המסלול במפלי ארבורטום הנמצא בפאתי סיאטל, על גדת אגם וושינגטון, מוגדר באחד מספרי הטיולים כ"מסלול המים היחיד בו אין צורך להרטיב את הרגלים". המסלול עובר על גשרי עץ בין איים קטנים, ובמסלולים הליכה בתוך האיים. צמחיית מים עשירה מקיפה את השבילים, עופות מים מציצים בין השיחים או שטים באגם בקרבת המסלול, ונופי האגם וחופי סיאטל משקיפים מסביב.

בפעם הראשונה בה גיליתי את המסלול הזה, חשבתי שעלי לקחת לשם את אבי כשיגיע לביקור. השבוע הוא הגיע, לשמחת כולם, וזו הייתה הזדמנות טובה לקחת אותו למסלול הנמצא במרחק נסיעה קצר מביתנו.

 כדי להגיע, יש לעלות על ה 520 המחבר בין סיאטל לערים מעברו השני של אגם וושינגטון. יש לצאת ב- Montlake Boulevard exit, ולפנות שמאלה לפי השלט ל Museum of History and Industry. יש להקיף את המוזיאון ולהחנות במגרש החניה שמצדו המזרחי. השביל מתחיל בצדו הצפון מערבי של מגרש החניה.

 ניתן להקדים לטיול ביקור במוזיאון. (פתוח 8 עד 5, 5$ מגיל 5 עד 17 או מעל גיל 62, 7$ מגיל 18 עד 61, ימי חמישי הראשונים בכל חודש הכניסה חינם, לאתר המוזיאון לחץ כאן) למרות שמו המשמים זהו מוזיאון חביב ומרתק המכיל שעשועי זכרון המדגימים את פעולתו של המוח, וכן מוצגים על ההיסטוריה של סיאטל, בעיקר היסטוריית תעשיית דגי הסלמון, כולל דגם של סירת דיג ומפעל לשימורים. כדאי בכל מקרה להיכנס למוזיאון על מנת להצטייד במפת המסלול הכוללת הסברים על עמדות ממוספרות שניתן למצוא לאורך המסלול.

המסלול מתחיל בגשרון עץ המחבר בין האדמה לאי Marsh Island. מהגשרון ניתן לראות מפרשיות, קייקים ויאכטות ממונעות המשייטות להנאתן במי האגם. כשביקרנו כאן באביב היו להקות ענק של עופות מים מסוגים שונים. עכשיו בשיא הקיץ היו הרבה פחות עופות מים, אך לעומת זאת משני צדי הגשר נפרשו שדות ירוקים של חבצלות מים. באופק ניתן לראות את הרי הקסקייד ממזרח ואת הרי האולימפיק ממערב.

 הורי נעמדו על הגשר ונהנו ממראה הצמחיה וכלי השיט, ומבחינתם היו יכולים להשאר שם במשך שעות. הצעתי להמשיך וללכת. נכנסנו לאי והמשכנו בשביל. מדי פעם השביל מתפצל לשביל קטן יותר המוביל למזח הניצב מעל המים. ספסלים מפוזרים לאורך השביל ועל המזחים ומאפשרים מנוחה וצפיה רגועה בנוף הכחול-ירוק. לאחר שמגיעים לצדו השני של האי, גשר נוסף מוביל אותנו לאי Foster Island.

כאן השביל ממשיך כגשר עץ מעל המים המקיף את האי. לאחר מכן נכנסים לאי ממש, וגם כאן יש מים משני צדי המסלול, משום שאדמת האי היא למעשה ביצה. באביב ראינו משפחת אפרוחי ברווזים שוחה בצמוד לשביל בין קני העשב שצומחים במים מסביבו. השביל מגיע למרפסת תצפית גבוהה, בה אפשר להסתכל על הנוף וליהנות מרוח קרירה בחום הקיץ. לאחר הירידה מהמרפסת, בהליכה קצרה בשביל מגיעים לסוף המסלול המימי. מכאן המסלול ממשיך ימינה דרך פארק חביב ומגיע בסופו של דבר לגן הבוטני.

אנחנו לא המשכנו הפעם וחזרנו חזרה לרכב. ליד הגן הבוטני יש חנייה נוספת. ניתן להחנות כאן ולהתחיל את המסלול מעברו השני.

 אורכו של המסלול מייל אחד (1.6 ק"מ) והוא קל מאוד, מישורי לחלוטין. אם מטיילים עם ילדים קטנים יש להיזהר שלא יפלו למים, משום שלא בכל מקום המסלולים הצפים מגודרים. ניתן לטייל בעגלה אם כי מדי פעם יש לעלות או לרדת מספר מדרגות. כמו כן חלק מהשבילים עשויים להיות בוציים לאחר שיורדים גשמים.