מסלול ארוך בבואנוס איירס ”הצעה לטיול בספטמבר-אוקטובר“

אמצע ספטמבר-אמצע אוקטובר זו תקופה המבשרת על האביב. עדיין קר מאוד בחלקים דרומיים ובמידה רבה, משקעים משפיעים על יכולת העבירות.

לגבי הטרקים, קשה לי לחשוב על טרק בעונה המבוקשת, שלא יהיה ``קשה`` נוכח תנאי מזג האוויר. 

נתחיל מההתחלה: אתה נוחת (אני מניח) בבואנוס איירס. היות וזו פעם ראשונה שלך בבירה הארגנטינאית (למיטב הבנתי), מומלץ להנות מהאטרקציות שבתוך העיר (השוק בסן טלמו, שכונת לה בוקה, בית הקברות בריקולטה, הגנים היפניים וכו`) לפני המעבר הלאה. בוא נאמר שבשלושה ארבעה ימים אפשר למצות את הסיפור (כולל כרטיסי הטיסה/אוטובוס ליעד הבא). 

חצי האי ולדז - לשם תוכל להגיע ממה שלטעמי צריך להיות יעדך לאחר הבירה - פוארטו מדרין. 

משם עליך לקבל החלטה - או להתחשב בסיכון הכרוך שבירידה דרומה תוך ניסיון להנות מהאיזור הדרומי, או עלייה-השמאלה לכיוון ברילוצ'ה, והמשך לאיזור הצפוני של ארגנטינה בו התלות במזג האוויר תהיה נמוכה יותר. לפטגוניה וסביבותיה יש במידה רבה, הרבה יותר להציע, לעומת האיזור הצפוני (וכבודו במקומו).

אושוויה יכולה להיות היעד הבא, אך יש לקחת את האפשרויות באיזור בעירבון מוגבל (נוכח מזג האוויר). קשה להאמין שתוכל לטייל שם במובן הזה של המילה, בסוף ספטמבר. אני מציע לדלג. 

אם אושוואיה היעד הבא (בהנחה שכבר החלטת לרדת), אפשר לנסות להגיע לפורטו נטאלס. הטורס דל פאיינה פתוח כאמור, בכל ימות השנה, אלא שטרק קל, זה לא יהיה, קל וחומר בתקופה הזו של השנה. 

משם עליה לאל קלאפטה להתרשמות מהקרחון המתנפץ, שגם ללא הפעולה הקטיבית, מרשים למדיי. אחר כך ניתן לבצע הצפנה נוספת, לאל צ`אלטן ולתור גם את הפיץ רויי. בהתחשב במגבלות הזמן, אולי כדאי לוותר.

הקרטרה הוא בהחלט עניין בעייתי. מזג האוויר אינו סימפטי ויקשה על העבירות ללא ספק. מאידך, אני יכול לומר לך בוודאות, שהתשתית השתנתה בשנה האחרונה לעין ערוך, וניכר שימשיך כך עד לתקופה המדוברת. עדיין, כשמדובר בדרך של קרוב ל-1000 מייל, יש גבול גם למידת השיפור. לעניות דעתי, הקרטרה היא בגדר חובה לכל מטייל, בכל זמן, כשהאחרון נמצא באיזור. הגם שהתנאים אינם אידיאלים והמעבר תלויי במידה רבה, במזל. 

מכל מקום, העלייה לברילוצ`ה היא בלתי נמנעת, כמו גם השהייה למספר ימים שבעיר. שבעת האגמים היא אפשרות טובה, אתה שוב תלויי בשבשבת. מלבד זאת כמה שנאמר, יש מגוון פעילויות שבאיזור (הק``מ ה-17, טיולי האפניים לאורך הנוול וואפי, הר קמפנירו שהוזכר מכבר ועוד), בטיולים יומיים אני מניח שמזג האויר ישחק תפקיד יותר מינורי. 

לפוקון דווקא לא הייתי מגיע. הייתי עולה מעלה למנדוסה, ממשיך לקורדובה, יורד לרוסאריו וחזרה לבואנוס איירס (בהנחה שהחזרה משם). 

לסגור את כל האמור בחודש, זו משימה קשה לכל הדעות, על אחת כמה וכמה, בהתייחס לתקופה המדוברת. בהצלחה.