פלאנגה, קלאיפדה הרצועה הקורונית וגבעת המכשפות בליטא - תופתעו מאד!!!

ליטא

בתאריך ה-1.9.2026 שבו נפרדנו מהעיר ריגה - ילדי הגנים ובתי הספר שבו ללימודים. כל הורה מביא למורה זר פרחים או אפילו ורד אדום , לפרגן למורה שהם מעריכים כי ילמד את ילדם. זהו לפחות המנהג בלטביה ממנה נפרדנו בבוקרו של יום זה. בארצנו מקסימום הגננת מעניקה בריסטול לילדי הגן עם כותרת "בהצלחה" לתחילת השנה.

גבעת הצלבים

כשקראתי אודות גבעת הצלבים התחלחלתי. רק חשבתי שזה לקוח מסרט אימים, אך זה גם לא אגדה.

הגבעה שוכנת בלב הטבע. המקום משלב רוחניות, היסטוריה ואומנות. עולים לרגל עשרות אלפי מבקרים ומאמינים וחילוניים כל שנה.

הצלבים הראשונים הונחו בשנת 1831 , כשהאימפריה הרוסית מנעה ממספר נוצרים ובני משפחותיהם להנציח את זכרם.

כבר בשנת 1850 כבר היו 17 צלבים, וכך החל המקום להחשב כקדוש. נערכו טקסים דתיים.

הרוסים מנעו מהמבקרים הליטאים להגיע ל"גבעה הטמאה". הם חסמו אותה בטרקטורים.

לאחר שהשלטון הסובייטי התפרק הטמינו עשרות אלפי צלבים לזכרם של אלה שנהרגו.

נכון להיום, מעריכים כבר כ-100,000 צלבים.

הגבעה נמצאת קרוב לעיר שיאוליאי. זו העיר ה-4 בגודלה בליטא.

זהו אתר צלייני קתולי שפתוח 24 שעות ביממה.

***טיפ***

אם תמשיכו לעלות בשביל המדרגות מעץ למעלה תצפו בים!!!

💥💥💥💥💥💥💥💥💥💥💥💥💥

המשך הנסיעה עם צפייה בשדות בשלל צבעים, כבשים, עננים וכלניות שפגשנו בישוב Seduva. ישוב שכל היהודים שחיו שם למעט אשה אחת נרצחו ע"י הליטאים ושכניהם. אודות המקום אכתוב בכתבה הנפרדת לנקודה היהודית.

פלאנגה

פלאנגה בעונת הקיץ היא כמו אילת - מלאת תיירים בחופים. המים אינם כה מלוחים כמו מי הים התיכון. היא עיר קייט מאז המאה ה-19 ולה חופים רבים המשתרעים לאורך 25 ק"מ ומעל ל-300 מ' רוחב. הדק מעץ מוביל למזח שלה. תוכלו למצוא ספסלים בשורות . נהנים לקבל בריזה טובה מהים.

האגדה מספרת: היה מקדש פגאני למרגלות גבעה בפלאנגה שם שירתה יפהפייה בשם בירוטה שנהגה להדליק מדורות טקסיות. לאחר ששמע על יופייה של בירוטה, הגיע קוסטוטיס, הדוכס הגדול של ליטא, להציע לה נישואים. סיפור זה כתוב בספרים ליטאים עתיקים, אשר מספר שבירוטה, לא הסכימה, וענתה כי הבטיחה לאלים להישאר בתו לה כל עוד היא חיה. לאחר מכן, קוסטוטיס לקח אותה בכוח, ובהוד רב לקח אותה לטירתו, טראקאי, שבה הוא הזמין את אחיו וחגג חתונה מפוארת. מאוחר יותר, קוסטוטיס נרצח ולאחר מכן חזרה בירוטה לפלנגה והמשיכה לשרת במקדש עד יום מותה. לפי האגדה היא נקברה על הגבעה אשר נקראת על שמה כיום.

Palangos Birutes Parkas - פארק Birute

השלט בתמונה לעיל מציג מידע על מוזיאון הענבר של פלאנגה (Palanga Amber Museum) השוכן בתוך פארק בירוט palette (Birutė Park) בעיירת הנופש פלאנגה שבליטא.

להלן פרטים על הפארק (Birutė Park)

* רקע והקמה: הפארק הבוטני הרחב מקיף את ארמון טישקביץ' (Tiškevičiai Palace) שנבנה בסוף המאה ה-19 (בשנת 1897) עבור הרוזן פליקס טישקביץ'. כיום הארמון משמש כבית למוזיאון הענבר.

* עיצוב: הפארק תוכנן על ידי אדריכל הנוף הצרפתי המפורסם אדוארד פרנסואה אנדרה (Édouard François André). הוא נחשב לאחד הגנים הבוטניים המטופחים והיפים ביותר לחופי הים הבלטי, וכולל שבילי הליכה ציוריים, בריכות מים, מזרקות, ערוגות פרחים מעוצבות וחורשות עצים עבותות. האגם הוא אגם מלאכותי אבל יפיפיה.

האגדה על פסל הנחשים: "אגלה, מלכת הנחשים" (Eglė žalčių karalienė)

בתוך הפארק מוצב אחד הפסלים המפורסמים והאהובים ביותר בליטא, הנקרא "אגלה, מלכת הנחשים". הפסל מבוסס על אחת האגדות המיתולוגיות העתיקות והמוכרות ביותר בפולקלור הליטאי:

1. המפגש: האגדה מספרת על נערה צעירה ויפה בשם אגלה (Eglė - שמשמעותו בליטאית היא עץ אשוח). יום אחד, לאחר שרחצה בים עם אחיותיה, היא גילתה נחש (מסוג זעמן המים, שנחשב קדוש ומביא מזל במסורת הבלטית העתיקה) בתוך בגדיה. הנחש דיבר אליה בלשון בני אדם ודרש שתבטיח להישא לו בתמורה לכך שיעזוב את בגדיה. אגלה הסכימה בחוסר ברירה.

2. הנישואין במצולות: כעבור זמן מה, הגיעו אלפי נחשים לקחת אותה אל הים. שם התברר שהנחש הוא למעשה ז'ילבינאס (Žilvinas) - מלך הנחשים ובן-אלמוות יפה תואר שיכול ללבוש צורת אדם ביבשה ובארמונו התת-ימי. אגלה התאהבה בו, והם חיו באושר במצולות הים ונולדו להם ארבעה ילדים (שלושה בנים ובת).

3. הביקור ביבשה והטרגדיה: לאחר שנים רבות, ביקשה אגלה לבקר את משפחתה שעל היבשה. ז'ילבינאס הסכים, אך נתן לה סימנים סודיים כדי שתוכל לקרוא לו לחזור (על ידי קריאה בשמו אל מול גלי הים). במהלך הביקור, אחיה של אגלה, שרצו להציל אותה מ"הנחש", עינו את ילדיה כדי שיגלו את מילות הקסם. הבת הקטנה והמפוחדת נשברה וגילתה את הסוד. האחים הלכו אל הים, קראו למלך הנחשים ורצחו אותו באמצעות חרבות.

4. הפיכתם לעצים: כשאגלה חזרה אל החוף וקראה לבעלה, הים התמלא בקצף דם והיא הבינה את גודל הטרגדיה. מתוך צער עמוק ויגון, ומכיוון שלא רצתה לחזור לחיות בחברה של בני אדם שביצעו את הרצח של אהובה, היא השתמשה בכוחות קסם והפכה את עצמה ואת ילדיה לעצים:

* הבנים הפכו לעצי אלון (Ąžuolas), מילה (Uosis) ושדר (Beržas) - עצים חזקים ויציבים.

* הבת הקטנה והבוגדנית הפכה לעץ צפצפה (Drebulė), שעליו רועדים בכל משב רוח קל מרוב פחד ואשמה.

* אגלה עצמה הפכה לעץ אשוח (Eglė) - עץ ירוק-עד המסמל צער נצחי.

הפסל הדינמי המוצב בפארק מציג את הרגע המכונן שבו אגלה מתעמתת עם הנחש, ומסמל את מערבולת הרגשות, האהבה והגורל הטראגי של המיתוס הבלטי המרתק הזה.

האגם שבפארק הוא אגם מלאכותי שנחפר ועוצב כחלק מתוכנית אדריכלית בוטנית של אדוארד אנדרה בסוף המאה ה-19, במטרה להעניק לארמון מראה אירופאי קלאסי, רומנטי ורגוע כפי שקיים ונהניתי מאד להלך בין שביליו.

אגדתהזהבהבלטי

לגבי האגדה בפארק בפאלאנגה

מאיפה מגיע החיבור הבלטי בין דמעות, מים וענבר?

בליטא קיימת אגדה מפורסמת אחרת, אגדתיוראטהוקסטיטיס (JūratėandKastytis), המסבירה את היווצרות ה"ענבר" (הזהב הבלטי) שעל שמו קרוי המוזאון:

* האגדה מספרת על אלת הים יוראטה שחייתה בארמון ענבר תת-ימי והתאהבה בדייג בן-תמותה בשם קסטיטיס.

* אלהרעםפרקונאס כעס על האהבה הזו, הכה בארמון עם ברקיו והרס אותו לחלוטין.

* לפי אותה אגדה, פיסות הענבר שנשטפות עד היום לחופי פלאנגה הן שברי ארמון הענבר ההרוס והדמעות של אלת הים המבכה את מות אהובה הדייג.

קלאיפדה -Klaipėda

העיר קלאיפדה שהיא השלישית בגודלה בליטא, היא גם עיר הנמל היחידה לחופי הים הבלטי. וזהו מקום קסום.

היא שוכנת בפתחו של נהר דיין - Dane.

שם העיר בגרמנית בעברה היה ממל (כמו הגיה סמל). למעשה ברוב שנות קיומה נקראה בשם זה.

כיום היא עיר נמל המשמש למעבורות ובעיקר לנמלי שוודיה, דנמרק וגרמניה.

האדריכלות הציורית של קלייפדה מזכירה מקומות בגרמניה, אנגליה ודנמרק. אתרי נופש ליטאיים פופולריים מצויים קרוב לקלייפדה בנרינגה ופלאנגה.

ההיסטוריה שלה מתאפיינת במאבק מתמיד והשפעות תרבותיות בין המרחב הגרמני למרחב הבלטי-ליטאי.

בנוסף היא משמשת כמרכז קוסמופוליטי, תרבותי ותיירותי שונה מאוד באופיו משאר ערי ליטא.

מידע מרכזי ואופי העיר

• היסטוריה: נוסדה בשנת 1252 על ידי האבירים הטבטונים, והייתה לאורך מאות שנים תחת השפעה ושלטון גרמני/פרוסי (השאיר חותם אדריכלי ייחודי), לצד תקופות של שליטה פולנית-ליטאית ושוודית.

  אדריכלות: מאופיינת בבנייני עץ וטיח בסגנון גותי-גרמני (בתי פאכוורק) ובתים מהמאות ה-18 עד ה-20, לצד רחובות המסודרים בשתי וערב.

  מיקום וגישה: ממוקמת בפתחו של נהר דיין לים הבלטי. היא משמשת כשער היציאה המרכזי אל רצועת קורשה (Curonian Spit) - אתר מורשת עולמית של אונסק"ו, אליה אפשר להגיע בהפלגה קצרה של כ-10 דקות במעבורת ממתחם סמילטינה (Smiltynė).

להלן נקודות הציון המרכזיות בהיסטוריה של העיר:

• הקמה ושלטון צלבני (1252): העיר הוקמה על ידי האבירים הטאוטונים (מסדר צלבני גרמני) שבנו בה מצודה בשם ממלבורג. העיר התפתחה כמעוז גרמני והצטרפה לברית הנזה (ברית מסחר בצפון אירופה).

  תחת פרוסיה וגרמניה: במשך מאות שנים הייתה העיר חלק מדוכסות פרוסיה, ממלכת פרוסיה ומאוחר יותר הקיסרות הגרמנית. היא שימשה כעיר הנמל הצפונית ביותר של גרמניה. בשנת 1807, במהלך כיבושי נפוליאון, שימשה ממל זמנית כבירת ממלכת פרוסיה.

  לאחר מלחמת העולם הראשונה (חוזה ורסאי): בעקבות תבוסת גרמניה במלחמה, הופרד "חבל ממל" מגרמניה והושם תחת מנדט בינלאומי (בניהול צרפתי).

  המרד והסיפוח לליטא (1923): בינואר 1923 כוחות ליטאיים תפסו את החבל במה שנודע כ"מרד קלייפדה". האזור סופח לליטא כאוטונומיה, והעיר קיבלה רשמית את השם קלייפדה, מה שהעניק למדינה הצעירה מוצא חיוני לים.

  האולטימטום הנאצי (1939): במרץ 1939, חודשים ספורים לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, הציבה גרמניה הנאצית אולטימטום לליטא. ליטא נאלצה להחזיר את החבל לגרמניה, ואדולף היטלר עצמו ביקר בעיר ונשא בה נאום.

  התקופה הסובייטית: בינואר 1945 נכבשה העיר על ידי הצבא האדום. כמעט כל התושבים הגרמנים המקוריים נמלטו או גורשו, והעיר יושבה מחדש בליטאים וברוסים. היא שולבה ברפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הליטאית והפכה לבסיס ימי ותעשייתי מרכזי.

  עצמאות ליטא (1990 ואילך): עם התפרקות ברית המועצות, חזרה קלייפדה להיות חלק מליטא העצמאית.

כיום, העיר משלבת אדריכלות גרמנית ייחודית (בסגנון פאחורק) ברובע העתיק שלה, לצד נמל מודרני ותוסס המהווה את שער הכניסה הכלכלי של ליטא לעולם.

מסע אל "עולמות בלתי מדומיינים"

ציור הקיר המרשים שבתמונה נקרא "מסע אל עולמות בלתי מדומיינים" (בליטאית: Ekspedicija po neišgalvotus pasaulius), והוא ממוקם בעיר קלייפדה (ברחוב J. Janonio).

פרטים על היצירה:

• אמנים: היצירה נוצרה על ידי אמני הרחוב הליטאים ז'יגימנטאס אמלינאס (Žygimantas Amelynas) וטאדאס שימקוס (Tadas Šimkus).

• שנת יצירה: 2021 כחלק מפרויקט אמנות הרחוב העירוני "אני לא סתם קיר".

• הקונספט: הציור מתאר ילדה קטנה בפיג'מת ברווזים הלובשת קסדת בועה תת-ימית ומפליגה בדמיונה בין דגים שונים (ביניהם דג מעופף ודג נפחא/אבו נפחא). היצירה עוסקת בכוחו של הדמיון וברצון של ילדים להישאר קטנים, לחקור עולמות חדשים ולקרוא ספרי אגדות ואנציקלופדיות של בעלי חיים.

• האניה MERIDIANAS

האניה Meridianas העוגנת על גדות נהר Dane בקלייפדה. כיום מסעדה מעולה. בעברה הייתה בית הספר הימי.

זו אטרקציה בולטת ובמיוחד לתיירים המגיעים לעיר.

מידע מרכזי ואופי העיר

• היסטוריה: נוסדה בשנת 1252 על ידי האבירים הטבטונים, והייתה לאורך מאות שנים תחת השפעה ושלטון גרמני/פרוסי (השאיר חותם אדריכלי ייחודי), לצד תקופות של שליטה פולנית-ליטאית ושוודית.

  אדריכלות: מאופיינת בבנייני עץ וטיח בסגנון גותי-גרמני (בתי פאכוורק) ובתים מהמאות ה-18 עד ה-20, לצד רחובות המסודרים בשתי וערב.

  מיקום וגישה: ממוקמת בפתחו של נהר דיין לים הבלטי. היא משמשת כשער היציאה המרכזי אל רצועת קורשה (Curonian Spit) - אתר מורשת עולמית של אונסק"ו, אליה אפשר להגיע בהפלגה קצרה של כ-10 דקות במעבורת ממתחם סמילטינה (Smiltynė).

עץ האהבה

עץ עטור במנעולים ששמו זוגות אוהבים כמו בהרבה מדינות שבעיקר ראיתי כי תולים על גשרים. כאן צורת הגלובוס. כפי שכתוב לעיל שהאומנים שיצרו היו מארבע רוחות השמים: מליטא, לטביה, אוקראינה וצ'כיה.

אנדרטת "המגדל" - Bokstas

זהו מבנה שנראה כמגדל מגורים, בגובה מעל 5 מטר המסמל את הבית שחיו בו דורות של תושבים. במלחמת העולם השנייה המבנה הספציפי או מספר מבנים הופצצו, נשרפו ונהרסו. המבנה עשוי מברונזה . בכל אחת מ-4 פאות המבנה .

הפסל "מגדל", הממוקם בעיר העתיקה של קלייפדה, בכיכר בצומת הרחובות פאסיונטיניו, קפיו וג'ונו, מסמל את תושבי קלייפדה ואת חיי היומיום שלהם בעיר. המגדל מתואר כמעין בית בו ניתן לגלות תושבים מתקופות שונות. כל קיר ב"מגדל" מייצג תקופה שונה. הפסל מתאר דאגות יומיומיות, שמחות ופרטים רבים, כל אחד מספר סיפור משלו. הפסל הוצב בשנת 1990.
(הפסל א. בוסאס)

המבנה מנציח את ההיסטוריה והווי החיים של העיר. על פאות המבנה לא חרוט טקסט סיפורי רציף, אלא תבליטים אמנותיים ופרטים חרוטים המציגים תקופות שונות בחיי היומיום של תושבי קלאיפדה לצד אלמנטים אישיים מחיי האמן.

כל פאה של המגדל מייצגת ומציגה נושא אחר:

• תקופות היסטוריות ודמויות עבר: כל קיר של המגדל מייצג עידן אחר בהיסטוריה המקומית. התבליטים מתארים כיצד חיו תושבי העיר לאורך הדורות, דמויות בלבוש תקופתי, דייגים ואנשי עמל.

  סמלים ומוטיבים של העיר: פאות המבנה משלבות חריטות של אלמנטים ארכיטקטוניים (כמו סגנונות הבתים הישנים של קלייפדה) וסמלים קלאסיים כמו מפתחות, ציפורים, דימויים של שמש וירח, ופרצופים המשולבים בתוך ספר פתוח.

  "קפסולת זמן" אישית: כחלק מהחריטות על הפסל, האמן אלגירדאס בוסאס (Algirdas Bosas) שילב בתוך היצירה שמות ותאריכים משמעותיים הקשורים לחייו האישיים, למשפחתו ולעבודתו היצירתית, מה שמעניק לאנדרטה רובד של קפסולת זמן ייחודית.

האנדרטה הוקמה בשנת 1990 בכיכר שבה עמד בית שנשרף כליל במהלך מלחמת העולם השנייה, והיא משמשת כיום כמיצג ויזואלי של ההיסטוריה והתרבות המקומית.

הדמות הפיסולית הבולטת בקצה המבנה (בפינה השמאלית העליונה) מעוצבת בהשראת גרגויל (Gargoyle) אודרקוןמיםגרוטסקי. באדריכלות ובתרבות המקומית, אלמנט זה נושא שני תפקידים מרכזיים:

1. הגנה מטאפורית ורוחנית (אפוטרופאיזם): בדומה למפלצות האבן המעטרות קתדרלות ומבנים עתיקים באירופה, תפקידו המסורתי של הגרגויל הוא "להפחיד" ולהרחיק רוחות רעות, מזל רע או כוחות שליליים מהעיר ומתושביה.

2. חיבור אלמנט המים והים: כעיר נמל היסטורית לחופי הים הבלטי, מוטיבים של יצורי מים, דרקוני ים ומפלצות המזכירות חרטומי ספינות ויקינגיות עתיקות נפוצים מאוד בפיסול בקלייפדה. הדמות משמשת כמחווה עיצובית למרזבי המים ההיסטוריים (שפעמים רבות עוצבו כראש מפלצת הפולט מים) ומסמלת את חיוניות המים והקשר העמוק של העיר העתיקה לים ולספנות.

מתחת לדמות, על גבי "לוח האבן", חרוטים תבליטים וטקסטים המספרים את סיפורי הפולקלור, מלאכות היד וההיסטוריה של העיר.

למטה בקולאז' אשתו של האומן אותה מאד אהב כשמכתב בידיה. מי שהביא את המכתב הציפור למעלה. את דיוקנו האומן הנציח על ידית הדלת - בקטן.

על ראש המגדל מופיעה המילה Salve לפי פירושו של Ai זה ברוכים הבאים או שלום. ואני תוהה אם זה לא "הצילו" שזה מה שצעקו האנשים במגדל כשנשרפו חיים.

עכבר הקסמים

ה"קסמים" והסודות של העכבר המכושף (Stebuklingas peliukas):

• לוחש המשאלות: סביב הפסל הקטן מתוחה רצועת ברונזה שעליה חקוק משפט קסם בליטאית: "הפוך את מחשבותיך למילים - והמילים יהפכו לניסים". לפי האמונה המקומית, אם תתקרבי אליו, תלטפי את אוזניו הנישאות ותלחשי לו באוזן בשקט משאלה סודית - העכבר הקטן ידאג להגשים אותה.

• הסמליות ההיסטורית: מעבר לאגדה התיירותית, הפסל הוקם כחלק מפרויקט שיקום ועיטור מחדש של סמטאות רובע הקדרים והבורסקאים ההיסטורי של העיר העתיקה. הפסלים בחרו בעכבר כסמל לתושייה, הישרדות וחיים שממשיכים לשגשג בכל פינה, גם לאחר משברים קשים שעברו על העיר.

• 💥💥💥טיפ חשוב💥💥💥

המיקום של פסל העכברון מאחר שהוא כה קטן, מטיילים רבים עוברים לידו בלי לשים לב.

ממליצה להכנס ל-Information לבקש מפת העיר ועליה שיסמנו עבורכם את המיקום או לחילופין בבית המלון שתלונו.

כשתמצאו את העכבר הזעיר תלחשו לו משאלה - והוא יגשים לכם. מקסימום תשובו שוב לקלאיפדה.

בת הים הקטנה בקלאיפדה

בת הים הקטנה של קלאיפדה (בליטאית: Undinėlė), הממוקם על גדת נהר דאנה (Danė) בעיר קלאיפדה .

פרטים מרכזיים על הפסל

* מיקום מדויק. הפסל ניצב על הגדה הימנית של נהר דאנה, ממש בסמוך לגשר בירז'וס (Biržos Bridge) בלב העיר.

* היוצר והקמת הפסל. היצירה עוצבה על ידי הפסל הליטאי קלאודיוס פודימאס (Klaudijus Pūdymas) ונחנכה ב-15 בינואר 2015 כמתנה לעיר מטעם האקדמיה הימית של ליטא.

* עיצוב וחומרים. הפסל עשוי מ-140 ק"ג של ברונזה, גובהו כ-1.6 מטרים, ובת הים נשענת בו על מבנה רשת מתכתי המדמה רשת דייגים. את קשקשי הזנב שלה מעטרים מטבעות ליטאס (Litas), שהיו המטבע הרשמי של ליטא עד המעבר לאירו.

* האגדה והאמונה המקומית. היצירה מהווה פרשנות שובבה לאגדה הליטאית העתיקה על בת הים יוראטה והדייג קסטיטיס. על פרק ידה הימנית של בת הים כרוך צמיד בצורת נחש, ולפי המסורת המקומית, ליטוף הנחש מגשים משאלות

גברת יפהפייה מהים - פסל של בת ים עם היסטוריה הקשורה לימאים. מחבר הפסל ניסה לפרש את המיתוס בצורה שובבה. כמו כן, קיימת אמונה שאם תשפשפו נחש, המסתבך על ידיו, תוכלו לצפות למשאלותיכם להתגשם.

"הגל הבלטי" בכיכר השחמט

בעיר העתיקה של קלייפדה (Klaipėda Old Town) בליטא, במרכזו מופיע פסל שולחן בצורת פסנתר עם גל בשם Baltijos banga (גל הבלטי) ולצידו לוח שחמט ענק.

פרטיםמרכזייםמהמקום:

* פסל "גלהבלטי" (Fortepijonas-banga): פסל מעוצב בצורת פסנתר כנף בגלי ים, מתנה לעיר מאת הפסל ולדס קנצ'אוסקאס (Vladas Kančiauskas) בשיתוף פסטיבל הג'אז של טירת קלייפדה.

המיקום: ממוקם ברובע ההיסטורי של העיר, באזור שבין רחובות Mėsininkų, Kurpių ו-Kalvių (ליד מלון Kurpiai Suites & Spa

ציור קיר וגרפיטי להנצחת המספנה הראשונה

התמונה מציגה חלק מציור קיר (מראלה) בעיר קלייפדה (Klaipėda), המוקדש ל-פול וילי לינדנאו (Paul Willy Lindenau, 1882-1955).

• הדמות המונצחת: פול וילי לינדנאו שהיה מהנדס גרמני וחלוץ בתחום בניית הספינות בעיר, אשר ייסד בשנת 1919 את מספנת לינדנאו המפורסמת בקלאייפדה.

  יצירת הקיר: ציור הקיר והגרפיטי שעל המבנה התעשייתי (במתחם Vakarų laivų gamykla / מספנת וסטור בלטייה) מחבר בין ההיסטוריה הימית של העיר לבין אמנות רחוב מקומית, ונוצר בשיתוף פעולה בין המספנה לסטודנטים מקומיים.

המעבורת בדרך לרצועת הקורונית

הרצועה הקורונית נולדה לפני כ-5,000 שנים. חול מהאי סמביה שנסחף מהים ובעיקר בשל הרוחות , הם יצרו שרשרת של דיונות שבהדרגה הם יצרו לשון יבשה, שאורכה 98 ק"מ ורוחבה של כ-400 מ' ולעתים עד 4 ק"מ בחלק הליטאי. כך נוצרה לגונה לים הבלטי, שהיא שקטה. ליד קלייפדה נמצאת תעלת שייט שכדי להשיט שם אוניות ומעבורות נאלצו להעמיקה. הרצועה נחלקת ל-46 ק"מ שייכים לרוסיה ו-52 ק"מ לליטא. הדיונות הגבוהות הממוצע שלהם 35 מ' ובמספר מקומות עד 60 מ'. הרצועה הקורונית מפרידה בין הים הבלטי ללגונה הקורנית.

הרצועה הקורונית עצמה ידועה גם בשם נרינגה, על שם דמות אגדית של נערה ענקית, טובת לב. לפי אותה אגדה נרינגה יצרה את הרצועה הקורונית כדי להגן על דייגי הלגונה הקורונית (אנג') מפני הסערות בים הבלטי. בשפה הגרמנית המילה neringe פרושה רצועה צרה וארוכה של חול.

הרצועה הוכרזה כאתר מורשת עולמית ע"י אונסק"ו בשנת 2000, שכן הדיונות הן הגבוהות ביותר באירופה. על הטיילת שהסתובבנו מצאתי גם הנצחה בצורת פירמידה קטנה עם הסמל של אונסק"ו. וגם שחפים וברכיות אחדות.

.הכניסה לגבעת המכשפות

* האתר: גבעת המכשפות היא גבעה מיוערת הממוקמת בפארק הלאומי של הרצועה הקורונית.

* הפסלים: במקום ישנם כ-100 פסלי עץ שנושאיהם שאובים מהפולקלור הליטאי, מאגדות עם ומהמסורת המקומית.

* היסטוריה: גן הפסלים נוסד בשנת 1979 ביוזמת השלטונות במסגרת סדנת פיסול בעץ שהוקדשה לשנת הילד הבינלאומית.

* הפסל בתמונה: זהו פסל עץ מעוצב שיצר האמן אדוארדו יונושאס (Eduardo Jonušas) המשמש כשלט כניסה או ציון למקום ועליו הכיתוב בליטאית "Raganų kalnas" - גבעת המכשפות.

גבעת המכשפות

בתקופה הפגאנית, גבעת המכשפות (ליד הכפר יודקראנטה ברצועה הקורונית) שימשה כאתר פולחן והתאספות מקודם לטקסים וחגיגות עתיקות, במיוחד סביב חגיגות אמצע הקיץ יום סנט ג'ון / Joninės, המקביל לחג הליטאי הפגאני המסורתי של סולסטיס הקיץ ב-24 ביוני.

העיקריים שבהם:

• מוקד טקסים וחגיגות: האמונה המקומית ראתה בגבעה (שנקראה בעבר גם "הר יונות" / Jono kalnas) מקום מפגש לרוחות, שדים ומכשפות בלילות אמצע הקיץ, שבו ערכו ריקודים, מדורות ופולחנים קדומים הקשורים לפוריות, לטבע ולכוחות נסתרים.

  מסורות פגאניות ששרדו: ליטא הייתה המדינה האחרונה באירופה שהמירה את דתה לנצרות רק בסוף המאה ה-14, ולכן האמונות השמאניות והפגאניות, המיתולוגיה הבלטית ועבודת האלים המקומיים (כמו אלת הים או רוחות היער והמים) המשיכו להתקיים במקום במשך דורות רבים במסגרת הפולקלור והחגים העממיים.

  הקשר האמנותי המודרני: בשל אותו זיכרון היסטורי ופגאני, הוקם במקום בשנת 1979 פארק פסלי עץ שמרכז עשרות דמויות מתוך האגדות, השדים, המכשפות והאלים של המיתולוגיה והפולקלור הליטאיים

האזור של "הארצות הבלטיות" היה אזור של דתות פגניות. כאשר האזור נכבש ע"י המסדר הטאוטוני, במאה ה-13, אבירי המסדר ניסו לכפות על האוכלוסייה המקומית את הנצרות, אך ללא הצלחה מרובה. גם האליתה הבלטית הגרמנית, אשר שלטה באזור מאוחר יותר, עשתה פעולות רבות להחדרת הנצרות, אך אוכלוסיית הכפרים המשיכה לאחוז באמונות הפגניות. העדות לאמונה בקיומן ופעילותן של מכשפות באה לידי ביטוי בקיומם של משפטים נגד מכשפות בדוקסות הגדולה של ליטא. רוב המשפטים הללו הסתיימו בגזר דין מוות והעלאה על המוקד של הנאשמים. רק בשנת 1776 נאסרו משפטים כאלה ע"י הסיים - הבית התחתון של הפרלמנט הפולני, שבידיו נמצאות סמכויות החקיקה העליונה של איחוד פולין -ליטא.

להלן משמאל בקולאז' הפסל של שריפתה של המכשפה האחרונה.

מימין בקולאז' היפיפיה שרפי התפעל ממנה. 😄

כל פאה של הפסול מגלה פן אחר של המכשפה.

משמאל בקולאז' להלן זהו נגליס , אהובה של נרינגה. מימין אולי זו נרינגה החוששת מהנבוט??? אני איני חוששת ממנו😄

אגדת 12 העורבים.

.הפסל של 12 העורבים (ולצידם אחותם הצעירה, אלנוטה) מבוסס על אחת המעשיות המפורסמות והאהובות ביותר בפולקלור הליטאי: "Dvylika brolių, juodvarniais lakstančių" ("שנים-עשר האחים שהפכו לעורבים שחורים").

הפסל ממוקם בחלקו הראשון וה"מואר" של השביל בגבעת המכשפות (Hill of Witches) שביודקראנטה, האזור המוקדש לגיבורי האגדות הטובים והחיוביים.

תקציר האגדה הליטאית

• הקללה של האם החורגת. לאב היו 12 בנים, ולאחר שאשתו נפטרה הוא התחתן עם מכשפה רעה. המכשפה החליטה להיפטר מהבנים והטילה עליהם כישוף שהפך את כולם ל-12 עורבים שחורים. העורבים עפו אל היער ונעלמו, אך לפני כן הצליחה אחותם הקטנה, אלנוטה, להינצל.

  המסע בעקבות האחים. כשאלנוטה גדלה וגילתה את האמת על אחיה האבודים, היא יצאה למסע ארוך ומסוכן כדי למצוא אותם. בדרכה נעזרה בנזירים מתבודדים ובנשר זקן שהוביל אותה אל מערה נסתרת ביער, שם חיו העורבים שבלילות היו חוזרים לדמותם האנושית.

  נדר השתיקה. כדי להסיר את הכישוף ולהחזיר את אחיה לצורתם האנושית לצמיתות, נדרשה אלנוטה לעמוד במבחן קשה במיוחד. היא נאלצה לשמור על שתיקה מוחלטת למשך 12 שנים תמימות, מבלי להוציא הגה מפיה ומבלי לצחוק (ובגרסאות אחרות, גם לתפור עבורם חולצות מצמח הסרפד).

  המשפט והסוף הטוב. במהלך אותן שנות שתיקה פגש בה נסיך צעיר, התאהב בה ונשא אותה לאישה. המכשפה הרעה המשיכה לרדוף אותה, העלילה עליה עלילות שווא וגרמה לכך שאלנוטה תידון למוות בשריפה על המוקד. ממש ברגע האחרון, כשהאש כבר הוצתה ו-12 השנים תמו, הגיעו 12 העורבים במעוף, הפכו בחזרה לגברים צעירים, הצילו את אחותם וחשפו את שקריה של המכשפה.

הרקע התרבותי של הפסל

הסיפור חולק קווי דמיון רבים עם מעשיית האחים גרים "שבעת העורבים" או "שנים-עשר האחים", אך הוא מושרש עמוק במסורת הבלטית הקדומה. בפולקלור הליטאי העורב נתפס כציפור מיסטית המקשרת בין עולם החיים לעולם המתים, והסיפור מסמל מסירות משפחתית, הקרבה עצמית וניצחון הטוב על כוחות האופל.

הפסלים בגבעה גולפו מעץ אלון החל משנת 1979 על ידי אמנים עממיים מכל רחבי ליטא, כדי להחיות מחדש את המיתולוגיה המקומית.

הפינה לילדים קטנים להלן לשחק במגלשה אם הם אמיצים ולא לפחד מהדמות המגולפת.

.צילמתי בחצר האומנויות - Amatų Kiemelis (Amatų-Kiemelis Gintaro Gaminiai) בעיירת הנופש נידה (Nida) שבליטא.

המקום שוכן ברחוב Naglių gatvė 15 ברצועה הקורונית, ומשמש כחנות וסדנה פתוחה לתכשיטים ויצירות עבודת יד מענבר בלטי טבעי.

מה רואים בתמונות?

• חזית הביתן (למטה מימין). מבנה עץ מסורתי בצבעי אדום וכחול האופייני לאזור נידה, עם קישוטי גג מגולפים ושלט של Amatų-Kiemelis Gintaro Gaminiai.

• תכשיטי ענבר בלטי (למעלה במרכז). מתקני תצוגה עמוסים בשרשראות, צמידים ותליונים עשויים אבני ענבר טבעיות בגווני צהוב, דבש, כתום ושחור.

• פיסול בעץ וגינה (למטה משמאל). פסלי עץ מסורתיים של דמויות מחייכות בחצר החנות, ומתחתם תלויים מוביילים מחתיכות ענבר גולמי.

• פרחי חוטמית (למעלה משמאל ומימין). פריחה בגווני ורוד בהיר וארגמן המקיפה את חצר המבנה.

• הצילומים שלי לעיל מציגים את האנדרטה והפסל "נגד הרוח" (Windward) של הפילוסוף והסופר הצרפתי ז'אן-פול סארטר, יחד עם פסל ציפור ניצב על סלע, הממוקמים בדיונת פארנידיס (Parnidis Dune) שבנידה (Nida), על הלשון הקורונית...

• הפסל של סארטר: נוצר בשנת 2018 על ידי הפסל קלאודיוס פודימאס (Klaudijus Pudymas), בהשראת תצלום אייקוני משנת 1965 של הצלם הליטאי אנטאנאס סוטקוס (Antanas Sutkus), שתיעד את ביקורו של סארטר יחד עם סימון דה בובואר במקום. על גבי הבסיס מופיעות ציטוטים של הפילוסוף בליטאית ובצרפתית, בהם "Jaučiuosi lyg stovėčiau rojaus prieangyje" ("אני מרגיש כאילו אני עומד בפרדייז/רואה של גן עדן").

  מיקום: הדיונה מציעה תצפית פנורמית מרהיבה על הנוף והים הבלטי.

דיונות שצילמתי ושחפים להנאתכם

שעון השמש המיוחד

בצילום שלי לעיל מופיע שעון השמש-לוח השנה על דיונת פרנידיס (Parnidis Dune Sundial), מוקם בעיירה נידה (Nida) שברצועה הקורונית, ליטא. האתר שוכן בגובה של כ-52 מטרים מעל פני הים בתוך הפארק הלאומי של הרצועה הקורונית, שהוכרז כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו.

פרטים מרכזיים על המבנה והאתר

* האובליסק המרכזי. במרכז הרחבה ניצב עמוד גרניט בגובה 13.8 מטרים ובמשקל 36 טון. הצל שהוא מטיל על מדרגות האבן המעגליות שסביבו מורה על השעה המקומית המדויקת בימים שטופי שמש.

* עיצוב ולוח שנה. על האובליסק חרוטים סמלים רוניים וציורים מתוך לוח שנה מעץ מהמאה ה-17 המציינים חגים מסורתיים. בנוסף, ארבעה פסלים קטנים בקצות הרחבה מסמנים את ימי השוויון (אביב וסתיו) ואת ימי ההיפוך (קיץ וחורף).

* היסטוריה ושחזור. המונומנט נבנה לראשונה בשנת 1995, נפגע קשות בסופת ההוריקן אנטוליוס בשנת 1999, ושוחזר מחדש בשנת 2011.

* תצפית ייחודית. דיונת פרנידיס היא הנקודה היחידה בליטא שממנה ניתן לראות ללא הפרעה הן את השמש זורחת מתוך הלגונה הקורונית והן את השמש שוקעת אל תוך הים הבלטי.

הורטנזות פורחות, פיסול, שמות הפסלים שגילפו בגבעת המכשפות וחתול מתוק ליטאי.. מי צריך יותר מזה?

מוזיאון הענבר בנידה

בצילומים שצילמתי לעיל מופיע:

מוזיאון הענבר של מיזגיריס (Mizgirių gintaro muziejus), הממוקם בעיירה נידה (Nida) שברצועת החוף הקורונית (Curonian Spit) בליטא. בחלק העליון נראה מבנה העץ הצהוב המסורתי של המוזיאון, ובחלק התחתון מוצגים גושי ענבר בלטי גולמיים ומלוטשים מתוך התצוגה.

מה מחכה לכם במוזיאון?

• תערוכת ענבר נדירה. המוזיאון מציג אוסף עשיר של אבני ענבר טבעיות ויצירות אמנות, כולל "אבן פרקונאס" (Perkūno akmuo) במשקל 3,820 גרם, הנחשבת לגוש הענבר הימי הגדול ביותר בליטא.

• חוויה אינטראקטיבית ומולטימדיה. התצוגה משלבת סרט תלת-ממד על יער עצי הענבר הקדום מלפני 40-50 מיליון שנה, אנימציה של האגדה הליטאית על יוראטה וקאסטיטיס ואנציקלופדיית מסך מגע.

• גלריה וחנות. בקומה השנייה פועלת גלריה המציגה עבודות של אמנים מקומיים ובינלאומיים, ובמקום ישנה גם חנות לרכישת תכשיטי ענבר ופריטי אמנות.

מידע שימושי למבקרים

• כתובת. רחוב Naglių 27, נידה (Neringa), ליטא. ניתן למצוא פרטים נוספים באתר הרשמי של מוזיאון הענבר של מיזגיריס.

• שעות פעילות. פתוח מדי יום בין השעות 10:00 ל-19:00 בעונת התיירות (15 ביוני עד 1 בספטמבר). מחוץ לעונה הביקור מתקיים בתיאום מראש בטלפון

• 370-610-04280+.

• מחירי כניסה. כרטיס למבוגר הכולל מיצג מולטימדיה עולה 14 אירו בעונת השיא ו-12 אירו בשאר השנה (6 אירו ללא מולטימדיה). ילדים בגילי 7-18 נהנים מחצי מחיר.

התערוכה מאד מעניינת. שווה לצפות בה.

לסיכום

נהניתי מאד מקלאיפדה והכי לטייל ביער בגבעת המכשפות. לגלות את הפסלים המגולפים בצורות מרשימות. עם גילוי מה עומד מאחוריהם. אל תשכחו שנמצאים שם כ-100 פסלים ולא ראיתי את כולם.

💥💥💥💥💥💥💥💥💥💥💥💥💥💥

מקווה שנהניתם ולחיצה על מילת התודה בסוף הכתבה תשמחני.

ובנוסף גם תגובתכם תרונן אותי.

💥💥💥💥💥💥💥💥💥💥💥💥💥

אריבדרצ'י בכתבה הבאה

.