המלצות, טיפים ושאר ירקות על טנזניה וזנזיבר!
להלן דיווח של בני,דור,על טיול שעשה במשך שבוע עם חבר:
חזרנו עכשיו מ4 ימים בטנזניה ו4 ימים בזנזיבר שהיו מדהימים, ולכן אחלק את זה לשני פוסטים נפרדים. לפני שאגלוש לכל הפרטים העסיסיים אעשה namedrop חשוב במיוחד לאלון חובב מסימה ספארי, איש מדהים ויקר שבנה לנו את הטיול בצורה מוקפדת, אכפתית ומקיפה והמשיך לדאוג לנו גם לאורך הטיול עצמו. אם יש לכם בכלל ספק - טיולים לטנזנזיבר תסגרו דרכו. יצאנו לטיול ממש בסוף העונה, וזה היה מאוד גבולי - היו לנו ימים גשומים שפגעו בנופים ובהספקים וחבל. ממליצים בחום לא לעשות את הטיול אחרי חודש מרץ. אם כבר עושים לא בעונה, אז חברת תיירות מקומית ידעו להרכיב לכם מסלול שפשוט יהיה מומלץ בהתאם למה שאפשר לראות באותה עונה. אלון חובב מסימה ספארי עשה לנו את זה פשוט מדהים – מפורט, מדויק, חוויה מלאה ועשירה במיוחד.
את הלילה הראשון העברנו במלון venus שהיה חמוד, בלב ארושה. בהתחלה חוטפים שוק על ההבדלים בין הפאר של המלון לבין העוני ברחובות, וזה מתסרט לאורך כל הטיול (במיוחד בזנזיבר).
נפגשנו בלובי עם לורנס, שהיה עתיד להיות המדריך שלנו בספארי במהלך כל השהות בטנזניה (והמלצה ענקית עליו תבוא בהמשך בפירוט). הסביר לנו על כל המסלול שנעשה בספארי בימים הקרובים. נאמר לנו שהמלון נמצא בלב ארושה, ושיש לידנו שוק יפה ומסיבות טובות - אבל פשוט לא היה נעים להסתובב ברחובות ודי הסתגרנו במלון (הסבר על זה יגיע בהמשך).
יום 1 – ספארי בסימן פילים (שמורת הטרנגירי)
יצאנו בבוקר לכיוון טרנגירי - השמורה הראשונה שבה ביקרנו. שווה לכם להסתובב קצת בכניסה, יש גולגלות ענקיות של פילים, שעוזרות לקבל פרופורציות על החיות שאתם עתידים לפגוש. באמת זו גם היתה החיה שראינו הכי הרבה באותו יום, הרבה עדרים שונים באזורים שונים. אכלנו צהריים באזור יפהפה מלא קופים (שכל הזמן מנסים לגנוב לכם את האוכל אז תיזהרו) עם נוף משגע על נהר הטרנגירי. אחרי עוד נסענו משם עוד קצת למרגלות הנהר. המשכנו משם ללינה שלנו בקאראטו, farm of dreams כשמו כן הוא באמת נראה כמו חלום. מומלץ.
יום 2 – ספארי בסימן זברות (מכתש נגורונגורו, שמורת הסרנגטי)
נסענו בבוקר למכתש נגורונגורו. בדרך לשם עברנו ליד המקום הכי פופולארי של אטרקציית שבט המסאי אבל החלטנו שלא נבקר שם, כי זה מאוד יקר. חייב לציין שמבחינת שנינו מדובר בשמורת הספארי היפה ביותר שהיינו בה - בפער. יופי עוצר נשימה כבר מהתצפית הראשונה על המכתש, עולם שלם ומשוגע שתחום בתוך רכס מעגלי, ירוק ומלא חיים. ראינו כמות אדירה של חיות, כולל אריות, ג׳ירפות, אנטילופות, היפופוטמים, צבועים, בופאלואים, כשהעיקרית שליוותה אותנו באותו יום זה זברות כי הן היו בלהקות ענק. משם נכנסנו לשמורת הסרנגטי, בכניסה שבה הגענו הייתה תצפית יפה על גבעה, טיפוס של חמש דקות אבל שווה את זה. ראינו שם כמה אריות ואפילו נמר (leopard) אחד אבל ממש מרחוק. אחרי המשך מסע כושל לאיתור נמרים נוספים, הגענו ללינה שלנו, שהייתה לראשונה בתוך השמורה עצמה, במתחם אוהלים לא מגודר. המקום נקרא ang'ata tent camp Serengeti, וזו הייתה חווייה שונה ומפחידה קצת אבל לגמרי שווה את זה.
יום 3 – ספארי בסימן צ׳יטות (שמורת הסרנגטי off road, אגם נדוטו)
ליום הבא קמנו מוקדם במטרה לסייר בשטחים הפתוחים של הסרנגטי ולמצוא כמה שיותר מהר צ'יטות. בזכות חדות העין של המדריך שלנו הצלחנו לאתר פעמיים צ'יטות במרחק גדול מאיתנו, ובאחת הפעמים חיכינו ברכב בגשם זלעפות בערך שעה כדי לראות אותה במרדף אחרי אנטילופה. בזכות חדות העין שלי מצאנו גם נחש פיתון ענק. השטחים הפתוחים של הסרנגטי מדהימים, והאזורים שבהם היה ניתן לנסוע לא רק בשבילים הפך את החווייה לאפילו עוד יותר מיוחדת. נסענו לכיוון אגם נדוטו כי שם הייתה לנו הלינה האחרונה בספארי, לינת אוהלים נוספת. אם תשנו שם, שווה שתדעו שאת מי המקלחת הם שואבים מהאגם, זו חווייה מעניינת אבל אנחנו לא ידענו את זה לפני זה, ובעיקר נגעלנו מזה שמי המקלחת עכורים ושמנוניים (מהמליחות של האגם).
יום 4 – מעבר לזנזיבר (אגם נדוטו, זנזיבר, חוף נונגווי)
את הבוקר הספקנו לנצל לשעתיים אחרונות בספארי. קמנו מוקדם בשביל להספיק לראות עוד כמה נופים בדרך יציאה מהספארי לכיוון שדה התעופה. זה השתלם כי הספקנו לראות המון: עדר גנואים עצום במנוסה, אריה ולביאה בירח דבש, פלמנגואים אחרונים בנדוטו, גנואים וזברות חוצים ביחד את האגם, קבוצת נשרים אוכלים פגר של גנו צעיר. לא האמנו שכל כך הרבה הספקנו לראות בדקות האחרונות שלנו בספארי. עם סיפוק גדול טסנו לזנזיבר, שינוי אווירה דרמטי בטיול. חזרנו לחוות בפול ספיד את המקומיים במובן הלא חיובי של המילה – התעלקות בוטה ומאיימת על התיירים וציפיה לכסף על כל אינטרקציה אפשרית. בשבילנו זה לפעמים פגע בהנאה (ומאוד פגע בכיס), אבל בחלק מהמקרים התעלינו והמשכנו הלאה. מיידעים אתכם על התופעה כדי שלא תתנו לזה להשפיע עליכם בחופשה. נסענו למלון שלנו, amaan bungalows שהיה מצויין (מבחינת השירות, החדר, האוכל והנוף... החדרים עם מרפסת על הים!) והמיקום שלו על חוף נונגווי בלב העניינים ולכן מומלץ ממש. אכלנו ארוחת ערב במסעדת coco cabana (אכלנו שם כמעט כל ערב כי זה היה כלול לנו בחבילה) – האוכל יוצא די לאט, אבל גם גילינו שזה נכון לרוב המסעדות בזנזיבר וגם האוכל פשוט היה טעים. ישבנו שם עם רפאל, מדריך נוסף שעובד עם סימה ספארי שעשה לנו תדרוך קצר לגבי הטיולי יום שהיינו אמורים לעשות ביומיים הבאים. הוא ממש נחמד והזמין אותנו למסיבה שעשה אצלו בבית עם תיירים נוספים שפגש.
יום 5 – הכרת זנזיבר
טיול היום הראשון שלנו היה בסימן הכרת כל האזורים והתרבויות השונות שבזנזיבר. התחלנו בנסיעה לשמורת גידול צבי ים מקומית, שמטרתה היא להתמודד עם דלדול אוכלוסית הצבים בחופי זנזיבר (הזיהום והציד גרם לכך שהם בסכנת הכחדה). מוזס, אחד מעובדי המקום, עשה לנו הסבר ממש יפה (עם אוצר מילים מרשים בעברית). מומלץ. לאחר מכן המשכנו לאורך החוף לכפר דייגים קטן שבו ראינו איך המקומיים בונים סירות (ספויילר – הכל ידנית), ואז המשכנו לסופר מרקט מקומי בו קנינו קצת מאכלים וציוד לימודי לילדים משבט מקומי שביקרנו בו בהמשך. עצרנו במערת נטיפים מקומית שבתחתית שלה יש מעיין שמורכב משילוב של מי תהום מתוקים ומי ים מלוחים בזמן הגאות. מקום יפה שאסור לפספס, רק שאני לא יודע איך מגיעים אליו עצמאית. עצרנו לארוחת צהריים במסעדה של מלון villa kiva – מסעדה חמודה, פשוט ההמתנה לאוכל הייתה מייגעת. לאחר מכן המשכנו לכפר של השבט, הילדים היו חמודים והתלהבו מאוד, הראו לנו גם את צורת הבניה של חדרי השינה שלהם והמטבחים שלהם, והראו לנו את הפרנסה העיקרית שלהם – נשות השבט "סורגות" ענפי דקל ויוצרות תיקים מגניבים. היה מיוחד מאוד. משם המשכנו לחוף יפה בו סיכמנו את היום עם שקיעה, ופירות טריים מקומיים חתוכים. טיול מומלץ!
יום 6 – ספארי בלו? או שלא?
יצאנו מוקדם בבוקר לטיול היום השני של זנזיבר, לספארי בלו. שמענו הרבה על אזורי הלגונות אז התרגשנו מאוד. הנסיעה הייתה ארוכה (היינו המלון הראשון בסבב איסוף הישראלים מהמלונות), וכשהגענו היה שיט לא פשוט (גשם כל הדרך!) ליעד הראשון שלנו – האי הנעלם. מקום ממש יפה, נראה כמו אי של הישרדות. המזג אוויר חזר להיות בהיר אבל היו עננים מפחידים באופק. פתחו לנו שם סככה עם פירות טריים, רפאל לקח אותנו לסיבוב בחלק הגבוה של האי שם החזקנו קיפודי ים, מלפפוני ים, ראינו המון סרטנים ואפילו צלופח. די מהר המזג אוויר המשיך להיות הפכפך, היו רוחות חזקות שהעיפו את הסככה, חזרו הגשמים, אז עלינו לחלק הגבוה באי שם חיכינו באזור מקורה לארוחת הצהריים שהייתה מצויינת. אחרי שהאי שקע בגאות, המשכנו עם הסירות לכיוון הלגונה, אבל המזג אוויר המשיך להיות סוער והגלים היו חזקים מדי, היו לנו כמה מובחלים/מפוחדים על הסירה והמדריכה בחרה לחזור בחזרה לאי. עד שיחליטו מה עושים עשינו קצת שנורקלים באזור האי (לא רואים הרבה כי די עכור שם) ואז הוחלט להוציא סירה אחת ללגונה וסירה אחת שתחזור בחזרה לחוף. אחת המשפחות שהיו על הסירות טענו ששילמו יותר לסירה פרטית ולכן לא הסכימו לקבל לסירה שלהם את כל מי שרצה להמשיך ללגונה, ולמרות שהם רצו בעצמם להמשיך ללגונה, העדיפו "לעשות דווקא" ולבקש לחזור גם לחוף. בגלל רצף האירועים המבאס לא הצלחנו להגיע ללגונה אבל אחד היתרונות הגדולים של אותו יום זה שהכרנו כמה ישראלים שנשארנו איתם בקשר לשאר החופשה ונפגשנו איתם. באותו ערב הייתה מסיבה בצ'ולוס, מועדון שהוקם על ידי ישראלים בחוף נונגווי, צמוד למלון שלנו, והיו שם הרבה ישראלים. ממש שווה לבקר שם מתישהו בחופשה שלכם!
יום 7 – צלילות? או שלא?
זה היה היום היחיד בטיול שלנו שלא היה מתוכנן מראש, והתכנון שלנו היה לעשות ביחד צלילה בזנזיבר! היינו חייבים לצלול באותו יום כי זו גם הייתה הצלילה הראשונה שלנו מאז הקורס צלילה באילת, גם צלילה ראשונה בחו"ל, ויותר מהכל – היום האחרון שנוכל לצלול בו לפני שנעשה צלילת רענון (כי עברו בדיוק 6 חודשים מאז הקורס). יצאנו למועדון הspanish dancer שהומלץ לנו בחום על ידי חברים, אבל הבנו שההפלגות כבר יצאו ואין לו איך להוציא אותנו לצלילות. לחוצים הלכנו למועדון divine diving הישראלי והמפורסם שבאותו החוף ונאלצנו להתבשר שגם כאן אין להם איך להוציא אותנו לצלול. היינו בשוק שבגלל שלא ידענו שצריך לקבוע מראש אנחנו הולכים לפספס את הצלילות ולשרוף את היום. למזלנו, הבחור בקבלה התקשר לחבר שלו שפתח עסק צלילות חדש, ואמר שיוציא אותנו בצהריים לשיט לאתרים מומלצים אחרים. לאתר הצלילות קוראים fun divers והוא ממוקם כ-15 דקות הליכה צפונה מdivine diving. היה קצת יקר (100$ לכל אחד מאיתנו לשתי הצלילות) וקצת מלחיץ לשלם את הכל מראש – אבל יותר מאוחר התברר לנו שמחירי הצלילות בזנזיבר עלו מאוד וזה יצא מחיר טוב ביחס לשאר, מה גם שהתברר שנפלנו על חברה צעירה אמנם אבל מקצועית מאוד. הציוד היה חדש ואיכותי, ואוסי (ussi), המדריך שלנו, היה תותח על. הוא הוציא לנו סירה רק עבורנו, ביקרנו בשני אתרי צלילה: shane's reef ו-mbwangawa. שניהם לא מאוד מוכרים אבל היו מדהימים! צללנו עם צבים ענקיים, חתולי ים, אבנונים, זהרונים והרשימה עוד ארוכה. ממליצים בחום על אוסי ועל fun divers, גם לא כברירת מחדל כשכל ההפלגות יוצאות, הם פשוט תותחים, נחמדים ומקצועיים מאוד, ולפי מה שראיתי המחירים שלהם מתחרים מעולה בשאר המועדונים בחוף הצפוני.
את שאר היום ואת היום הבא העברנו בעיקר במלון, כי המזג אוויר לא היה משהו ולא נשאר לנו הרבה מה לעשות מחוץ למלון. רק עברנו לבקר את החברים הישראלים שהכרנו במלונות השונים וסיבוב קצר בדוכני המזכרות שבין המלונות של חוף נונגווי. בצהרי יום 8 כבר יצאנו לכיוון שדה התעופה להתחיל את רצף הטיסות שלנו הביתה. גם כאן חזרנו עם קונקשן דרך אדיס אבבה שמוזיל משמעותית את הטיסות.
עוד נקודות חשובות!!!
הערה קטנה וחשובה על המדריך שלכם לספארי: מדובר באחד החלקים הכי חשובים בסגירת הטיול שלכם בספארי. הוא זה שיעצב לכם את הטיול, יוביל אתכם למקומות מעניינים, ובשטחים הפתוחים יאתר לכם את כל מה שמתרחש. לא יצא לי להבין יותר מדי איך זה לעבור את החוויה הזו עם מדריכים אחרים, אבל אני חייב להגיד לכם שאחת הסיבות העיקריות לזה שנהננו כל כך בספארי הייתה המדריך שלנו, לורנס. יש לי יותר מדי מילים חיוביות בשביל לתאר אותו, אז מזהיר מראש.
מעבר לכך שהוא צנוע, הגון ומתחשב - יש לו כל כך הרבה ידע והוא פשוט לא יחסוך אותו מכם. למדנו הרבה פשוט כי זה היה לו חשוב.
ללורנס גם יש ראייה לא אנושית והוא מסוגל לנהוג ובמקביל לזהות צ'יטה במרחק קילומטר מכם 90 מעלות מכיוון הנסיעה (שגם אנחנו, אחרי שהוא עוצר, בקושי מצליחים לראות אותה עם משקפת). זה עזר לנו לראות דברים שלא בהכרח היינו רואים אם לא היה לנו את לורנס – עובדה לכך היא פשוט זה שבכל מקום שהוא עצר הצטרפו אלינו מלא ג'יפים אחרים שעצרו איתנו, וכמעט ולא היו מקרים שבהם אנחנו הצטרפנו לקבוצת ג'יפים אחרת, פשוט כי לרוב הוא היה יוצר את ההתקבצויות האלה.
עוד משהו שהיה ניכר בו זה הכבוד שיש לו לטבע. היתה לנו פעם אחת שחצה עדר גנואים את השביל, ולורנס פשוט עמד בצד עד שכל העדר יעבור. מדובר בעדר של מאות גנואים, ולקח כמה דקות שיעברו, אבל הוא פשוט לא רצה להפריע להם. היו רכבים שחצו את העדר והבהילו אותם, אבל זה לא היה אכפת לו או לנו, פשוט המשכנו להמתין ונהננו מהמראה. הפעם השניה ואולי היותר מרשימה הייתה כשחצתה את הכביש שיירה של נמלים. גם כאן עצרנו וחיכינו שיעברו. הנמלים סחבו טרמיטים ובזכותו יכולנו להעריך את הטבע שבספארי גם ברזולוציות גבוהות יותר. זה ערך שתשמעו מכל המקומיים הרבה מאוד פעמים: ״אקונה מטטה״ (אין דאגות) ו״פולה פולה״ (לאט לאט), לורנס פשוט העביר לנו את זה בצורה הרבה יותר עמוקה וחווייתית.
סיימתי לחפור על לורנס – מכאן ההחלטה בידיים שלכם. עם ההבנה שהמדריך הוא חלק כל כך מרכזי בטיול ספארי שלכם, פשוט תבחרו את מי שקיבלתם עליו הכי הרבה המלצות. אנחנו לא מכירים שום מדריך אחר אבל לא יכולים שלא להמליץ נואשות על לורנס!
כל הדברים שלא סיפרו לנו וכדאי לדעת לפני שיוצאים לחופשה בטנזניה ובזנזיבר:
- בשדה תעופה של אדיס אבבה מורידים לכם את הנעליים! בהלוך הגעתי עם סנדלים וזה די דוחה ללכת שם יחף, ממליץ להגיע עם נעליים (כדי שתהיו עם גרביים לפחות).
- צלילות בזנזיבר תסגרו מול המועדון צלילה כבר יום לפני! כשאנחנו הגענו בבוקר של הצלילה הכל היה מלא וכל ההפלגות לאתרי הצלילה יצאו כבר. אמנם פספסנו ככה את ההפלגה לאי מואמבה אבל ככה הכרנו את אוסי שעשה לנו שיט פרטי, אז במקרה שלנו זה יסתדר לטובה.
- המוכרים המקומיים בטנזניה ובזנזיבר ממש בוטים מול התיירים בכל מה שקשור ללהוציא מכם כסף. לנו היו מספר פעמים שפשוט לא הרגשנו בנוח ובחרנו לחזור למלון. אל תסתובבו לבדכם באזורים כאלה ובעיקר קחו את זה בחשבון כדי להחליק את זה.
- הרבה כסף הוצאנו על טיפים. מבקשים מכם טיפ בכל מצב: כשאתם עוזבים את החדר במלון, כשסחבו לכם מזוודה, כשמישהו ברחוב מלווה אתכם כדי למצוא מקומות, כשאתם הולכים לשירותים ציבוריים (הכל מבוסס על מקרים אמיתיים). בחלק מהמקרים ידענו להימנע (למשל עם מזוודה - אנחנו לקחנו אותה מהר ואמרנו שלא צריך עזרה), ובחלק זה פשוט בלתי נמנע - אז תכינו שטרות קטנים זמינים.
- בחלק גדול מהכבישים הבינעירוניים בטנזניה ההגבלת מהירות היא עד 50 קמ״ש ומלאים בבמפרים. יש המון משטרה בכבישים (יש שיאמרו אבטלה סמויה) אז המקומיים אפילו לא מנסים את מזלם, ולכן אזרו סבלנות. זה בניגוד מוחלט לזנזיבר שם הדרכים יכולות להיראות כמו הודו. הדרכים די משובשות, ואם כבר יש כביש - אז תחוו מהירות מופרזת במעברים צרים, עקיפות לא סבירות ועוד!
- בדירוגי הלינות שלנו אמנם כתבנו את הלינות אוהלים במקומות האחרונים, אבל זו ללא ספק חווייה ששווה לכלול בטיול הספארי שלכם. אל תוותרו על זה! לישון בלילה ולשמוע קולות של צבועים ואריות לא יצא לכם הרבה פעמים בחיים. הדירוג הנמוך יותר הוא רק בגלל תנאים פחות טובים, כמו למשל המקלחות שלא היו מדהימות באוהלים, אבל זה הגיוני. לצורך העניין הארוחת ערב שאכלנו בלינת האוהלים בסרנגטי הייתה הכי טובה בטנזניה בעינינו.
- בתור טבעוני זה היה לפעמים מאבק להגיע לאופציות טבעוניות, אם יש לכם תזונה מסויימת ותרצו שיתחשבו בכם, חשוב חשוב חשוב שתדאגו להודיע מראש לכל הלינות שלכם על הבקשות, וגם יום לפני לוודא שמכירים, ככה שידאגו מראש להתחשב בכם בארוחות ובלאנצ׳בוקסים שלכם.
- אם אתם סוגרים על דיל מראש במלונות, תוודאו מראש אם זה b&b או half board. נשמע בייסיק, אבל לנו במלון בזנזיבר הובטח בחדר אוכל בצהריים שאנחנו יכולים לאכול כי זה כלול בחבילה שלנו אבל בצ'ק אאוט חוייבנו על הארוחה הבודדת הזו כי לא הבנו נכון שמדובר בb&b. נכון, טעות מפגרת שלנו שעלתה לנו 30$, אבל אנחנו כאן בשביל שאתם לא תעשו אותן!
דירוג של הלינות בטנזניה:
1. Farm dreams
2. Venus
3. Angata tent camp serengeti
4. Angata tent camp ndutu
