תחבורה ציבורית ומוניות באויוני

יש כמה חברות שמוציאות אוטובוסים באותה השעה לכיוון לה פז מאויוני, כולם נמצאים באותו הרחוב אחד ליד השני. את הכרטיס קניתי יומיים לפני הנסיעה דרך סוכנות Olivos. כרטיס בחברת קרוז דל נורטה סמי קמה עלה 100 בוליביאן לשעה 20:00.

כשהגענו ב-20:00, הסתבר שהחברה המירה את הכרטיס לאוטובוס של חברת Omar –כך שקיבלתי שדרוג. הייתי בקומה השנייה מושב מספר 2 –בשורה הראשונה מול החלון' כך שהיה לי מקום לרגליים - מומלץ. יש שירותים, שמיכה. האוטובוס היה יותר טוב מזה שבאנו איתו לאuיוני של חברת פנאסור.

יצאנו ב-20:30 והנסיעה לקחה 12.5 שעות. מונית מהתחנה המרכזית בלה-פז לאיזור ההוסטלים/בית חב"ד עלה 10 בוליבאן. 

קניתי כרטיס לאייוני דרך תרזה ממלון האינקס-רום. עלה 120 בוליבאן אוטובוס סמי-קמה של חברת PANASUR. יציאה ב-19:00, 12.5 שעות נסיעה. הגענו בסביבות 7:30 בבוקר, כך שיש מספיק זמן למצוא סוכנות ולסגור על הטרק. הנסיעה הייתה סבירה, לא יותר מזה – היה קר למרות השמיכות והכיסאות היו צפופים. אבל יש שירותים.

באייוני, כשיורדים מהתחנה, יש לפנות שמאלה ולעבור 3 רחובות לכיוון הפלאזה עד שתגיעו לרחוב עם המון קטרים על איי-התנועה. זהו הרחוב של כל הסוכנויות –רוב הישראלים הולכים ל-OLIVOS .

שלכם בני סימן טוב 

ישנן שלוש אופציות לנסיעה מאויוני לעיירה וילאסון (הגבול עם ארגנטינה). הדרך הכי מומלצת היא רכבת - יוצאת ב-22:30 ומגיעה ב-7 בבוקר לגבול. הרכבת עולה 65 למחלקה שנייה (לא צריך יותר- ניתן לישון בכייף) והיא האופציה המומלצת ביותר. במידה ואין רכבת עד הגבול אלא רק עד טופיזה (כמו שלנו קרה)- מומלץ לקחת את הרכבת עד טופיזה ב-47 בוליביאן (יוצאת גם כן ב-22:30 ומגיעה לטופיזה ב-4:00), ומשם לקחת מונית או אוטובוס ב-20 בוליביאן לאדם עד הגבול. אלה מוניות ספיישל די נוחות, אין מה לדאוג- מחכות הרבה מוניות שם אפילו שזה 4:00. הנסיעה לוקחת קצת יותר משעה וחצי לגבול ומאחר ובארגנטיה זה שעה קדימה מבוליביה אתם מגיעים ב-6:30 בערך.

האופציה השלישית והכי פחות מומלצת הוא המיניבוס שיוצא ב-19:30 מאיוני ונוסע עד הגבול. מגיע ב-3 לפנות בוקר. המיניבוס אומנם עולה 65 גם, אבל הוא מאוד לא נוח לפי מה שאומרים וגם תאלצו לחכות שעות ארוכות בגבול עד הבוקר.

Todo Turismo היא החברה שמשווקת נסיעות לתיירים, אירופאים בעיקר, והנסיעות בה הן היקרות ביותר, בדרך שבין לה פז ואיוני בבוליביה. הסיבה שאנשים בוחרים בה לרב היא בשל התקווה שהאוטובוס החדיש יותר ימנע מהנסיעה להיות קשה. זה לא עוזר. הנסיעה היא נסיעה נוראית. תוואי הדרך מזעזע ואוטובוס יקר יותר לא פותר את הבעיה. 

יתרה מכך, הזמנו כרטיסים ביום שיש למוצאי שבת, זאת החברה היחידה שיוצאת בשעה 21:00, לעומת שאר החברות שיוצאות בשעה 19:00. בחורה דוברת ספרדית שהייתה איתנו שבה והדגישה את העובדה שהכרטיס ליום המחרת בפני עובדת המקום והעובדת הבטיחה שאין בעיה.

הייתה בעיה. כאשר הגענו לאטובוס הסתבר שהייתה טעות עם הכרטיסים והם הוזמנו לשישי בערב ולא לשבת בערב, בניגוד לבקשתנו המפורשת. כאשר צלצלו לעובדת שמכרה לנו את הכרטיסים לברר את העניין, היא שאלה: "אתה מדבר על הקבוצה של הישראלים שקנו את הכרטיסים?" כשאישרו לה שאכן אלו הישראלים היא הריצה כמות קללות לא מבוטלת והבהירה את דעתה על ישראל וישראלים. השיחה איתה הייתה על רמקול, אז שמענו אותה.

לשומרי שבת כמונו, ניתן לדחות את הנסיעה לראשון, עדיין מספיקים לחזור ללה-פז או לחצות לארגנטינה לפני השבת הבאה.

מאויוני ניתן לקחת אוטובוס לילה לוויאסון. האוטובוסים רגילים לחלוטין ואין אפשרות לקמה/סמי קמה. יש בלעדיות לחברת אוטובוסים אחת. תגיעו לטרמינל ותשאלו שם. גם בעת קניית הכרטיסים וגם בעת העליה לאוטובוס מזהירים מפני גניבות. אם מטיילים יחד, מומלץ לקשור את המוצ'ילות אחת לשניה והכי כדאי לקשור לעמודים שבתא המטען של האוטובוס. את תיק הגב כדאי לשים על הברכיים לכל אורך הנסיעה.

החברה נקראת Trans Turismo Omar וכרטיס נסיעה עולה 100 בוליביאן לאדם (בהזמנה מהטרמינל בלה פאז ולא דרך סוכנות). האוטובוס הוא מסוג סמי-קמה. הנסיעה לוקחת 12 שעות והחברה עמדה בזמני היציאה וההגעה. יש שירותים באוטובוס.

הנסיעה מאויוני ללה פס אמורה לקחת 11 שעות וברוב החברות מבטיחים שלא נותנים לאנשים לעמוד במעבר. גם לנו הבטיחו אותו הדבר ולמרות זאת, אישה עמדה במעבר כל הנסיעה שלקחה 23 שעות במקום 11 בגלל שהאוטובוס חיכה שהנהר שאמורים לחצות ירד קצת (!) נסענו עם חברת קרוז דל סור אבל כל האוטובוסים היו תקועים יחד. עדיף לנסוע בדרך אחרת ולהיות מודע לכך שאם העונה גשומה, הסבירות להתקע גבוה. כדאי גם לקחת אוכל.