מסלול חד יומי באונטריו

דרך החלק הדרומי של הפארק המחוזי אלגונקווין עובר כביש מהיר מספר 60. הכביש מחולק לקילומטרים החל מהכניסה המערבית (ק"מ 0) ועד הכניסה המזרחית (ק"מ 56). בעיתון הפארק תמצאו טבלה עם פירוט מסלולי ההליכה הקצרים ובאיזה ק"מ הם מתחילים. ההליכה במסלול המלוק בלאף נחמדה מאוד ועוברת דרך נופים משתנים של יער. בעונת האביב (אנחנו היינו במאי) הפריחה משגעת (תרתי משמע- היא גם מביאה חרקים אז כדאי להמרח לפני שיוצאים להליכה). אנחנו אהבנו.

דרך החלק הדרומי של הפארק המחוזי אלגונקווין עובר כביש מהיר מספר 60. הכביש מחולק לקילומטרים החל מהכניסה המערבית (ק"מ 0) ועד הכניסה המזרחית (ק"מ 56). בעיתון הפארק תמצאו טבלה עם פירוט מסלולי ההליכה הקצרים ובאיזה ק"מ הם מתחילים. הליכה במסלול הקצר מאוד (ק"מ 1) של הרדוודס לוקאאוט נחמדה מאוד עם הרבה סנאים וצ'יפמאנקס בעונת האביב. וכמובן גם הפריחה משגעת.

דרך החלק הדרומי של הפארק המחוזי אלגונקווין עובר כביש מהיר מספר 60. הכביש מחולק לקילומטרים החל מהכניסה המערבית (ק"מ 0) ועד הכניסה המזרחית (ק"מ 56). בעיתון הפארק תמצאו טבלה עם פירוט מסלולי ההליכה הקצרים ובאיזה ק"מ הם מתחילים. המסלול של אגם פק הוא הליכה נחמדה מסביב לאגם (2.3 ק"מ), לא ארוך ונחמד מאוד.

דרך החלק הדרומי של הפארק המחוזי אלגונקווין עובר כביש מהיר מספר 60. הכביש מחולק לקילומטרים החל מהכניסה המערבית (ק"מ 0) ועד הכניסה המזרחית (ק"מ 56). בעיתון הפארק תמצאו טבלה עם פירוט מסלולי ההליכה הקצרים ובאיזה ק"מ הם מתחילים. המסלול מאוד תלול למרות שהוא לא ארוך ביותר (2.1 ק"מ) הוא די קשה. עם זאת מדובר בנקודת תצפית מדהימה על הפארק. אנחנו היינו בתחילת האביב כשהכל פורח וזה הרגיש לנו כמו להכנס לתוך תמונת שמן. אנחנו בטוחים שבעונות האחרות הנקודה יפה גם אבל באופן שונה.

דרך החלק הדרומי של הפארק המחוזי אלגונקווין עובר כביש מהיר מספר 60. הכביש מחולק לקילומטרים החל מהכניסה המערבית (ק"מ 0) ועד הכניסה המזרחית (ק"מ 56). בעיתון הפארק תמצאו טבלה עם פירוט מסלולי ההליכה הקצרים ובאיזה ק"מ הם מתחילים. המסלול טו ריברס הוא הליכת יער נחמדה ותו לא. לפחות לדעתנו. הוא די קצר (2.3 ק"מ) אבל אותנו הוא לא ממש ריגש.

דרך החלק הדרומי של הפארק המחוזי אלגונקווין עובר כביש מהיר מספר 60. הכביש מחולק לקילומטרים החל מהכניסה המערבית (ק"מ 0) ועד הכניסה המזרחית (ק"מ 56). בעיתון הפארק תמצאו טבלה עם פירוט מסלולי ההליכה הקצרים ובאיזה ק"מ הם מתחילים. הסלול של ביג פיינס הוא הליכת יער נחמדה (כמה עצי אורן גדולים מפוזרים לאורכה) ונקודת תצפית אל ביצה נחמדה באמצע המסלול. לא נפלנו מהרגליים אבל המסלול לא ארוך (2.9 ק"מ) ונחמד מאוד.

דרך החלק הדרומי של הפארק המחוזי אלגונקווין עובר כביש מהיר מספר 60. הכביש מחולק לקילומטרים החל מהכניסה המערבית (ק"מ 0) ועד הכניסה המזרחית (ק"מ 56). בעיתון הפארק תמצאו טבלה עם פירוט מסלולי ההליכה הקצרים ובאיזה ק"מ הם מתחילים. המסלול של ביצת ספרוס קצר (ק"מ וחצי), נגיש ויפהפה. המסלול כמעט כולו עשוי דק מעץ ונגיש גם לנכים. הנופים של הביצה יפים מאוד (למי שאוהב ביצות כמונו) ויש הזדמנויות לצפרים חובבים לראות ציפורי ביצה.

דרך החלק הדרומי של הפארק המחוזי אלגונקווין עובר כביש מהיר מספר 60. הכביש מחולק לקילומטרים החל מהכניסה המערבית (ק"מ 0) ועד הכניסה המזרחית (ק"מ 56). בעיתון הפארק תמצאו טבלה עם פירוט מסלולי ההליכה הקצרים ובאיזה ק"מ הם מתחילים. מסלול ההליכה של ביבר פונד הוא מסלול קצר של 2 ק"מ העובר בין בריכות בונים שונות ובחלקו מורכב מלוחות עץ ולקראת סופו תצפית יפהפיה על בריכות הבונים. אנחנו אהבנו.

דרך החלק הדרומי של הפארק המחוזי אלגונקווין עובר כביש מהיר מספר 60. הכביש מחולק לקילומטרים החל מהכניסה המערבית (ק"מ 0) ועד הכניסה המזרחית (ק"מ 56). בעיתון הפארק תמצאו טבלה עם פירוט מסלולי ההליכה הקצרים ובאיזה ק"מ הם מתחילים. המסלול של באט לייק אומר רק שמדובר באגם חומצי. אנחנו מצאנו את האגם לא מרגש בעליל. אבל ההליכה היא הליכת יער נחמדה העוברת גם בביצה והנופים המשתנים השיפרו את האכזבה מהאגם.

התחלתי את היום עם הליכה לאורך הנהר שבין ארה"ב וקנדה וצילמתי תמונות יפות של המפלים האמריקאים, המפלים הקנדיים וגשר הקשת. יצאתי למסע מאחורי המפלים (כניסה ליד מפלי הפרסה), אך מכיוון שהגעתי בחורף רוב נקודות התצפית היו קפואות. ועדיין, הביקור היה שווה רק בשביל התמונות שצילמתי מהנקודה הקרובה ביותר למפלים שכמובן זרמו. אגב, קניתי כרטיס משולב לשלוש אטרקציות (מסע מאחורי המפלים, מגדל סקיילון ו-imax), והוא היה די משתלם. המשכתי לסרט ב-imax על המפלים ועל האנשים שניסו לצלוח אותם בתוך חביות או שאר אמצעים משונים. היה מעניין. אחר כך הלכתי לאזור רחוב קליפטון ונכנסתי ל-nighmares fear factory - מדובר באטרקציה שנויה במחלוקת - נכנסים לבית חשוך, ועוקבים אחרי נורות לד אדומות. מפעם לפעם, מישהו מנסה להבהיל אתכם ע"י הפעלה של מסור חשמלי חצי מטר מהראש שלכם, ע"י תפיסת הרגל שלכם וכו'. אם פוחדים, אפשר לצעוק את מילת הקוד ואז יבוא מישהו לחלץ אתכם. אני לא השתפנתי, אבל יותר ממאה אלף איש - כן: http://www.nightmaresfearfactory.com/ אחר הצהרים הלכתי למגדל סקיילון (במקום הגלגל הענק אשר איני מבין למה שמישהו יילך אליו כשהנוף מהמגדל חייב להיות יותר יפה). התוכנית היתה לראות את המפלים לפני השקיעה, וכן אחרי השקיעה (הם מוארים בשלל צבעים). בלילה ראיתי את המיצגים השונים במסגרת פסטיבל האורות: http://www.wfol.com/lights.html. אחא כך צפיתי בזיקוקים מעל מפלי הניאגרה (כדאי לברר באילו ימים ושעות יש), ואז נכנסתי להתרשם מהקזינו והפסל המעניין בכניסה אליו (המון מים שעושים את דרכם למטה דרך כל מיני דרכים). בסך הכל היה יום מעניין, ויתרתי על שעון הפרחים ועל תחנת הכח ההידרו-אלקטרית בגלל שאינם מעניינים / פתוחים לביקור בחורף.