דרום אפריקה - בעלי חיים ללא הפסקה

דרום אפריקה מלאה בפארקים ובשמורות טבע, שיבטיחו לכם תצפיות מושלמות על כל חיה אפשרית, בכל שעה ביום - אריות, צ'יטות, פילים, פינגוונים ואפילו לוויתנים, את כולם תוכלו לראות. מלבד זאת יש בה עיירות חוף מדבריות, אזורי כרמים, מפרצים וקניונים, שהופכים את הביקור בה לבלתי נשכח ומתאימים לטיול משפחתי.
חנוך תמרי
|
שמור לעצמי
תמונה ראשית עבור: דרום אפריקה - בעלי חיים ללא הפסקה

מתחילים ביוהנסבורג

יצאתי עם בתי גילי לטיול קצר של תשעה ימים בדרום אפריקה, שהיא ארץ המורכבת מנופים מגוונים, החל מהרים גבוהים ועד לחוף ים שחלקו לבן כשלג וחלקו מסולע ומשונן. יש בה חוות חקלאיות ענקיות וכרמים גדולים וממש קרוב אליהם מדבר קארו, פארק קרוגר הענק, שגודלו כגודלה של מדינת ישראל ובו אפשר להסתובב ממש ללא הרגשה של זמן ולגלות חיות בכל פינה. בנוסף לכך, יש שמורות פרטיות ושמורות טבע ומזג אויר שמתחלף מחום לגשם וקור. זו מדינה שבה ההבדל בין שחורים ולבנים נראה בכל מקום, בתיהם הגדולים ומוקפי החומה והגדר של הלבנים, לעומת ערי השחורים, שבהן בתים קטנים שרובם פחונים ורק מיעוטם בנויים. מדינה שבה שילוב בין תרבות אנגלית קרה ותרבות הולנדית חמה, שנותנות ביחד תחושה טובה של קבלת פנים.

30.10 - יצאנו ביום ו' לטיסה של תשע שעות ליוהנסבורג שבדרום אפריקה. מזג האויר, שהיה מעונן, השתנה במהלך הטיסה, כך שלעיתים היתה ראות בהירה וניתן היה לראות את יבשת אפריקה מלמעלה. חברת אל על לא נותנת לבחור מה לראות במהלך הטיסה הארוכה ונאלצנו לצפות בסדרות ובסרטים לא מעניינים. את זמן הטיסה הארוך העברנו בשינה, קריאה, אכילה ושתיה. עם הגעתנו ליוהנסבורג עברנו במהירות את ביקורת הדרכונים ולאחר קבלת המזודות לקחנו את הרכב השכור ויצאנו לנסיעה ארוכה של 350 ק"מ על כביש N4 לכוון מזרח, ללינה באלמר, בדרך לפארק קרוגר. במהלך הנסיעה היינו צריכים לעצור פעמיים לתשלום אגרת כביש. מזג האויר התחלף לרעתנו בדרך ואת חלקה האחרון של הדרך עשינו כבר בחשיכה. כשהגענו הלכנו לישון, עייפים מהיום הארוך.

לתחילת הכתבה

פארק קרוגר - חיות בסביבתן הטבעית

31.10 - את היום השני פתחנו בארוחת בוקר מהנה ויצאנו לכוון שער מהלה שבדרום פארק קרוגר. שילמנו עבור הכניסה 160 ראנד לראש ועוד 25 ראנד עבור חוברת עם מפות של הפארק, שהיתה לנו לעזר בהמשך ונכנסנו אל תוך הפארק. את הקבלה על התשלום עבור הכניסה יש לשמור, כי בהזמנת לינה באחד מאתרי הפארק או ביציאה מבקשים לראות אותה. ממש בכניסה קיבלו את פנינו קבוצת אימפלות וצמד פילים. הדבר המקסים בפארק הוא שאנחנו מסתובבים בדרכים והחיות, הנמצאות בסביבתן הטבעית, מופיעות בפנינו ללא הכנה. מהירות הנסיעה בפארק מוגבלת ל- 50 קמ"ש בדרכים סלולות ו- 40 קמ"ש בדרכי העפר. במהלך היום נסענו כ- 150 ק"מ בדרכי הפארק ופגשנו בג'ירפות, קרנפים, קופי בבון וקבוצת פילות עם פילונים, שחצתה את דרכנו. הגענו למחנה סקוקוזה ונרשמנו לספארי ערב ולספארי בוקר (מחיר לאדם - 160 ראנד לסיור). התמקמנו בחדר שהיה בנוי בצורת בקתה אפריקנית עגולה עם גג מקש, ובשעה 17:00 יצאנו לספארי ערב, המתחיל עם אור אחרון ונמשך שלוש שעות אל תוך החשיכה ברכב ספארי גבוה. במהלך שעת האור פגשנו בנחש ממבה שחור על הכביש ועם רדת החשיכה הדלקנו את הזרקורים המחוברים לרכב והתחלנו לחפש את עיני החיות המנצנצות בחשיכה. הצלחנו למצוא קבוצת צבועים ואריה ענק ומספר פילים וחזרנו מלאי סיפוק לשנת הלילה.

 1.11 -
את היום השלישי התחלנו בסיור ספארי בוקר, שיצא מהמחנה בשעה 05:00. יתרונם של הסיורים היוצאים מהמחנות הוא, שהם נעשים אחרי סגירת השערים לקהל הרחב ב- 18:00 או לפני פתיחתם ב- 05:30. סיור הבוקר לוקח גם הוא שלוש שעות ורצוי להצטייד בלבוש חם. במהלך הסיור נתקלנו בנמר, שהלך די קרוב לכביש ובתאואים שרבצו במים. האימפלות המסתובבות בפארק לא מעניינות אחרי שנתקלים בהן בהרבה מקומות. עם סיום הספארי יצאנו עם רכבנו למסע של 200 ק"מ ברחבי הפארק ומצאנו זברות, פילים, בבונים, בופאלו, תנין, קרנפים לבנים וקבוצת אריות. יש בפארק מושג שנקרא פקק אריות - ברגע שמזהים בנסיעה על הדרך פקק, הגורם יהיה כמעט תמיד אריה - כולם מנסים למצוא את נקודת התצפית הטובה ביותר, וכיון שהאריות הולכים, הרי שהרכבים מתקדמים באותו כיוון כדי לתפוס נקודה נוספת לצפיה, הכל ברוח טובה ונותנים לכולם להגיע ולראות. לקראת ערב התמקמנו במחנה סטארה, שנמצא בחלק המזרחי של הפארק, בבונגלו די דומה לזה שבו ישנו בלילה הקודם.

לתחילת הכתבה

מקניון בליידה עד ללגונה בניזנה

2.11 -  עם שחר יצאנו מערבה לכוון שער קרוגר, תוך כדי שאנו מנסים לאתר חיות בדרך. לכן, למרות שהמרחק לשער אינו גדול, לקח לנו כמעט שעתיים לצאת מהפארק ובשער בדקו שאכן שילמנו ביום הקודם בעבור השהייה בו. נסענו באזור של ערי שחורים (טאונשיפ) עלובות לכיוון נהר הבליידה. כיון שבאנו מהדרום נסענו לאורך כביש 531 ל- God's Window שהיא נקודת תצפית על עמק הבליידה המיוער כולו. ליד נקודת התצפית יש מסלול ביער גשם. המשכנו למפלי ליסבון (מפלי הבליידה קרויים על שמות ערי בירה) ומשם, בגלל קוצר בזמן, דילגנו על יתר המפלים והמשכנו לקניון הבליידה (Blyde). הקניון, בעומק של כ- 300 מטרים, ממוקם במפגש נהר העצב ונהר השמחה, הזורם על סלע שחור. המים מפסלים באבן כל מיני צורות מעניינות. מכאן יצאנו לנסיעה ארוכה לכיוון יוהנסבורג, להחזרת הרכב ולטיסה לפורט אליזבט להמשך הטיול. הטיסה ארכה כשעה ורבע ובשדה התעופה קיבלה אותנו להקה מקומית בשירה ונגינה, לקחנו את הרכב ונסענו לצימר שהוזמן ללינה.

3.11 - בין פורט אליזבט וקייפטאון מקשר כביש N2 באורך של 730 ק"מ ובהמלצת בעלת הצימר נסענו בבוקר לפארק Sea Vieu (מחיר - 45 ראנד), שהוא אחוזה לשעבר, שבה מסתובבות חיות המרעה בשטח הפתוח, ובשטחים מגודרים נמצאים נמרים ואריות לבנים. בנוסף, יש במקום גן חיות קטן. בפארק מטפלים גם בגורי אריות ונמרים וממש כשהגענו היו שני גורי נמרים בני 12 שבועות בטיול בוקר עם מטפליהם. קצת לפני מפרץ ג'רסי יש שפכי נהרות יפים והחול הוא לבן. המשכנו על כביש 102 לכוון מערב (היה עדיף לנסוע על ה- N2).

כ- 20 ק"מ לפני פלטנברג ביי, יש מעבר על גשר, המתנשא לגובה של 120 מטרים מעל ערוץ נהר סטורם. לאחריו פנינו לפארק ציציקמה, לסדרת צילומי חוף מרהיבים של שילוב בין גלי הים וסלעים מחורצים בכל מיני צורות. מהפארק המשכנו על N2 עד לגשר בגובה 216 מטרים, שממנו מתבצעת קפיצת הבנג'י הגבוהה ביותר בעולם. כיאה לאתר תיירותי, נבנתה ליד מגרש החנייה מרפסת תצפית, שממנה ניתן לצפות בקופצי הבנג'י. במקום יש גם פאב שבו מסך ענק עם צילום הקופצים. לאחר מכן המשכנו לניזנה (Nizna) הממוקמת קצת לפני פלטנברג ביי, שבה מגדלים גורי חיות שננטשו או נפצעו ומחזירים אותם לטבע. ראינו כאן נמר קטן, שתי צ'יטות שהוכנסנו לכלובן, חתולי בר וגורת צי'טה שאותה נתנו לנו ללטף. לקראת ערב הגענו לניזנה, וחוץ ממספר חנויות שבטיילת לחוף הלגונה, הכל כבר נסגר מוקדם. את הלגונה לא הצלחנו כבר לצלם וחיכינו לבוקר היום הבא. ניזנה יושבת על חוף לגונה מדהים. הלגונה מחוברת לים במיצר צר, כשצמוד לחוף הים שני ראשי סלע ענקיים ששומרים על הכניסה ללגונה.

לתחילת הכתבה

נסיעה לאורך החוף עד קייפטאון

4.11 - בבוקר, כשיצאנו לכיוון ראשי הסלע לתצפית על הלגונה, ראינו המוני שחורים הולכים מערי הלווין לכיוון מקומות עבודתם בניזנה. נסענו לאורך חוף הלגונה וטיפסנו דרך שכונות עם בתים מפוארים על צלע ההר, כשכל אחד מהם צופה אל הלגונה ואל הסלע השמאלי, העומד בפתח המפרץ. מראש הסלע יש תצפית יפה על הלגונה ועל הים. בלגונה עצמה הוקם אי מלאכותי ועליו בתים צמודי ים. המשכנו לאורך החוף לעיר וילדרנס, השוכנת באזור שבו פזורים אגמים קטנים ולידה פארק וילדרנס, שהוא שמורת טבע לציפורים ומולו יש חוף שבו ניתן בעונה לראות דולפינים.

בהמשך נמצאת העיר ג'ורג', שהיא בירת המחוז ובה מספר בתים עתיקים בני כ- 400 שנה, המרוכזים ממש ליד לשכת התיירות בעיר. בלשכה עצמה הצטיידנו בחומר כתוב ובמידע על האזור ופנינו צפונה לכוון העיר הודסבורן, שנמצאת במדבר קארו הקטן. את הדרך אליה עשינו בדרך עפר, שהיתה הדרך העיקרית לשם לפני סלילת האוטוסטראדה. הדרך חצובה בסלע ומתפתלת לאורך מעלה ההר עד לעיירה הרולד. מפעם לפעם פגשנו בבונים, המטיילים על הדרך ורכבת עתיקה לוותה אותנו בחלק מהדרך. לקראת סיום דרך העפר התחיל אזור של יקבים וכרמים קטנים. לאט לאט נכנסנו לאזור המדבר עצמו והנוף השתנה ונהיה צחיח, עם צמחיה מאוד נמוכה ועם חום שהגיע ל- 38 מעלות. ההרגשה היתה כמו בכבשן. הדרכים במדבר עוברות במעברי הרים חצובים בסלע, תוך שהם חושפים צבעים שונים של הסלעים. כשהגענו לעיר בלברי פנינו לכיוון חוף הים ונסענו בדרכי עפר רחבות ומעולות, שבהן נוהגים במהירות, ללא הרגשה שמדובר בדרך עפר. מטרתנו היתה פארק דה הופ, הנמצא על החוף, אך כשהתקרבנו אליו גילינו שזמן האור העומד לרשותנו לא יספיק לנו לביקור בפארק, מה עוד ששעון הדלק הראה על כמות של רבע מיכל בלבד ואנו כבר הכרנו את התופעה שתחנות דלק נמצאות רק בערים ולא רצינו להסתכן. מה שכן, זכינו בחוויה נדירה של צליחת נהר על גבי מעבורת ידנית. באמצע הדרך ישנו נהר, שכדי לחצות אותו יש להמתין למעבורת קטנה המופעלת על ידי שני אנשים הגוררים אותה לרוחב הנהר (35R). נסענו לעיר סוולנדאם לתידלוק ונשארנו לישון בבית, שבעלת הבית שלו מכינה ריבות ופירות יבשים (390R). הגשם, שהופיע באופן פתאומי, לאחר החום שליווה אותנו במשך היום, שטף לנו את החול שהצטבר על הרכב.

5.11 - לאחר ארוחת בוקר מהנה שמנו פעמינו לכוון העיר הרמנוס שעל החוף. פנינו ללשכת התיירות בכניסה והם הפנו אותו למספר אתרים, שבהם נראו ביום האתמול לוויתנים. סיירנו באתרים שנמסרו לנו ובאחד מהם, בטיילת המרכזית של העיירה הצטרפנו לקבוצת אנשים וצפינו במספר לוויתנים השוחים די קרוב לחוף. נשארנו במקום עד שהספקנו לצלם ולהסריט. נסענו לסומרסט וממנה פנינו לדרך היין, כשמצד אחד נישאים ההרים הגבוהים ומהצד השני פרושים כרמים נרחבים, שלחלקם צמודים יקבים. בדרך עצרנו בחנות ענקית, המוכרת מיינות האזור, פירות יבשים וריבות. המשכנו לעיר פארל, שלצידה עומד צוק אבן קירח וענק בלב הכרמים שמסביב. מכאן המשכנו לקייפטאון והתמקמנו לשני הלילות הבאים בסי פוינט הצמודה. בערב יצאנו למפגש משפחתי מרגש עם בני דודים שלי, שלא ראיתי הרבה שנים.

לתחילת הכתבה

פארק כף התקווה הטובה וקייפטאון

6.11 - בבוקר יצאנו דרומה לכיוון כף התקוה הטובה. עברנו בכביש האגרה (28R), החצוב בהר, ממש מעל החוף, והעובר בצ'פמנס ביי, שבצד המערבי של חצי האי. בכביש ישנם הרבה מפרצי חנייה ובכל אחד מהם עוצרים ומצלמים את הנוף המקסים. בפארק כף התקוה הטובה (75R) ישנם כבישים, המובילים למפרצים ולנקודות תצפית ולצידי הדרך פורחים פרחים יפים ומיוחדים. בכף עצמו, שהוא הנקודה הדרום מערבית של אפריקה, היתה רוח קרה וחזקה והצטלמנו ליד השלט כמו כל האנשים שהגיעו לשם. צילמנו גם את הסלעים הצבעוניים שעל החוף ועלינו לנקודת התצפית הצמודה למגדלור, שממוקם מעל הכף. מכאן אפשר לראות את ההבדל בצבעי המים בין האוקיינוס האטלנטי הקר והבהיר שממערב ובין האוקיינוס ההודי החם והכהה יותר שממזרח. לאחר היציאה מהפארק נסענו צפונה בצד המזרחי של חצי האי, כשפנינו מועדות לחוף בולדר שליד העיר סיימונס לתצפית על הפינגווינים החמודים, הנמצאים על החול הלבן שבחוף. ליד מגרש החניה ישנם מוכרי מזכרות וניתן להתמקח איתם על המחיר. בהמשך הדרך צפונה ראינו שהר השולחן, שהיה מכוסה עננים בבוקר, התבהר ונסענו אליו. כשהגענו אמרו לנו שהרכבל וההר סגורים בגלל הרוחות החזקות. מסתבר שצריך מזל כדי לעלות על ההר. כדאי להתקשר אליהם ולברר לפני שמגיעים. הדרמנו להוט ביי, שבה נמצא פארק הציפורים הגדול ביותר באפריקה כולה (65R). זהו אתר מקסים, המרכז בתוכו ציפורים מכל הסוגים בכלובים ענקיים, המכוסים מלמעלה ברשת ולכל כלוב נכנסים דרך דלתות כפולות, כך שהמגע עם הציפורים הוא ישיר לגמרי, כולל בכלובי עופות הטרף. בפארק ישנם גם קופים וקצת חיות אחרות. המסלול בין הכלובים משולט וברור וזמן הביקור (כשלוש שעות) עובר ממש ללא הרגשה. את ערב יום שישי בילינו עם בני הדודים בהשלמת מידע.

7.11 - את היום האחרון בדרום אפריקה בילינו בעיר קייפטאון עצמה. הר השולחן שוב היה מכוסה בעננים ועלינו לגבעה הצמודה אליו - ראש האריה, ממנה יש תצפית על העיר וסביבתה. ירדנו אל העיר לסיור באתרים המרכזיים שלה. מעבר לבית העיריה, בית המשפט והמבצר, האזור היפה הוא האזור המוסלמי, שהיה בזמנו מקום מגורי העבדים והבתים הקטנים שבו צבועים בצבעי פסטל עזים. מהתצפית רואים בלב העיר שטח ריק, שהיה פעם אזור 6 של העיר ונהרס במסגרת מדיניות האפרטהייד. התושבים לא רוצים לבנות אותו מחדש ומשאירים אותו כמצבת זיכרון לתקופה ההיא. עצרנו בשוק שליד בית העיריה ולאחר שלא מצאנו בו דברים מענינים עברנו לאזור הווטרפרונט הצמוד לנמל. כאן בנו אתר קניות ענק מלא בחנויות, מסעדות ובתי קפה. עם סיום הקניות נסענו לשדה התעופה של קייפטאון שבדיוק נפתח בו חלק חדש, המיועד לתחרויות גביע העולם בחודש יוני הבא. טסנו ליוהנסבורג ובה עלינו לטיסת אל על בדרך הארוכה הביתה.

לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה

כתבות מומלצות עבורך על יוהנסבורג