מסלול בן שבוע-שבועיים בונצואלה

ה-אטרקציה בוונצואלה, כך אומרים, היא טיפוס על הר רוריימה. אני בהחלט יכול לומר שרוריימה, בעיקר על ראש ההר, הוא אחד המקומות הקסומים והמקסימים שראיתי. סלעים כמו בירח, צמחיה מהחלל החיצון, בריכות טבעיות, מפלים, נופים והמון קריסטלים (אסור לקחת, וגם בודקים ביציאה שלא לקחתם. אבל יפה לראות...) מכיוון שחובה לקחת מדריך, דרך המלך היא ללכת עם אחת מסוכנויות הטיולים בעיירה Santa elena. אני בדרך כלל עצמאי אבל בגלל החובה לקחת מדריך ובגלל עניין העדר חותמת הכניסה לונצואלה בדרכון, טוב להוריד פרופיל ולהתחבא בתוך קבוצת תיירים... יש נקודת ביקורת בכפר San francisco שבדרך להר, ואותנו בכלל לא עצרו-אולי כי היינו בג'יפ תיירותי של חברת טיולים. גם כאן אני לא לוקח אחריות אבל אני די בטוח שזה מצמצם את הסיכון בהמון. מה גם שהכל בבוליביה זול וההפרש הוא לגמרי בקטנה. 

אם בכל זאת תרצו להיות עוד יותר עצמאיים לכו ל-San francisco ושם תוכלו לקחת מדריך וג'יפ בלי חברת תיירות חזרה ל-Santa elena. רוב החברות לוקחות בערך 10,500 בוליבר לשישה ימים כולל פורטר, נסיעות, אוכל וכדומה. אבל... יש חברות שבהן הפורטרים סוחבים הכל ויש כאלו שבהן אתם סוחבים את שק השינה המזרון והבגדים שלכם. שזה כבר תיק. שווה גם לבדוק איזה אוכל וכמה מקבלים וגם את הציוד (בעיקר שקש ומזרון) שתקבלו כי קר על ההר בלילה. יתכן שהמחיר הנ"ל לא כולל השכרת ציוד. אני הלכתי עם חברה שמאפשרת ללכת בלי פורטר ועם אוכל שלך. המחיר 6500 בוליבר. לכאורה זה הפרש זעום כי דולר אמריקאי זה בערך 70 בוליבר בשוק השחור. אבל אם ישנים ב-50 בוליבר בערסל (casa gladis) או 200 בוליבר בחדר סביר לחלוטין ליחיד ההפרש זה די הרבה לילות... 

בוליביה כל כך זולה שאפשר לחיות על ההפרש הזה בכיף. מה גם שהטרק לא נורא קשה עם הציוד עליך אם לא ארזת יותר מדי ויש משהו כיף בלעשות את זה לבד. ויותר מזה-אני אכלתי יותר אוכל, ויותר טוב, מאשר אלו שאכלו בחבילת הכל כלול היקרה יותר.  מצד שלישי זה בזכות הבנזיניה שאפשרה לי לקנות אורז פסטה ועדשים בזול. זה גם מזין ובעיקר שוקל הרבה פחות מקופסאות שימורים. אם אין לכם גזיה/בנזיניה לכו על החבילה המלאה עם פורטר (אבל כזה שלוקח הכל...) ואוכל כי ההפרש במחיר אחרי עלויות האוכל שתקנו כבר יהיה מגוחך, והמשקל של האוכל כבר יהיה כבד. בכל זאת צריך לטפס... הסוכנות איתה יצאתי היא Adventure tours. הסניף הראשי בתחנת האוטובוסים אבל יש "נציגות"/נקודת מכירה במלון hostel Michelle או Posada michelle. תבקשו שיקראו ל-Francisco בקשר לטיול לרוריימה. הוא אחלה. והמדריך היה מצויין. אבל לכל השאר שלקחו את החבילה המלאה ושקש מהחברה היה קר בלילה. לי יש שקש טוב יותר כנראה תודה לאל. והפורטר לא לקח להם הכל... אז אולי לחבילה המלאה שווה ללכת עם חברה אחרת או להתעקש שהפורטר יקח הכל כמו בחברות אחרות.  

מה עוד? בגדים חמים ללילה, בעיקר בלילות על ההר (יומיים וחצי עד לראש ההר, יום וחצי מהממים על ההר כולל שני לילות עם לינה במערה ויום וחצי חזרה). שווה מאוד מאוד לבדוק אפשרות להשאר עוד ימים על ראש ההר כי זה באמת מקום מיוחד ומקסים. תבדקו את מזג האוויר-אם זו עונה גשומה אולי החוויה תהיה אחרת... אני הייתי בתחילת פברואר, היו ימי שמש ושני חצאים של ימי גשם. הבעיה בגשם היא בעיקר על ראש ההר-אי אפשר לראות את הנופים מההר ולא ללכת למקומות השווים שעל ראש ההר. ההליכה, בלי פורטר ולמרות העליה והירידה, לא מאוד קשה למי שבכושר סביר (אני אומנם מטייל לא מעט אבל כבר לא בן 22... 37. בכושר סבבה תודה לאל אבל ממש לא סופרמן או רמבו אחרי צבא). ויאללה תהנו המון, לגמרי שווה את זה. אחד המקומות היותר יפים. אם לא היה שווה לא הייתי טורח לכתוב את כל זה...

נ.ב.- חשוב! לא להשתמש בכרטיס אשראי בבוליביה, לא לתשלום ולא למשיכת כסף. כי שער החליפין שתקבלו יהיה השער הרשמי שהוא בערך פי עשר פחות! תביאו דולרים במזומן ותחליפו ברחוב. אפשר להחליף גם ריאלים ברזילאים-בערך 30 בוליברים לריאל. נ.ב. 2 - שימו לב... תביאו איתכם נייר טואלט לכל תקופת השהות בבוליביה ועוד קצת ליתר בטחון... לי היה  מזל שהיה עלי ונגמר לי רק ביום שיצאתי לברזיל. מסתבר שיש לא מעט תקופות שאין איפה לקנות (למעט גלילי ענק שגם שוקלים בהתאם. אם אין ברירה אחרת... אבל עדיף לבוא מצויידים...