מסלול חד יומי ביוסמיטי

הנסיעה מ Sf ערכה 5ש במקום 3.5ש בגלל פקקים. באנו ערב קודם וישנו בקמפינג כחצי שעה מערבית לשער המערבי. קמנו ב 5 וב 6 היינו כבר בנק 1 כי השערים פתוחים 24/7 והתור מתחיל ב 7 כשהפקחים מגיעים. עצרנו ב 4 נק חובה בעמק לפי הסדר: 1. מפל צעיף הכלה- חניה מוסדרת בצד הכביש ודקה הליכה למפל 2. יוסמיטי ויליג- חניה מוסדרת, מרכז מבקרים, 2קמ כל כיוון למפל יוסמיטי בשביל מונגש 3. אל קפיטן- חנית עפר מוסדרת ו 700מ כל כיוון לבסיס הצוק בדרך עפר. ראינו דב:) אחרי כן נסיעה ל Wawona המון פיתולים ל 4. מריפוזה- שאטל 5דק לעצי הסקויה ומשם 2קמ כל כיוון דרך עפר לעץ הענק Giant Greezly לא לוותר! עזבנו בשעה 2 מהשער הדרומי 3.5ש ל Sf. ויתרנו על נק תצפית מפורסמת Glaciar Point כי הנסיעה לשם מיגעת. דמי כניסה 35$ לרכב ליומיים. שילמנו מראש אבל לא נבדקנו לא בכניסה ולא ביציאה. אין קליטה סלולרית בפארק.

מסלול בדרגת קושי בינונית. כל הדרך בעליה. היינו בסוף אוקטובר. היו מעט מים במפל והדרך היתה יבשה (No Mist At Mist Trail) אבל חוויתית. שווה לעלות עד למעלה. ההמלצה שלי, להמשיך מלמעלה וללכת עד תחילת המסלול למפל נוואדה. גם אם לא ממשיכים למפל, התצפית שווה. אפשר לחזור באותה דרך, אבל אפשר גם להמשיך שמאלה ולרדת בשביל ג'ון מאייר. יותר ארוך, אבל נוף יפה ולא יורדים באותן מדרגות בהן עלינו (לדעתי יותר משמעותי בתקופות שבהן העליה עמוסה) .
 למי שמתחיל את המסלול: תעלו בשביל המדרגות ולא בשביל ג'ון מאייר! אם עולים בשביל המדרגות ומתעייפים, אפשר בכל נקודה להסתובב ועדיין לראות את המפל. אם עולים בשביל ג'ון מאייר, צריך לעלות את כל הדרך (עליה ארוכה) .

הגענו בסוף העונה כך שלא היו הרבה מים, אבל עדיין היו והנוף עדיין מאוד מאוד מרשים. בהמלצת הריינג'רים במרכז מבקרים עשינו את ה-Mist Trail. זה לא מסלול קל וצריך לקחת בחשבון שהטיפוס עד למעלה לא פשוט בכלל.
 המסלול מורכב משלושה חלקים:
 קטע ראשון – עד הגשר שצופה על ורנל פול. ההליכה היא במסלול תלול אבל אפשרי.
 קטע שני – עד ראש ורנל פול. עליה תלולה במדרגות גדולות, דורש אורך רוח :-)
 קטע שלישי (והכי קשה) – עד ראש נוואדה פול.
 נוף מדהים לאורך כל הדרך! בראש נוואדה פול אפשר לעשות פיקניק מהנה מאוד.

את הירידה אפשר לעשות או בדרך ממנה הגעתם או בדרך הרבה יותר נעימה קצת יותר ארוכה אבל בלי מדרגות גדולות, דרך שביל ג'ון מויאר.

מסלול מומלץ כדי לחוות את עמק היוסימיטי. מומלץ להגיע מוקדם כי אחרת יותר מאוחר יש לחץ מטיילים וזה יכול לגרום "לפקקי תנועה" אנושיים קרוב למפל ורנל. אנחנו הגענו בשעה 9:00. צריך להגיע לתחנה 16 עם ההסעה של העמק בתחנת "האיים השמחים". יורדים מהתחנה, הולכים ישר 50 מטר, עוברים גשרון קטן, פונים ימינה ומתחילים את המסלול.

יש לציין שהמסלול הוא בעלייה כל מהזמן ולכן דרגת הקושי היא קרובה לבינונית, אבל ראינו הרבה ילדים שעושים אותו ללא קושי, עד הגשרון אפילו (למרות שקשה אפשר אפילו עם עגלה).

המייל הראשון הוא עד הגשרון, שממנו רואים למרחוק את מפל וורנל. כאן מגיע הדבר החשוב: לא לעצור ולחשוב – עשינו זאת, כי מכאן מגיע החלק המעניין והיפה שמי שלא עושה אותו כאילו לא היה שם. מתחילים לטפס במדרגות טבעיות כשמשמאל יש את זרימת המים, כל הזמן בעלייה. לאט לאט מתגלה המפל בשיא תפארתו, יש כל הזמן נתזי מים (כיף ביום חם) ולכן המסלול נקרא Mist Trail.

עולים עד כמה שאפשר קרוב למפל (להיזהר מהחלקה) משם יורדים. לקח לנו שעה וחצי המסלול במהירות ממוצעת. מי שיש לו כושר, בעיקר צעירים, יכול להמשיך עוד שני מייל למעלה למפל הגדול “מפל נוואדה”, הרבה יותר אתגרי וקשה ויש לחזור באותה דרך. אורך המסלול קרוב לארבעה ק”מ. מסלול מאוד חווייתי ומוצלח.

במסלול זה ראינו את אחד המראות הכי יפים בטיול שלנו בדרום מערב ארצות הברית ופשוט חובה למי שנמצא ביוסימיטי להגיע אליו. איך מגיעים אליו: נוסעים ל-Tuolmne Meadows Lodge. למי שמגיע מעמק יוסימיטי, המלון נמצא לאחר אגם טאניה. נכנסים ועוצרים במגרש החנייה הראשון. יש בתחילת החנייה קופסאות השארת מזון (בגלל סכמת דובים). חוצים את הכביש ויש שלט קטן שכתוב עליו מסלול ג'ון מיור.

מתחילים ללכת ומגיעים לגשר. חוצים אותו וממשיכים ללכת מרחק של עשר דקות הליכה עד שמגיעים לשני גשרים ואתם כבר תראו את הנוף ותבינו שהגעתם למקום היפה ביותר ביוסימיטי.

הזהירו אותנו מראש שזו נסיעה לא קלה, בפועל היה יותר קשה ממה שחשבנו שיהיה.

הכוונה היתה ביום אחד לעשות את רוב הנסיעה ולהגיע ללינה כמה שיותר קרוב לכניסה לפארק ביום למחרת, אז החלטנו להגיע עד ממות' לייק, שהיה בערך המקום היחיד עם מקומות לינה סבירים. אפשר לישון גם ב-Lee Vinning, שמבחינת מיקום זה יותר קרוב לפארק, אבל כשהזמנו, מקומות הלינה היחידים שנשארו היו חורבות.

נסענו דרך כביש 95 ומעבר טיוגה, שהיה פתוח בתקופה שהיינו. אחרי הנסיעה אני יכולה להבין למה התקופות של שלג סוגרים אותו. הנסיעה שלאורכה אין כמעט כלום נמשכה כ-7 שעות, כולל כמה עצירות קצרות להתרעננות. בחלק מהכביש יש עליות, ירידות ופיתולים.

בדיעבד היינו צריכים לעשות את הדרך בטיסה מווגאס לממות' לייק או לשדה תעופה אחר שקרוב לכניסה ליוסמיטי.

נכנסנו בבוקר דרך הכניסה המזרחית, הנסיעה עד הכניסה לפארק מממות' לייק היתה קשה וארכה כשעתיים עד שהגענו לנקודה הראשונה שלנו Tenaya Lake. היה קר מידי כדי לשכשך במי האגם אז ספגנו קצת נוף והמשכנו לנקודה הבאה Olmsted Point, שממנה נשקף נוף יפה מאוד של סלעים שנוצרו מקרחונים לפני אלפי שנים. הדבר הבא שתכננו היה לעשות את מסלול ה- Bridalveil Fall. ירדנו עד לעמק, נסיעה שארכה כשעה ולמזלנו שאלנו ב-Visitor Center אם המפל זורם, אמרו לנו שלא, התבאסנו אבל היינו מתבאסים יותר אם היינו עושים את המסלול ומגלים בסופו שהמפל יבש. 

באופן כללי כל הפארק היה יבש, היה יותר צהוב מירוק והרבה סימני שריפה, לא מראות מלבבים במיוחד. המשכנו לעוד שתי נקודות תצפית, Valley View שהיה בה נוף נחמד ו-Tunnel View שלדעתי היה הנקודה הכי יפה בכל יוסמיטי. מכיוון שמריפוסה גרוב עם העצי סקויה הענקיים היה סגור לרגל שיפוצים החלטנו לראות אותם ב-Toulamne Grove, אך מכיוון שכבר התחיל להחשיך החלטנו לחזור ביום למחרת. בבוקר למחרת חזרנו ליוסמיטי לראות עצי סקויה. המסלול היה יחסית ארוך והלכנו מלא כדי לראות 3 עצי סקויה לא גדולים במיוחד. מבאס ממש. לגמרי היינו יכולים לוותר על התענוג.

בכללי, בנינו על יומיים לטייל ביוסמיטי. בפועל, יום אחד הספיק לנו. העיניין הוא שבספטמבר הכל היה יבש ועגום, מניחה שאחרי החורף הפארק הרבה יותר יפה ואז צריך להקדיש לו יומיים לפחות, אחרי הקיץ הייתי מוותרת עליו לגמרי.

המסלול של Half dome ביוסמיטי, קליפורניה, בדרך כלל נעשה בצורה אחרת ממה שאנחנו עשינו. רוב האנשים עושים אותו בשני חלקים, כאשר הם עולים מה - Valley ביום אחד עד ל - Yosemite village שנמצא כשני מייל, קצת מעל שלושה קילומטר מהפסגה. מי שישן שם באוהל צריך להביא את כל הציוד על הגב וביום שלאחר מכן עולים לפסגה ללא ציוד. יורדים, אוספים את הציוד ויורדים חזרה ל - Valley. 

כיוון שהטיפוס הסופי יחסית קשה, זו דרך הגיונית, בעיקר אם ישנים ב - Valley. אם לא, כמונו, זה פחות הגיוני לנסוע שעה לחניון יום רק כדי לעשות ביום אחד מה שרוב האנשים עושים ביומיים ואחר כך עוד להתמודד עם הנהיגה חזרה, שסביר להניח תהיה בחושך. לכן בחרנו בדרך שונה וידידותית יותר:

מגיעים ל - Glacier point, אין אלא להגיע לשם ברכב. זוהי נקודת היציאה ומשם המסלול מתחלק להלוך וחזור. אין דרך לעשות מסלול מעגלי יפה, חמישה מייל עד ל Nevada falls, משם חמישה מייל לראש ה - Half dome, ואותו הדבר חזרה. סך הכל, 20 מייל ביום אחד. 32 קילומטרים. שאפתני. אבל אפשרי. 

האמת שאני לא חשבתי שזה אפשרי. יצאנו מהחניון יחסית מאוחר לשעה הרצויה, כי שכחתי את המים באוהל וחזרנו לקחת אותם. שעת היציאה שלנו היתה קצת לפני 7:30 בבוקר. לא ממש התכוונתי שנמשיך מעבר ל - Nevada falls אבל, המסלול לשם הוא כמעט כולו ירידה, ומגיעים למפל מדהים. כשהגענו לשם היה רק 9:15 בערך. כיוון שלא תכננו לחזור לארוחת צהריים במאהל ואז להשתעמם חצי יום, חישובי נהיגה לא רלוונטיים, החלטנו שנמשיך עד שאני אחליט שנחזור, אני החוליה החלשה בצוות המטיילים שלנו. בדרך פגשנו שיירת סוסים ועוד מיני מטיילים שעשו את המסלול מה - Valley, היה מזג אוויר מצוין.

בשלב מסויים החלטנו לעשות את המסלול עד הסוף. קבענו שעה לעשות אחורה פנה בצורה שתאפשר לנו להגיע באור חזרה לאוטו. אף על פי כן הצטיידנו מראש בפנסים. הטיפוס היה שווה את זה, היה מאוד קשה לקראת הפסגה, אבל מאוד שמחתי שלא השתפנתי בסוף.

טיפים לגבי הפסגה: כיוון שהפסגה שמגיעים אליה ברגל רק מכינה לפסגה האמיתית אליה מגיעים באמצעות טיפוס בסולמות, אם אתם מתכוונים לעשות את זה, רצוי להגיע מוקדם לפסגה אחרת פשוט נתקעים עם עוד הרבה אנשים ולוקח המון זמן לעלות ולרדת בגלל כמות המטיילים. עוד דבר שכדאי לקחת זה כפפות. בנוסף, למעלה יש רוחות וכללית מזג האוויר קר יותר כיוון שזה מאוד גבוה. רצוי להתלבש בשיטת הבצל, שכבות של ביגוד. חשוב מאד למרוח קרם שיזוף כי השמש הרבה יותר אכזרית בגובה הזה. בהתחלה הדרך חזרה הולכת יופי כי, זאת ירידה, והחלק הכי קשה בהרכבת המסלול בצורה הזו עלייתם של שני המייל הנותרים ל - Glacier point. דברים חשובים: שוב, קרם שיזוף. בגבהים קריר, ושוכחים שהשמש הרבה יותר חזקה ומסוכנת. חבל להזניח. מים. אנחנו יצאנו עם שישה ליטר בערך, לשני אנשים. זה לא מספיק. יש מטיילים שקונים משאבה עם פילטר ואז אפשר לשאוב מים מהנהר מעל המפלים. הם טובים לשתייה אחרי הסינון. במקרה פגשנו קבוצת צופים שהואילו בטובם לשאוב לנו ליטר נוסף שהיה הכרחי. כיוון שהמסלול מאד ארוך, אל תשכחו לקחת ביגוד ארוך ופנסים למקרה שתתקעו בחושך. אפשר לעשות את המסלול בלילה, זאת לא בעיה. לגבי שירותים, בחיק הטבע זה כמעט תמיד זמין. בחלק לא קטן מהמסלול יש איזורים מיוערים. באמצע המסלול יש אפילו שירותים של בול פגיעה.

הסקירה והמסלולים הבאים מומלצים לפי ניסיוננו ביוסמיטי בספטמבר 2008. אנחנו זוג בשנות ה-20 לחייו והמסלולים מתאימים למיטיבי לכת שרוצים להנות מהשבילים המדהימים בפארק.

התמצאות: אפשר לחלק את הפארק לשלושה אזורים: עמק יוסמיטי – בו נמצאים רוב מקומות הלינה וממנו יוצאים מסלולי הטיול למפלים, Glacier Point Road – כביש ארוך וצר ממנו יוצאים לחלק ממסלולי ההרים, ו-Tioga Road – הכביש שמוביל ליציאה המזרחית מיוסמיטי דרך האזור שנקרא High Sierra. יש לשים לב שהפארק ענקי והכבישים בו צרים ומפותלים, ומהירות הנסיעה המותרת בהם נמוכה, ולכן לוקח הרבה זמן להגיע מהעמק לתחילת מסלולי הטיול בשני האזורים האחרים – כשעה וחצי נסיעה מהעמק למסלולי הטיול לאורך Glacier Point Road וכשעתיים נסיעה מהעמק ל- High Sierra. כמו כן, בגלל ההרים הגבוהים נעשה חשוך מוקדם יחסית ולכן כדאי לטייל מספר קטן של שעות בכל יום, כדי להספיק לאכול ולהתארגן לפני שחשוך.

לינה: בגלל גודלו הענקי של הפארק, למי שמתכוון לטייל הרבה ברגל אין הרבה טעם לישון מחוץ לפארק. למי שמטייל בסתיו כמונו - שימו לב קודם כל לתאריכי הסגירה של מקומות הלינה המופיעים באתר הזה, כי חלקם נסגרים במהלך ספטמבר: http://www.yosemitepark.com/Accommodations.aspx

בסתיו קר מאוד מאוד לישון במחנות שנמצאים בהרים אנחנו מדדנו בשמונה בבוקר טמפרטורה של מינוס מעלת צלזיוס. מאוד לא מומלץ. בעמק יוסמיטי הטמפרטורות נוחות הרבה יותר, קופסאות הדובים נגישות יותר ויותר נעים ונוח ללון. אנחנו ישנו בעמק בשני מקומות: בקמפינג (אחד משלושת אתרי ה-Pines, חמישה דולר לאדם ללילה) ובמחנה עם אוהלי בד בנויים (מה שנקרא tent cabin) בשם Housekeeping Camp, שעלה 40 דולר לאדם ללילה. אנחנו ממליצים מאוד מאוד על שתי האפשרויות: הקמפינג היה באתר מסודר ויפה לשפת הנהר, עם חניית המכונית שקרובה לאוהל, עם מקום מסודר להדליק מדורה – תענוג. באוהלים הבנויים יש גם מקלחות חמות וכביסה. במהלך השבוע אין בעיה להשיג מקומות לאותו לילה, בסוף השבוע צריך להזמין מראש. גם אם לא הזמנתם, אל דאגה: הולכים כמה שיותר מוקדם בבוקר למרכז ההזמנות בעמק (נדמה לנו שזה היה Nature Center at Happy Isles), נרשמים ובשלוש בצהריים מודיעים על כל הביטולים שהתקבלו, ובהחלט יש סיכוי להשיג מקום בקמפינג לאותו לילה.

אוכל: ב-Curry Village שבעמק יש מסעדה שמגישה ארוחת בוקר, צהרים וערב במחירים סבירים. יש כמובן גם חנויות מכולת, אבל הן יקרות ועדיף להביא כמה שיותר אוכל מבחוץ, ולא לשכוח לא לאחסן אוכל במכונית במשך הלילה אלא בקופסאות הדובים.

מסלולים: בסתיו רוב המפלים בכלל לא זורמים, ולכן טיילנו למפל היחיד שכן זרם ובהרים. ההרים מאוד גבוהים ומאוד תלולים והמסלולים קשים, מה שגרם לנו לוותר על טיול של יומיים שהתכוונו לעשות ולהתמקד בטיולים יומיים. מסלולים יומיים מומלצים:

1. לקחת מהעמק אוטובוס ל-Glacier Point (קונים מראש כרטיס ב-Tour Desk שב-Curry Village), לבקר בנקודת התצפית המדהימה ולרדת חזרה לעמק ברגל דרך Four Mile Trail. נופים עוצרי נשימה מובטחים.

2. Sentinel Dome & Taft Point – את שני המסלולים אפשר לעשות יחד כטיול מעגלי של 4 שעות (פונים ימינה ממגרש החניה), לא קשה ויפה.

Vernal Falls .3 – המפלים שכן זורמים בסתיו. מסלול תלול מאוד-מאוד, לשנינו לקח 3 שעות לעלות עד לראשם ולרדת ללא עצירות צהריים או עצירות בכלל.

Gaylor Lakes .4 – מסלול שיוצא מהכניסה המזרחית לפארק ומוביל לאגמים כחולים, שלווים ויפים. לנו לקח 3 שעות הלוך-חזור כולל עצירות. המסלול בגובה של 3000 מטר מעל פני הים ולכן לוקח יותר זמן משנדמה, כי הנשימה קשה.

5. ביקור בחורשת עצי סקויה (אם אתם לא מבקרים בפארק הלאומי סקויה) – לדעתנו אין שום טעם לבקר בחורשה שהיא לא Mariposa Grove, כי אין מה להשוות מבחינת הגודל והרושם שהיא מותירה. הכביש שמוביל מהחורשה הזו לכניסה לפארק צר ומפותל ולוקח הרבה זמן לנסוע בו.

אם במקרה אתם מתלבטים אם לצאת/להכנס מהכניסה המזרחית לפארק או לא, אנחנו יכולים להעיד שהנופים מהיציאה הזו ובכביש שאחריה הם מהמדהימים ביותר שראינו בטיול ובכלל. מומלץ.

כשנכנסים לפארק מהכניסה הדרומית, מומלץ לבקר תחילה ב- Mariposa Grove שהיא חורשה יפה בה גדלים עצי סקויה ענקיים. גולת הכותרת כאן היא ה- Grizzly Giant - עץ ענק בן 2700 שנה בגובה 64 מטר ! כמו כן יש כאן עץ בשם California Tree, שניתן לעבור ממש דרכו. נחמד.

לאחר מכן נוסעים אל הגליישר פוינט, שהיא עמדת תצפית נפלאה מלמעלה על עמק יוסמיטי ועל סלע מופלא הנקרא Half Dome. לאחר מכן ממשיכים לנסוע אל העמק עצמו. הנוף מסביב פשוט מרומם נפש. עמדת תצפית יפה במיוחד היא ה- Tunnel View ממנה ניתן להשקיף במשך שעות על העמק המופלא ממול ולא להאמין.

אנחנו ביקרנו שם באוקטובר - ולמרבה הצער תקופת הסתיו חלשה מאוד בכל הקשור בזרימת מים. כך היו רוב המפלים המפורסמים בשמורה יבשים למדי (או שזרמו בהם מים חלושים, שמזכירים יותר מפלים בישראל). גם האגם Mirror Lake היה יבש לחלוטין.

יש כאן מסלולי הליכה רבים, אך הם מתויירים מאוד ולטעמי פחות יפים מאלה שבחלקו המזרחי של הפארק. האמת? קצת התאכזבנו.