מסלול ארוך בבואנוס איירס

המסלול בגדול (מדרום לצפון):
אל קלאפטה (El Calafate) – הקרחון המתנפץ
אל צ`לטן (El Chalten) – טרק הפיץ` רוי
פוארטו נאטאלס (Puerto Natales)– פארק טורוס דל פאיינה
פונטו ארנה (Punta Arena)– פינגווינים
בארילוצ`ה (Bariloche) – בשר, שוקולד, גלידה ושבעת האגמים
פוקון (Pucon) – הטיפוס על הויאריקה (שלא היה בגלל מז``א..)
בואנוס איירס (Buenos Aires) – אנשים, אווירה, טנגו ומסיבות
פוארטו איגואסו (Puerto iguazu) – מפלי האיגואסו

אני אספר בקצרה מאד על המסלול והתנועה ואשמח אם תפנו אליי עם כל שאלה. חשוב לי לציין כי לא היה זמן טרנקלו. הטיול היה בזמן קצוב ועמידה בזמנים הייתה קריטית. נחתנו בבואנוס איירס שם העברנו 3 ימים. המשכנו באוטובוס דרום לברילוצ`ה שם העברנו גם 4 ימים. משם שכרנו רכב וקפצנו דרך 7 האגמים לשלושה ימים בציל`ה-מלבורןפוקון וניסינו לטפס את הויאריקה (במזג אויר לא סימפטי - אבל לא היו הרבה ברירות). חזרנו לברילוצ`ה ומרגע זה החלה הירידה דרומה לארץ האש דרך מספר תחנות בהן ריו-גאז`גוס, פורטו מדרין, אל קלאפטה ומשם לאל-צ`לטן לטראק הפיץ-רוי שהיה מדהים. שם שהינו גם שלושה ימים (בהם עשינו גם יום טראק קרח שהיה מעולה). משם הדרמנו לאושאוייה שם בילינו את ימינו האחרונים (שסה``כ היו דיי מבוזבזים באזור ההוא). זהו בגדול המסלול. אני וחברי טסנו חזרה לבואנוס אייריס ושני האחרים, שלהם היה קצת יותר זמן החלו בעצם בזגזוג דרך צ`ילה צפונה.

התחלנו במנדוסה, עיר עם הרבה יקבים נחמדה וחמה. באמצע העיר יש כיכר על שם מדינת ישראל. משם נסענו לאושפייטטה, זהו כפר קטן ברכס ההרים בין ארגנטינה לצ`ילה שם טיילנו ליד האגנקווה, ההר הכי גבוה בדרום אמריקה. עשינו טיולי סוסים והלכנו לראות מקומות יפים. משם תפסנו טרמפים דרומה, עצר לנו מקומי שאמר לנו שהוא הולך לטפס על איזה הר בשם פונטה נגרה והציע לנו להצטרף. הלכנו איתו והיה ממש כיף, טיפסנו להר בגובה 3300 מטר, ישנו בבקתה של מטפסי הרים בלילה והיה ממש קר 5-. למחרת הוא הוריד אותנו באיזו עיירה ומשם נסענו לסן מרטין, עיירה בסגנון שווצרי עם בתים מעץ ואבן שיושבת ליד אגם. עשינו שם טיולי יום באזור וחצינו משם לצ`ילה, לעיר פוקון שיושבת ליד אגם מתחת להר געש. באזור יש הרבה מעינות חמים וכמובן שהלכנו. היה שם ממש כיף.

משם חזרנו לארגנטינה לסן מרטין, עשינו טיול באזור 7 האגמים ונסענו לווילה אגוסטורה, עיירת קיט נחמדה שגם יושבת על איזה אגם. משם נסענו לברילוצ`ה. בברילוצ`ה היה ממש קר אז נסענו לפורטו מדרין שם ראינו ממש מקרוב לוויתנים, פינגווינים, אריות ופילי ים. משם נסענו לאושוויה, העיר הכי דרומית בארגנטינה. עיר מאוד יפה השוכנת על פיורד עם הרים מאוד גבוהים מסביב משם נסענו לצ`ילה לטורס דל פיינה - פארק לאומי שבו טירקנו 6 ימים. ראינו שם טורוסים, קרחונים, מפולות ואגמים ומישם נסענו לקרחון בשם פוריטו מורנו. זהו קרחון בגובה 55 מטר שבקיץ הוא נשבר וזכינו לראות מפולות של קרח. המשכנו לאל צלטן ושם טירקנו 4 ימים להר שנקרא פיץ רוי. משם נסענו לעיירה בשם לוס אנטיגוס וחצינו שוב לצ`ילה לכביש האוסטרל. זוהי דרך של 1200 ק"מ שרובה לא סלולה, עם נופים מדהימים, צמחייה יפה, קרחונים, פיורדים, אגמים, מפלים והרבה מים. את הדרך עשינו בטרמפים. זה לקח לנו 4.5 ימים ובאמצע נכנסנו לשמורות יפות.

משם נסענו לאסקל - עיר ארגנטינאית חמה ונחמדה ונסענו לפארק הלאומי ליד שנקרא לוס אלרסס שם טיילנו 3 ימים. היה ממש חם ושוב, אגמים והרים עם שלג. משם נסענו לאל בולסון, עיר שנטית שכולם לבושים בה כמו היפים. חזרנו לברילוצ`ה למזג אוויר הרבה יותר חם והלכנו לתצפיות נהדרות, עשינו טרק של 3 ימים בהרים וחזרנו לבואנוס איירס.

היה ממש כיף ומומלץ לכולם, אולי הגיע הזמן שתיקחו חופש ותיסעו. המלצה שלי זה דרום ארגנטינה.

אמצע ספטמבר-אמצע אוקטובר זו תקופה המבשרת על האביב. עדיין קר מאוד בחלקים דרומיים ובמידה רבה, משקעים משפיעים על יכולת העבירות.

לגבי הטרקים, קשה לי לחשוב על טרק בעונה המבוקשת, שלא יהיה ``קשה`` נוכח תנאי מזג האוויר. 

נתחיל מההתחלה: אתה נוחת (אני מניח) בבואנוס איירס. היות וזו פעם ראשונה שלך בבירה הארגנטינאית (למיטב הבנתי), מומלץ להנות מהאטרקציות שבתוך העיר (השוק בסן טלמו, שכונת לה בוקה, בית הקברות בריקולטה, הגנים היפניים וכו`) לפני המעבר הלאה. בוא נאמר שבשלושה ארבעה ימים אפשר למצות את הסיפור (כולל כרטיסי הטיסה/אוטובוס ליעד הבא). 

חצי האי ולדז - לשם תוכל להגיע ממה שלטעמי צריך להיות יעדך לאחר הבירה - פוארטו מדרין. 

משם עליך לקבל החלטה - או להתחשב בסיכון הכרוך שבירידה דרומה תוך ניסיון להנות מהאיזור הדרומי, או עלייה-השמאלה לכיוון ברילוצ'ה, והמשך לאיזור הצפוני של ארגנטינה בו התלות במזג האוויר תהיה נמוכה יותר. לפטגוניה וסביבותיה יש במידה רבה, הרבה יותר להציע, לעומת האיזור הצפוני (וכבודו במקומו).

אושוויה יכולה להיות היעד הבא, אך יש לקחת את האפשרויות באיזור בעירבון מוגבל (נוכח מזג האוויר). קשה להאמין שתוכל לטייל שם במובן הזה של המילה, בסוף ספטמבר. אני מציע לדלג. 

אם אושוואיה היעד הבא (בהנחה שכבר החלטת לרדת), אפשר לנסות להגיע לפורטו נטאלס. הטורס דל פאיינה פתוח כאמור, בכל ימות השנה, אלא שטרק קל, זה לא יהיה, קל וחומר בתקופה הזו של השנה. 

משם עליה לאל קלאפטה להתרשמות מהקרחון המתנפץ, שגם ללא הפעולה הקטיבית, מרשים למדיי. אחר כך ניתן לבצע הצפנה נוספת, לאל צ`אלטן ולתור גם את הפיץ רויי. בהתחשב במגבלות הזמן, אולי כדאי לוותר.

הקרטרה הוא בהחלט עניין בעייתי. מזג האוויר אינו סימפטי ויקשה על העבירות ללא ספק. מאידך, אני יכול לומר לך בוודאות, שהתשתית השתנתה בשנה האחרונה לעין ערוך, וניכר שימשיך כך עד לתקופה המדוברת. עדיין, כשמדובר בדרך של קרוב ל-1000 מייל, יש גבול גם למידת השיפור. לעניות דעתי, הקרטרה היא בגדר חובה לכל מטייל, בכל זמן, כשהאחרון נמצא באיזור. הגם שהתנאים אינם אידיאלים והמעבר תלויי במידה רבה, במזל. 

מכל מקום, העלייה לברילוצ`ה היא בלתי נמנעת, כמו גם השהייה למספר ימים שבעיר. שבעת האגמים היא אפשרות טובה, אתה שוב תלויי בשבשבת. מלבד זאת כמה שנאמר, יש מגוון פעילויות שבאיזור (הק``מ ה-17, טיולי האפניים לאורך הנוול וואפי, הר קמפנירו שהוזכר מכבר ועוד), בטיולים יומיים אני מניח שמזג האויר ישחק תפקיד יותר מינורי. 

לפוקון דווקא לא הייתי מגיע. הייתי עולה מעלה למנדוסה, ממשיך לקורדובה, יורד לרוסאריו וחזרה לבואנוס איירס (בהנחה שהחזרה משם). 

לסגור את כל האמור בחודש, זו משימה קשה לכל הדעות, על אחת כמה וכמה, בהתייחס לתקופה המדוברת. בהצלחה.

• בואנוס איירס - עיר ענקית, מרשימה מאוד, מבחינה ארכיטכטורית ובכלל, מערבית לחלוטין, מלאה מסעדות, חנויות, בתי קולנוע, ומופעי רחוב וירידים בסופי שבוע.
  
• פורטו מאדרין - חצי האי ולדז - מקום תצפית על לוויתנים (אוקטובר-ינואר) בעונה הטובה יכולה להיות חוויה מדהימה, כמו כן ניתן לעשות סיור בין כלבי ים, פינגווינים ואריות ים.
  
• אושואיה - הקצה הדרומי של העולם, פארק לאומי בו אפשר לעשות טיולים. לא חובה.
  פורטו נטאלס - טרק הטורס דל פאיינה - (נוב`-מרץ) טרק מדהים 4-8 ימים לא קשה מדי, הפארק מסודר מאוד (כולל תשלום על כניסה וקמפינג). מומלץ לישון אצל מרייה חוזה אשר בנה חואן מארגן יציאות לטרק.
  
• אל קלפאטה - הקרחון המתנפץ - העיירה עצמה נחמדה, מומלץ הוסטל las carretas קרחון פריטו מורנו המדהים נמצא במרחק של כשעה מהעיירה, אפשר להסתובב בפארק ולראות את משטח הקרח העצום מזוויות שונות.
  
• כמו כן כחצי שעה מהעיירה נמצא פארק el chalten ובו נמצא גם הפיץ רוי - הר מרשים מאוד אליו ניתן להגיע בטרק, הפארק עצמו יפהפה ואפשר לצאת לטיולים שונים. שווה ביקור.
  
• קרטרה אוסטרל - הדרך הדרומית - הכניסה ה``רשמית`` לדרך היא באיזור chile chico משם נוסעים בכביש שמקיף את אגם carera המדהים ומגיע לפורטו טרנקילו - סיור במערות שיש. לא חובה.
  
• משם צפונה ל qoyhaique, אפשר לעצור בדרך ב cerro Castillo, טרק לא קל אבל יפה מאוד.
  
• Qoyhaique היא העיר הגדולה ביותר בקרטרה, ושם כדאי להצטייד בכל מה שנחוץ להמשך, עוד צפונה שוכנת העיירה puyuhuapi אשר לידה נמצא הקרחון התלוי אליו מגיעים לאחר הליכה של כשעתיים (מומלץ לחכות ליום ללא גשם).
  
• Futalefu שבהמשך הדרך נמצאת גם היא ליד פארק לאומי, כמו כן ניתן לצאת לרפטינג שנחשב ברמה גבוהה (אחרי דצמבר). משם אפשר לצאת מהקרטרה לכיוון אל בולסון וברילוצ`ה, או להמשיך ל-chaiten וצפונה לפוקון. מטיילים רבים משכירם רכב לקרטרה, אך ניתן לעבור אותה גם באמצעות אוטובוסים מקומיים וטרמפים.
  
• ברילוצ`ה - עיר חמודה, שוכנת ליד אגם nahuel huapi ומפורסמת בעיקר בחנויות הגלידה והשוקולד, ובבשר המצוין שלה. מומלץ מלון condor andio או ciervo rojo בהנהלה ישראלית. באיזור העיר יש מספר תצפיות יפות, כמו כן ניתן לצאת לטרקים בפארק נאוול וואפי. לא רחוק מברילוצ`ה נמצאת אל בולסון, גם היא עיירה נחמדה ונמצא בה מעיין יער של פסלים. מברילוצ`ה אפשר להשכיר רכב ולצאת ב`דרך שבעת האגמים` לסאן מרטין דה לוס אנדס, הדרך מדהימה, מומלץ בימים ללא גשם. מסאן מרטין ניתן לעבור את הגבול לצ`ילה ולעיירה פוקון אשר שוכנת למרגלות הר הגעש המפורסם `הוויאריקה`, עליו מומלץ לטפס (בקבוצה עם מדריך - טיפוס שלג), העיירה עצמה מאוד תיירותית ונחמדה.

לפני שאתם ממהרים לנחות בסנטיאגו ומשם לעשות את המסלול לחצי האי ואלדז, אתן לכם חומר למחשבה (ואגב, אני נחתתי בבואנוס איירס, אז אני מדבר כבעל ניסיון): נחיתה בבואנוס איירס נותנת לכם להנות ממסלול מושלם, בלי לחזור על מקומות בדרך. תנחתו שם, תהיו בעיר הזו כמה ימים, תיסעו בהזדמנות זו למפלי איגואסו, תחזרו לבואנוס איירס ומשם תיקחו טיסה/אוטובוס לפוארטו מדרין ולחצי האי ולדז. בכל מקרה, אל תיבהלו מהמחירים בארגנטינה, ושזה לא ימנע ממכם להגיע לראות לווייתנים בואלדז. מואלדז, אתם ממשיכים באוטובוס/טיסה/טרמפים (ויש טרמפים משוגעים, תאמינו לי) דרומה עד לקצה קצה של ארץ האש - העיר אושואיה. משם אתם רק עולים צפונה, (אפשר באוטובוסים, רצוי בטרמפים) תוך שאתם `תופרים` את צ`ילה וארגנטינה באיזור פטגוניה ובאיזור האגמים. משם צפונה לסנטיאגו.

מה היתרון הכי גדול? אם תנחתו בסנטיאגו, תהיו חייבים לרדת דרומה, ולחזור פחות או יותר דרך מקומות שהייתם, או לחליפין, לקחת טיסה ישירה מסנטיאגו לואלדז, ומשם לעשות את כל מה שאמרתי לעיל. שנית, אם תנחתו בבואנוס איירס ותרדו משם דרומה לארץ האש, תרוויחו את אושואיה, אחד המקומות היפים והציוריים בטיול, ולא לשכוח להחתים בדרכון שהייתם במקום הכי דרומי בעולם... מנסיון עגום של מטיילים רבים שנחתו בסנטיאגו, הכי דרומה שהם יורדים זה פונטה ארנס (וכמובן שכולם חייבים איכשהו לחזור צפונה לסנטיאגו, ומשם צפונה בנתיב הקרנבל).