיבי

דרום אפריקה היא יעד מעניין לביקור, ובמיוחד עכשיו, בתקופת המונדיאל. שנייה לפני שריקת הסיום, חוזר אלינו עדי עם כמה פרטים על המדינה, שכדאי ואף חשוב לדעת. זוהי מדינה מרתקת, צבעונית, חמה, קרה, עניים, עשירים, שחורים ולבנים וכמובן הרבה אטרקציות מעניינות (מלבד כדורגל). אז שהטובים ינצחו...
עדי ארבל
|
שמור לעצמי
תמונה ראשית עבור: דרום אפריקה - יומן מסע ספורטיבי

הערה: עדי ארבל חזר מהמונדיאל בדרום אפריקה והצליח לכתוב יומן מסע קליל שיישאר רלוונטי גם לאחר שגרמניה תיקח את הגביע.... (הערת העורכת: הכתבה הועלתה לאחר שגרמניה עלתה... על מטוס. בדרך הביתה... ).

מידע שימושי

גיאוגרפיה - דרום אפריקה נמצאת בחלקה הדרומי של יבשת אפריקה אשר בחצי הכדור הדרומי, ועל כן יש בה כמה תופעות מעניינות במיוחד: למרות שקיץ, קר פה והטמפרטורות בערב יורדות לעתים מתחת לאפס מעלות. יש שמועה שהמים בכיור מסתובבים פה הפוך, אבל לא בדקתי את זה, כי אין לי מושג איך המים מסתובבים בארץ. השוס הגדול היה לגלות שהשמש נעה אמנם ממזרח למערב, אבל בצהריים היא נמצאת בצפון. כל שמי שמנווט על פי השמש, לא יגיע רחוק, או לחילופין, יגיע רחוק מאד.

בעלי חיים - אחד מסימניה המסחריים של דרום אפריקה הוא ה-Big 5, חמשת מיני בעלי החיים, אשר הוגדרו על ידי ציידים ביבשת הקדמונים ככאלה הקשים ביותר לאיתור ולכידה: האריה, הפיל, הנמר, הקרנף והבאפלו. לא ברשימה, אבל כן בשמורות הענקיות שברחבי דרום אפריקה: הג'ירפה, ההיפופוטם, הזברה וגם כמה מיני לווייתנים וכרישים בשני האוקיאנוסים (ההודי והאטלנטי), שמקיפים את המדינה. עד כמה חמשת הגדולים מהווים סימן מסחרי ניתן לראות מכך שאיוריהם של חיות אלו מעטרים את שטרות הכסף במדינה. אפשרויות הספארי הן רבות ומגוונות. האופציה היקרה והאיכותית הינה ביקור של כמה ימים בפארק קרוגר. מכיוון שלי לא היה זמן, הסתפקתי בטיול בן יום אחד בפארק פילנסברג, הסמוך ליוהנסבורג, מרחק שעתיים נסיעה. כדי ליהנות מחוויית הספארי יש להפנים שלא מדובר בגן חיות בו אתה פוגש בחיות לפי הזמנה. בספארי באפריקה אתה נכנס לטריטוריה הטבעית והגדולה של בעלי החיים, ועל כן המפגש עם בעלי החיים הוא נדיר יותר, רחוק יותר, ואותנטי יותר. לטובת אחד המשחקים, שכרתי רכב ונסעתי לפולוקוואנה. את שהותי שם ניצלתי לקפיצה לשמורה נוספת, יותר קטנה, אבל הרבה פחות תיירותית. בזכות העובדה שנכנסתי לפארק עם פתיחתו בשבע בבוקר, זכיתי לפגוש לא מעט בעלי חיים ואף לא רכב אחד. סיבה נוספת להגיע מוקדם לספארי היא המראה המלבב של ריצת הבוקר של שלל החיות.

המונדיאל בדרום אפריקה

כרטיסים למחשקי המונדיאל - עם הגעתי, התחלתי לחפש כרטיסים ומקומיים טובים המליצו לי למצוא כרטיסים בשוק השחור. פתחתי מפה, ולהפתעתי לא מצאתי היכן הוא נמצא. כנראה שמאז שבוטל משטר האפרטהייד, סימונו של השוק השחור נמחק מהמפה. לבסוף קניתי את הכרטיסים שלי במרכז הכרטיסים הרשמי של פיפ"א, וגם מכמה אנשים מפוקפקים שעומדים ממש מחוצה לו, לעיניהם האדישות של השוטרים.

אוכל - שוק האוכל המקומי הוא גלובלי לחלוטין. סניפי רשתות בינלאומיות לצד מסעדות הודיות הן חזון נפרץ. עם זאת, יש מספר חידושים מעניינים בהם לא נתקלתי בעבר: הרוטב המקומי, המתכנה 'פֵּרי-פֵּרי', הוא הגרסא המקומית לעמבה, עשוי ממנגו עם תוספות של צ'ילי ושאר מרכיבים סודיים. חידוש נוסף, מרתק ודוחה לא פחות, הוא מבחר התוספות על האפשריות על הפיצות. מבננה, דרך עלי בייבי ועד אבוקדו. ובעצם, הכול. עניין של טעם. שוק המסעדות נוח מאד לצמחונים, בזכות התפריטים, בהן מצוינות המנות הצמחוניות בסימון מיוחד. גם שומרי כשרות יוכלו להסתדר בקלות יחסית, בעיקר באזורים של הקהילות היהודיות הגדולות ביוהנסבורג וקייפטאון.

אבטלה סמויה - שיעורי האבטלה בדרום אפריקה גבוהים מאד, למרות שספק אם יש מי שיודע לנקוב בנתונים הרשמיים. במצב הלא פשוט הזה, מוצאים חלק מהמקומיים דרכים מקוריות להתפרנס. לדוגמא: בחניונים הציבוריים ניתן למצוא סדרנים מטעם עצמם, שעוזרים לנהגים במציאת חנייה וביציאה ממנה, בתמורה למספר פרוטות. השירות כולל גם הגנה סמלית על הרכב מפני פריצות ושאר מרעין בישין. הנהגים המקומיים לא מקבלים את התופעה בעין יפה, אך מכיוון שאין להם ברירה, הם רואים בכך סוג נוסף של מס. בתקופת המונדיאל מספר המשרות גדל פלאים, בזכות הסדרנים הרבים, אותם ניתן למצוא בכל המקומות התיירותיים: מסייעות שעוזרות ברכישת כרטיסי רכבת במכשירים האוטומטיים לכאורה, דרך חבורות שוטרים הניצבים ליד כל רמזור (סליחה, רובוט. כך מכנים המקומיים את הרמזור) ועד מנקים שדואגים לשמור את הערים המארחות ברמת ניקיון של סינגפור. המקומות היחידים בהן ניתן למצוא קצת אינטימיות ופרטיות הם השירותים הציבוריים והכספומטים.

בטחון אישי - התחושה ברחובות היא די בטוחה, למרות כל המטרידנים הסדרתיים, וזאת בזכות המקומיים הרבים והסדרנים היותר רבים, ששמחים לעזור גם אם אין להם מושג איך. במקומות לא תיירותיים, התחושה היא פחות בטוחה, בעיקר כשאתה רואה כיצד לוחות רישוי מוצעות למכירה באופן חופשי על ידי יושבי קרנות. בחלק מהחניונים דורשים לכבות את המנוע ביציאה מהחניון על מנת לוודא שהרכב הונע על ידי מפתח. המארחים המקומיים מאד נחמדים: כשהם מביאים אותך לביתם, מרוב שהם לא רוצים שתלך אז הם שמים גדר חשמלית וגדרות תיל. הכול כדי שהאורחים לא יוכלו לעזוב. תושבים אמידים, אבל לא מספיק בכדי לאפשר לעצמם אבטחה פרטית, מתגוררים בשכונות שמוקפות בגדר אחת, וניתן למצוא בתחומן חלק גדול מהשירותים הנדרשים ביומיום, ממכולת ועד בית מרקחת.

אתנחתא תרבותית - דרום אפריקה מציעה מגוון רחב של מוזיאונים, ולמרות העומס הקוגניטיבי העצום בו הייתי שרוי בשל המונדיאל, הספקתי לבקר בכמה מהאתרים המשמעותיים, אם כי סביר להניח שגם פספסתי כמה אתרים משמעותיים לא פחות. ביוהנסבורג מומלץ במיוחד מוזיאון אפריקה, שסגור לקהל בימי שני, אלא אם אתה פוגש במקרה בעובד אמפטי שלא מוכן לקחת על מצפונו את האשמה שלעולם לא תזכה לבקר במוזיאון מכיוון שזהו יומך האחרון בעיר. הניסיון שלי מראה, שבמקרה כזה, גם תיכנס למוזיאון, וגם בחינם. Cause this is Africa... בסמוך למוזיאון אפריקה נמצאים גם מוזיאון העבודה, שמתאר את מרכזי העבודה של השחורים בתקופת האפרטהייד, וכן מוזיאון המדע, שבימי המונדיאל כולל מתחם מיוחד לבחינת כישורי הכדורגל העיקריים של המבקרים: כדרור, מסירה ובעיטה לשער. גם במוזיאון המדע לא שילמתי על כניסה, כי זוהי אפריקה, והחשמל בדיוק נפל... אתר חובה נוסף בג'ובורג ה-Constitution Hill (גבעת החוקה), אשר שימשה בעבר בית סוהר לפעילי האפרטהייד וכיום היא משכנו של בית המשפט העליון.

חגים לאומיים - כאילו לא די במונדיאל שמהווה חודש של חגיגות לגברים ולדור הצעיר, במהלך הטורניר צוינו בדרום אפריקה שני ימים מיוחדים: יום האב, אשר נחוג ביום רביעי השלישי של חודש יוני. כדי שהילדים לא ישכחו את יום האב, נקבע יום הצעירים לחול בשישה-עשר לחודש יוני. כך שמתנת ההורים לילדיהם משמשת תזכורת ליום האב הקרב. יומו האחרון של טורניר המונדיאל, ה-11.7, ייקבע כנראה כיום אבל לאומי.

המונדיאל בדרום אפריקה


רוגבי - לפני שמישהו בכלל העלה על דעתו שלדרום אפריקה יש סיכוי לנצח את צרפת, החלטתי אני ללכת למשחק רוגבי, על מנת לראות את הנבחרת המקומית מנצחת סוף כל סוף. אחרי הכל, ברוגבי דרום אפריקה מדורגת במקום השני בעולם. ארזתי את מיטלטליי ונסעתי לעיירה לא תיירותית בעליל בשם ויטבנק, שעה נסיעה מיוהנסבורג בסך הכל. אמנם זו הייתה הפעם הראשונה בחיי שצפיתי במשחק רוגבי, אבל כעת אני מומחה בחוקי המשחק. ישעיהו ליבוביץ היה טוען שמדובר במשחק בו 30 אנשים רודפים אחרי כדור, אבל האמת היא שזהו משחק שמטרתו להפטר מהכדור, על מנת שלא לחטוף מכות. הגדרה מדויקת יותר היא זו המובאת בפינת היהודים והרוגבי שבמוזיאון יהדות דרום אפריקה שבקייפטאון: "כדורגל הוא ספורט ג'נטלמני שמשוחק על ידי אנשים חייתיים. רוגבי הוא ספורט חייתי שמשוחק על ידי אנשים ג'נטלמנים. פוטבול הוא משחק חייתי שמשוחק על ידי אנשים חייתים".

 הקשר של דרום אפריקה לרוגבי נעוץ בשורשי ההתיישבות הלבנה עוד בתקופה שהייתה קולוניה הולנדית. מאז עברו כמה תהליכים על האוכלוסייה במדינה, שאחד מהם הוא התפתחותה של קהילת האפריקנה: לבנים ששפתם דומה להולנדית, בעלי מנטליות ומבטא של רד-נקים אמריקנים. משחק הרוגבי הוא המבצר האחרון של משטר האפרטהייד הלבן, וככזה הוא משמש חגיגה משפחתית עבור בני האפריקנה, שמגיעים על נשותיהם וילדיהם לאירוע שכל כולו נראה כאילו יצא משנות ה-80. לא במקרה כינוייה של הנבחרת המקומית, הספרינג-באקס, הוא על טהרת השפה האנגלית, בניגוד לבאפנה באפנה האפריקאית של הנבחרת המקבילה בכדורגל. משעשע במיוחד היה לראות את תגובתם האלימה של כמה מהאוהדים חמומי המוח למשמע תקיעה בוובוזלה מצד אוהד ששכח לרגע איפה הוא נמצא. מראה מלבב יותר הן הנשים האפריקנות שמדגמנות פמיניזם משובח במיוחד: מקללות את השופטים ומחלקות הוראות לשחקנים בעודן מחבקות את בן זוגן.

לתחילת הכתבה

קייפטאון וסוואטו

כיף-טאון - קייפטאון ידידותית לתייר הרבה יותר מאשר יוהנסבורג. הדבר נכון עוד יותר בזמן המונדיאל, בו תיירים מרחבי העולם והולנד ממלאים את בתי הקפה, הברים והמסעדות. את השהייה בקייפטאון מומלץ לפתוח בסיור באוטובוס האדום עם הגג הפתוח. ניתן לרדת ולעלות מהאוטובוס בתחנות רבות ברחבי העיר, ולמי שזמנו בידו מומלץ לקנות כרטיס ליומיים על מנת לבקר ביותר אתרים. בשל מיקומה הגיאוגרפי של קייפטאון בין שני אוקיאנוסים ושלושה כיווני אוויר, מזג האוויר הפכפך ולא צפוי. על כן, את היום השמשי הראשון בעיר חובה לנצל לטובת עלייה להר השולחן, מי ברגל ומי ברכבל. לעצלנים קמצנים שלא רוצים לעלות ברגל, אבל לא ששים לשלם ברכבל, מומלץ לקנות כרטיס עלייה בלבד, ולרדת ברגל עם הפנים לכיוון הנוף ואל מול פני התיירים המתנשפים. אם זכיתם ליום שמשי נוסף, מומלץ לנצלו לטובת השכרת רכב ונסיעה לכף התקווה הטובה, היא הנקודה הדרומית ביותר בדרום אפריקה. על הדרך מומלץ לעצור במבחר מפרצים, בחלקם ניתן למצוא פינגווינים ידידותיים. בקייפטאון ניתן למצוא את המוזיאון הדרום אפריקאי שהוא ברובו הגדול מוזיאון טבע ומדע ובסמוך לו את המוזיאון לאמנות אפריקאית, בו ניתן למצוא כמה יצירות מעניינות במיוחד. לא רחוק מהם ניתן למצוא את הנקודה היהודית, מוזיאון יהדות דרום אפריקה, ששווה ביקור גם לחצאי יהודים. אסור לפספס ביקור באקווריום שני האוקיאנוסים, אשר עשיר במיני דגיגים, כרישים ושאר יצורים שניתן למצוא באוקיאנוס ההודי או באוקיאנוס השקט. הביקור באקוואריום אינו תחליף לצלילת הכלובים עם הכרישים הלבנים. אין צורך בהכשרה כלשהי, אבל צריך לא מעט כסף. באופן מפתיע, שוק הפשפשים המקומי, ה-Green Market, נמצא זול ומגוון יותר מאשר American Craft Market, מקבילו ביוהנסבורג.

סוויטה בסוואטו - את הביקור שלי בדרום אפריקה סיימתי בסוף שבוע בסוואטו, החלטה מאד לא קונבנציונלית. סוואטו היא פרבר ענק של יוהנסבורג, אשר כל כולה הוקמה לאחר נפילת משטר האפרטהייד ב-1994. הרכב האוכלוסייה הוא שחורים דרום אפריקאים יחד עם מהגרים רבים משאר מדינות אפריקה, אשר קיוו למצוא עבודה ביוהנסבורג. בעלי היוזמה המקומיים שלא השכילו למצוא עבודה, פתחו עסקים עצמאיים, בעיקר בתחום מתן השירותים לתושבי הסביבה. עצוב מאד היה לראות שהעסקים המשגשגים ביותר הם עסקי ההלוויות: משלח ידן של משפחות רבות הוא קבורה, בעיקר של חללי ה-HIV. באופן מפתיע, הדמות המוכרת ביותר באזור זה בימים אלו, הוא הכדורגלן ריאן גיגס, על אף העובדה שהוא לא משתתף במונדיאל. זאת בזכות קמפיין החוצות אותו הוא מוביל להגברת המודעות לשימוש באמצעי מניעה. למרות שסוואטו סמוכה מאד ליוהנסבורג, מזג האוויר במקום חם הרבה יותר בשל העובדה שבסוואטו כל המבנים הינם בני קומה אחת ולכן אין כלל צל ברחובות. מצד שני, היה מעודד לראות את הקניון הענק שנבנה בסוואטו בשנים האחרונות, שכולל חנויות ומותגים רבים ומשרת כיום כלל תושבי האזור. נקודת אור נוספת הייתה לפגוש את המארח שלי, ג'ימי, בחור מקומי כבן 50, שנראה כמו עבד מסרטי מלחמת האזרחים של ארצות הברית וכיום הוא בעליו של גסטהאוס מצליח. ג'ימי לקח אותי לטיול רגלי ברחובות השכונה וביקר את כל מדריכי הטיולים שמביאים תיירים לסוואטו מבלי לצאת מהאוטובוס, כאילו מדובר בספארי. כנראה שחלק מהמדריכים לא שמעו על כך שדרום אפריקה היא הרבה יותר מספארי...

לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה

כתבות מומלצות עבורך על יוהנסבורג