טיולים בארץ - עם רכב 4X4 רך - טיולים עצמיים בכיף (פחות אתגר, יותר כיף)

את הפוסט הזה, אני כותבת בתור מי שמטיילת עצמאית בשטח עם רכב שטח רך.

אני אישה בוגרת, בבחרותי טיילנו בכל הארץ בטרמפים, קפצנו בכיף ו(קצת בטיפשות) ביהודיה, עלינו וירדנו מעלות שונים במדבר יהודה  ו"גילינו" בריכות קצינים מלהיבות....

בחלק השני של החיים..... טיילנו עם הילדים, מנשאים, תרמילים, אוהלים וכו'.... פה ושם חו"ל...

עכשיו בגרנו, הילדים מטיילים עם חברים ואני הוספתי את הדאצ'יה דאסטר כחלק בלתי נפרד מהטיול שלי.

החלטתי לתאר בפוסט הזה את החוויות בנסיעת שטח, מנקודת מבטי, אין ספק שיש אתרים מקצועניים יותר או מפורטים יותר.... אני מקווה שיהיה מי שיחשוב  שיש פה ערך מוסף. רוב המסלולים כאן, הם בסדר גודל של שעה-שעתיים ומהווים חלק ממסלולים ארוכים יותר שאני בחרתי לפרוס אותם לפלחים ולחוות טיפין טיפין. אלו מסלולים שאני מרגישה בנוח לנסוע אותם לבדי. למסלולים מאתגרים יותר שמחייבים לפחות עוד כלי רכב, ראו בפוסט השני ("רכב רך - שלב שני").

אני רק בהתחלה, הפוסט עוד יעבור שדרוגים, אתם מוזמנים לרשום הערות והארות. תהנו.

הערות:

א. שולחן, כסאות ופק"ל קפה, מאפשרים תמיד הפוגה כיפית היכן שרק נבחר ומשדרגים את החוויה.

ב. הפוסט מחולק לאיזורים. הראשונים צפוניים יותר, ואח"כ לפי פרוסות רוחב של הארץ לכיוון דרום.....

צפון-גליל עליון

לאן? העין הכחולה של גוש חלב

מתי -אפריל 2025

מכיוון שכבר כתבו עליו ב"למטייל" הנה הקישור - https://www.tiuli.com/points-of-interest/113/%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%9B%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%94-%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA-%D7%97%D7%9C%D7%91

מקום מומלץ לפיקניק. יש לשים לב שאין צל ואין שירותים.

צפון-גליל תחתון

לאן? חורבת חיטים.

מתי - יולי 2024

כניסה קלילה ונסיעה של כ 500 מ' לחורבה. יש שם מעיין ומקום צל. החורבה עצמה שוחזרה והיא מאוד מעניינת. מקום מקסים למנוחה.

הערה - יש שם מדי פעם עדר פרות עם שוורים, הם לא מפריעים לנו אם אנחנו לא מפריעים להם.

.....

לאן ? עיו נטופה/ עין אחים + מבדד נטופה = ברכס הררית

מתי - יולי 24

מסלול כיפי ואולי לחלק מהנהגים הירידה תהיה אתגרית, תלוי בנהג.

מקום מקסים , בריכה מסודרת עם שולחן ונוף. קצת צל.

אפשר לשלב עם מבדד נטופה (ראו להלן).

מבדד נטופה - מקום קסום. מערה שהורחבה לבית תפילה שמשמש נזירים נוצרים . יש לכבד את המקום בקדושתו.

קישור לטיול רגלי ברכס הררית . פירוט נסיעה יש במגוון אתרים: מסלולים, שבילים ועוד.

לאן? מהר כסולות ויער צ'רציל בנצרת - היא נוף גליל, להר דבורה ומשם בדרך נוף בית קשת + קפיצה קטנה לפארק נחל השבעה.

מתי - תחילת מרץ 2023.

כמה זמן לקח? כולל עצירות לאוכל והתלהבות מנופים, פרחים ועוד - כ 4 שעות. הנסיעה נטו לקחה כשעתיים.

תאור מסלול...... נוסעים ליער צ'רציל (הר כסולות) בנוף גליל .

משם להר דבורה (שביל אדום, שמתחלף לשחור וכחול).

מהר דבורה שמים בוויז מצפור בית קשת (יורדים למטה ושם בשביל ירוק עד היציאה לכביש 65 ליד בית קשת). בדרך יש כל מיני התפצלויות של שבילים שנראים מצוין, נדגום אותם בהמשך.

עכשיו שמים בוויז "פארק נחל השבע". מי שאין לו וייז, להכנס לשיבלי, עד הכיכר הראשונה, בכיכר ימינה, לנסוע ישר עד הכביש שנקרא "עין זעטוטא". לפנות חזק ימינה והגעתם. לבאים מכביש 65 מהצפון לדרום, יש פניה ימינה מערבה ליד כפר תבור.

מה בדרך....... נוף ועוד נוף.... פריחה מהממת, המון מקומות לעצירה עם שולחן פיקניק ובעיקר אויר מדהים וירוק בעיניים.

 צפון - עמק המעיינות והגלבוע

לאן –נחל בזק בגלבוע המזרחי.

מתי? ספטמבר 2021.

נק' מוצא – חיבור כביש 90 עם נחל בזק (סימון כחול ליד מבנה חקלאי).

נק' סיום – באמצע כביש 667 שעולה מכביש 90 לכיוון מלכישוע. נק חיבור עם סימון שבילים שחור.

כמה זמן לקח? שעה וקצת.

הגענו מכביש הבקעה מדרום. בערך 2 קמ מדרום לצומת עם כביש 667, עברנו את המבנה החקלאי ואת נחל בזק והבנו שאין פניה שמאלה מהכביש. עצרנו בצד ויש שם דרך חקלאית שמאפשרת פרסה לדרך שהולכת לשמורת נחל בזק תחתי. משם חזרנו לכיוון המבנה החקלאי. יש שם צמח צבר וגם מספר סימונים של סימון שבילים כחול.

הנסיעה בדרך כיפית וברורה, המרחבים נפרשים, אנחנו קרובים לגדר ההפרדה ונוסעים לאורכה בנחת. מעט אחרי המעבר השני של הנחל ליד מתקן עם רמפה, יש קטע קצר של אדמה לא כבושה שעלול להיות בעייתי מעט במצב של גשם.

ואז הגענו שוב ליד הנחל, הפעם הנחל מימיננו ויש ירידה תלולה וחציית הנחל ואז עליה מטורפת (זוית של כמעט 40 מעלות לדעתי). כמה טיפים: למרות שפתאום יש כביש, לא לרדת מהארבע על ארבע. וגם, בעליה כל הזמן הילוך ראשון ולא להתפתות לעבור לשני.

פה ברחו מאיתנו בחינניות כמה צבאים. ובחורף כנראה תהיה זרימה כלשהי בנחל.

עולים למעלה ונאנחים בסיפוק ובגאווה.

מגיעים לצומת T עם שביל סימון שבילים שחור. מי שפונה שמאלה, נוסע בדרך גיפים קלאסית ומגיע לאיזור מלכישוע. אנחנו בחרנו ימינה לכיוון הכביש העולה למלכישוע.

נקודת החלטה נוספת, כשהתקרבנו לשורת עצים. בשלב הזה ווייז התעקש לקחת אותנו לדרך כבושה היטב לכיוון ימינה ואילו תוכנת נווט השטח (osmand) התעקשה שנמשיך ישר בשחור. אנחנו, נאמנים להחלטתנו לבדוק את עצמנו רק בשבילים מסומנים, המשכנו בשחור. זה הוביל אותנו להרפתקאת נהיגה בתוך אדמה חולית (אולי סוג של רנדזינה שעלולה להיות בוצית בחורף?) מבותרת וקופצנית כשמצד אחד צריך לנסוע באסרטיביות בגלל החולות ומצד שני בזהירות בגלל הבורות והקופצניות. למזלי בדיוק קראתי טיפ בספר של יואב קווה (ספר ובלוג הכי מקצועניים ומעולים), איך לנסוע בדרך מסוג זו ויישמתי את הטיפים  ......... לדעתי ובהתחשב בעובדה שבעלי קצת נבהל אבל לא היה צריך פינוי, כנראה יישמתי את הטיפים לא רע ......... :).

לבסוף התחברנו לכביש, היה חווייתי ומספק.

לאן –מהר יצפור לכביש המוביל למלכישוע ומירב בגלבוע המזרחי.

מתי? ספטמבר 2021.

נק' מוצא – חיבור שביל אדום עם דרך נוף גלבוע.

נק' סיום – יציאת השביל האדום לכביש 667, הר אבינדב באיזור מלכישוע ומירב.

כמה זמן לקח? כמעט שעה (של נסיעה די רצופה למעט שתיים שלוש תצפיות קצרות).

עולים מעין חרוד (מ669 ל6666) למעלה לנק' ההתחלה של מסלול רגלי נחל יצפור ופונים ימינה לדרך הראשית של הגלבוע (667). אחרי עיקול או ארבעה, יש פניה ענקית שמאלה/דרומה לדרך עפר. הסימון האדום נמצא על עמוד, לימין הכניסה לדרך.

רוב הדרך כבושה ונוחה. היו שני מקומות שבהם היא עוברת בשדות חקלאיים ובמצב של גשם יהיה בוץ רציני. באיזור מעלה גלבוע, היה ממש כביש. רוב הזמן הניווט קליל. ונצמדים כל הזמן לסימון האדום. הדרך די מישורית ואז מגיעים לשדה הראשון, מיד אחרי מעבר בקר, מדובר בבערך 40 מ' באדמה שעלולה להיות בוצית. הפעם היה סביר ונסענו לדרכינו, חוצים שוב דרך בקר ומגיעים לגדר ההפרדה. נוסעים הרבה לאורך גדר ההפרדה בנופים כיפיים. עוברים את מעלה גלבוע מאחור וממשיכים. כשני קמ' לפני הסוף, מגיע השדה השני. היה בוצי להפליא........ נסענו, החלקנו, התישרנו, נתנו עוד גז, החלקנו עוד טיפה, יישרנו את ההגה, בדקנו מקרוב מה שלום החממה (שלום לה) ו...... הגענו לסוף החלק הבוצי........

ההמשך היה קליל יחסית. בדרך כבושה. כשהגענו לכביש, עטינו פרצוף מסוקס והתזנו בוץ לכל עבר תוך כדי נסיעה..... היה שווה.

מרכז - השרון

לאן? נחל חדרה תיכון ומפגש נחל חדרה עם נחל עירון .

מתי? אוקטובר 2021 .

נק' מוצא -גרנות ליד גן שמואל, על כביש 65. נק' סיום -תלמי אלעזר.

כמה זמן לקח? שעה. לא כולל עצירות ופיקניק. מבוסס על תאור מסלול בשם זה ב inature.

נכנסים בגרנות מצידו השמאלי של המפעל יש דרך שהיא ההתחלה. נוסעים לפי המסלול. נהיגה קלילה וכיפית. השביל כבוש כורכרי. נוח לנסיעה בעונה זו, בגשם חלקו יכול להיות פחות נוח. בביצה - המון ציפורים ואפשר לצפות הרבה זמן בענין. ליד מפגש הנחלים עירון וחדרה יש נק' פיקניק חמודה וגם מדרגות לנחל. אנחנו המשכנו בנסיעה מזרחה לאורך הנחל עד לנק' פיקניק נוספת עם נדנדות מימין/דרום לדרך. מיד אחריה חצינו את הנחל ומצידו השני יש גלגל אבנים מקסים (נכון לכרגע - לא מוצל). אפשר להמשיך בדרך לכיוון מזרח, אך אנחנו בחרנו לחזור לנק' מפגש הנחלים ולצאת דרך תלמי אלעזר.

לאן? נחל אלכסנדר מזרחי . (נחל אלכסנדר - ממבצר קאקון  למצפור ויקר)

מתי? אוגוסט 2024 . נק' מוצא -גן יאשיהו. נק' סיום -מצפור ויקר.

כמה זמן לקח? שעה וחצי כולל העצירות.

את המסלול הזה רציתי לעשות כבר מזמן. בכל ספר ואתר כתוב שהוא ממש קליל.

האמת , נכון.

נסענו למבצר קאקון בדרך כבישים: 6 צפון, 57 מזרח, 5714 צפון, 5803 מזרח.

אפשר לשים בווייז את השם מבצר קאקון או גן יאשיהו.

המבצר עצמו מרשים מאוד ונמצא על גבעה המשקיפה ל4 רוחות השמיים.

אין בעיה לעלות עם הרכב עד לחרובים, אבל יותר כיף עליה רגלית. קודם כל מבקרים באנדרטת אלכסנדרוני המרגשת ואחכ עולים למעלה לתצפית. באתרים כתוב שהמקום מוסדר ע"י רשות הגנים. אנחנו לא ראינו הסדרה מיוחדת למעט שבילים ושער. יש שם במת תצפית שנראית לא חדשה והעליה אליה היא בגובה 2 וחצי מדרגות.

לאחר מכן חזרנו לכניסה לגן יאשיהו ושם , 10 מ מהכניסה, יש דרך ימינה מערבה. הדרך מובילה לאורך הגדה הצפונית של הנחל כשמימיננו שדות. האדמה שחורה, חרסיתית וכבדה, כך שבמקרה של גשם או השקיה, היא צפויה להיות בוצית. אנחנו נסענו באוגוסט והדרך היתה מאוד נוחה.

נוסעים מערבה עד קו החשמל ושם מתפתלים עם הדרך (כולל ירידה ועליה ל ומ שקע) עד שמגיעים לצומת טי:

ימינה/צפונה להמשך לשדות, שמאלה/דרומה לגשר שמשני צידיו רשתות.

פונים שמאלה וממשיכים דרומה בדרך עפר רחבה, עד שמגיעים למעבר מים. כאן אנחנו עוברים לצידו הדרומי של הנחל. כמה מ' לאחר מעבר המים, פונים ימינה מערבה וממשיכים בדרך הזו בין השדות . באיזו שהוא שלב, רואים מצד שמאל/ דרום שלנו, את הגדר של מאגר המים. ממשיכים ישר עד שמגיעים לחורשת אקליפטוס, מומלץ לסגור חלונות לפני הכניסה לחורשה, כי בחורשה יש כוורות.

ממשיכים עוד כמה מאות מטרים בדרך שהופכת לכביש ומגיעים לחניה של מצפור ויקר.

לאן? נחל אלכסנדר (ממכמורת לבורגתה, כולל אגמון חפר).

מתי? אוגוסט 2021 .

נק' מוצא -חוף הים באיזור מכמורת. נק' סיום -בורגתה.

כמה זמן לקח? שעתיים וחצי - שלוש כולל העצירות.

ניסינו בהתחלה לנסוע בשביל הכחול שמחבר בין מכמורת לנחל חדרה, אבל אחרי כ700 מ' השביל הכחול נחתך בשער סגור והשביל לידו חולי מאוד. חזרנו ברוורס לדרך כבושה יותר, ונסענו לנחל אלכסנדר.

את המסלול בנחל אלכסנדר ניתן לחלק לשלושה או אפילו לחמישה: א. מהשפך לגשר הצבים. ב. מגשר הצבים לכביש 4. ג. מכביש 4 לאגמון חפר. ד. מאגמון חפר לבורגתה. ה. מבורגתה למבצר קקון. פה אני מתארת את המקטעים מהחוף לגשר הצבים ומכביש 4 לאגמון ולבורגתה:

העליה לשביל של נחל אלכסנדר מאיזור מכמורת, מסודרת ומשולטת היטב. בגשר ולאורך הנחל, עובדים עכשיו כך שהדרך מהשפך לגשר הצבים עוברת בעיקרה ביער השרון ולא מגיעה לנחל. עם זאת, באיזורים שונים, ניתן לעצור, לרדת ברגל לכיוון הנחל ולפקנק בכיף. הנסיעה במקטע זה קלילה מאוד ובעיקר מביאה אותנו לפינות ביער. בעיקרון, נוסעים מזרחה, עד קו הרכבת ואז דרומה לאורכו עד הנחל, שם עוברים מתחת לגשר וממשיכים ישר עד צומת T. פונים ימינה ואנחנו בגשר הצבים.

בגשר הצבים, יש פארק והמבחר לפעילויות רחב: הליכה לאורך הנחל, פיקניק, צפיה בצבים, תצפית ועוד. לאחר הפוגה קלה, בחרנו להמשיך בנסיעה וקפצנו דרך הכביש לכביש 4. שם חצינו את הרמזורים והמשכנו ישר. מיד אחרי הגשר שעל הנחל פונים שמאלה לצפ' מזרח ונוסעים עם הנחל בדרך הארוכה על לבורגתה. בשישי שבת, דרכי העפר שמובילות לישובים, חסומות, כך שלא ניתן "לחתוך". אגמון חפר כיפי ואפשר להחליט כמה זמן להיות בו. יש כאלה שבחרו לחזור מאגמון חפר לכביש 4 ולצומת מעברות (גלידה, קפה) ויש מי שהמשיכו עד בורגתה. הנסיעה לאורך הנחל כיפית ונעימה. לקראת הסוף הדרך הופכת לקופצנית ופחות נוחה לנהיגה. באתר רכב השטח הישראלי, יש הצעות לוריאציות דרכים, פניות ותצפיות שונות (https://www.4x4.co.il/article/11433). אנחנו נהננו מהנסיעה לאורך הנחל עצמו ובפעם אחרת ננסה דברים אחרים.

הערה - נחל אלכסנדר מכביש 2 לכביש 6.... עשיתי את הדרך במקטעים שונים שניתן לחבר:

מכביש 2 גבעת חמרה לגשר הצבים.

פה דילוג לכביש 4. (אני לא המשכתי לאורך הנחל לעבר כביש 4 ) מכביש 4 לאגמון חפר.

מאגמון חפר לבורגתה.

ובאותו איזור, מצפור ויקר. אפשר לנסוע ממנו מזרחה למבצר קאקון ואפשר הפוך.

מרכז - ירקון מזרחי.

הירקון ליד בית לאה - מקום קסום לטבול בו ולהרגיש שלווה.

נכנסים בצומת ירקונים. פניה מזרחה לכיוון כפר הבפטיסטים. עוברים את תחנת הדלק פז, מגיעים לצוצת טי ופונים שמאלה. נוסעים ישר, עוברים מתחת לגשר של כביש 5 ופונים ימינה. נוסעים כמה מאות מטרים ויש שער ירוק ושלת של רשות הגנים. נכנסים שמאלה ומיד ימינה. מגיעים לעיקול דרך..... נוסעים ונוסעים ויש כמה נקודות שאפשר לעצור. אם שמים בנקודה הזו וויז עם השם "בית לאה" הוא מוביל אתכם במדויק.

אני אוהבת לנסוע ולנסוע בתוך הקנים עד שמגיעים לנקודה הקסומה שנקראת בית לאה.

אפשר להגיע לגדה הצפונית של הנחל מהשדות של מועצה איזורית דרום השרון.

מופיע בוויז.

מרכז - שפלת והרי יהודה

לאן? מפארק קנדה לרכס שיירות צפוני ולאנדרטת פורצי הדרך.

מתי? 19.3.2022.

נק' מוצא – פארק קנדה. נק' סיום – אנדרטת פורצי הדרך לירושליים ליד שואבה.

זמן נסיעה – ללא עצירות גדולות (ירדתי להתפעל מפרחים ולצפות בנופים), אבל בנסיעה איטית – כשעה וחצי.

אופי מסלול – דרכי קקל נוחות חלק קצת יותר מאתגרות במיוחד בחורף – ברמה של בוץ, חריצי קרקע לא עמוקים וקצת מסלע.

תאור מסלול: נכנסים לפארק קנדה ונוסעים קדימה עוד ועוד בשביל האדום, עד שהוא מתחלף לירוק ומגיע לצומת שבילים של 4X4. לשמאל שחור, ימינה – ירוק. בוחרים בירוק. הדרך מתפתלת ואנחנו נוסעים בירוק עם סימון של קקל לשער הגיא. יש גם סימון קקל וגם סימון שבילים.  זה קטע עם קצת חריצים בקרקע. מתפתלים, עולים, יורדים, מגיעים לצומת T שחורה ליד קו הרכבת.

בפעם אחרת ניסע שמאלה למסלול אתגרי יותר, הפעם ניקח ימינה דרומה ונטייל להנאתנו בשביל השחור- פה צריך קצת נהיגה בזהירות למי שבא ברכב רגיל: קצת שלוליות, קצת בורות, הרבה פריחה, וקצת תשומת לב בדרך. שניה לפני שמגיעים להתחברות לדרך דיפנבייקר ורכס שיירות יש סדרה של שלוש שלוליות גדולות. אפשר לעקוף בזהירות מימין ואפשר לחצות בזהירות באיזור הימני שלהן. חוויה. בחיבור יש חניון חביב ונוח עם שולחנות קקל.

בפעם קודמת פניתי ימינה לדרום מערב וסגרתי נסיעה בתחנת הדלק במחלף שער הגיא (קטע נוח לנהיגה). הפעם, שמאלה מזרחה למעלה.

עולים בדרך דיפנבייקר – סימון אדום. קצת ארוכה, אבל סלולה היטב. הדרך מתפתלת מעל העלייה לירושליים עם נק' תצפית ונק' עם משוריינים. אם לא יורדים מהשביל האדום – היא ממש קלה לנהיגה. כיף של נסיעה. תהנו.

לאן? שפלת יהודה .

מתי? אפריל 2021 .

נק' מוצא -מצפה הראל (כניסה מכביש 44). נק' סיום - כביש 38 ליד פז מסילת ציון.

כמה זמן לקח? שעה וחצי עם עצירות קלות (לא כולל הפוגת הארוחה באחו) ונסיעה איטית. מבוסס על תאור הדרך בEירוק (https://www.eyarok.org.il/trip.aspx?id=2841).

מסלול כיפי לנהיגה, עם פני דרך משתנים ומעניינים- עליות, ירידות, סלעים, מרחבים, יער קקל, נחל ועוד..... באמצע הדרך מצאנו אחו פורח להפליא וערכנו בו ארוחה קלה ונינוחה.

מי שלא רוצה להתמודד עם הסרפנטינה והסלעים שבה, יכול להמשיך בשביל ארוך יותר (מסומן היטב בשטח). אנחנו נכנסנו לסרפנטינה , קיפצנו ועברנו בזהירות. היה כיף.

.

מרכז – הרי יהודה

לאן? הר איתן, הר טייסים, עין טייסים

מתי? 12.12.23. חנוכה תשפד.

נק' מוצא: הכיכר בכביש 395.

נק' סיום – מפגש הנחלים רפאים /שורק/קטלב.

לטובת נשימה ורוגע במהלך מלחמת אוקטובר 23.

נסיעה להר איתן ועל הר איתן בדרכי קקל כבושות עד כבושות חלקית. נוף מהמם ובחורף תהיה פריחה מדהימה. אח"כ קפצתי להר הטייסים ושוטטתי לי רגלית בשבילי השמורה לטובת שלוות הנפש.

אחר כך חזרתי לצובה, ושם נכנסתי לשביל הירוק. שביל נוח לנהיגה, למרות שהוא מסומן לכל רכב, יש בו מעט קטעים שלא ברור לי אם באמת כל רכב יעבור.

הגעתי לעין טייסים, שם הלכתי למעיין ונהנתי מהשלווה.

אחכ המשכתי לנסוע במורד הדרך בשביל הירוק. מסלול כיפי לנהיגה, עם אתגרים קלים. הגענו לצומת דרכים. שמאלה ממשיך השביל הירוק בסימון לרכב 4X4. אני בחרתי ימינה לשביל שמוגדר לכל רכב ומסומן בשחור.

המסלול בשחור שוב אמנם מסומן לכל רכב, אבל היו בו מספר אתגרים יותר מורכבים כמו שיפועים, דרדרות ומדרגות קטנות כאלו ואחרות. עברתי את המכשולים אחד אחד לאחר הערכת מצב ובנסיעה איטית. בגדול לא היתה לי בעיה עם דאסטר 4X4. רק מחייב תשומת לב וחשיבה.

השביל מתחבר אחכ עם השביל האדום שנוסע לאורך הנחל. פניתי בו שמאלה מזרחה לכיוון התחברות עם כביש 386.

שם נסעתי ל"בר בהר" להתרעננות.

.

לאן? הרי ירושליים איזור נחל כסלון - יער קדושים.

מתי? ספטמבר 2021 .

נק' מוצא -מערת בני ברית ביער קדושים. נק' סיום צומת הכניסה לגבעת יערים. כמה זמן לקח? שעה וחצי עם עצירות קלות ונסיעה איטית.

הרעיון בנסיעה הזו, היה לטייל בנופים הרי ירושליים, לראות ולהתעצב על השריפה ולהכיר דרך שלא הכרתי. ההשראה לטיול היה התיאור של המסלולים באתר קקל (ראו מפה רלוונטית בקישור)  https://www.eyarok.org.il/uploads/files/kdoshim_map(1).pdf

נכנסנו דרך מחלף צובה ופנינו מיד לפי שילוט קק"ל מצוין למערת בני ברית, כיוון צפון מזרח קצת. הגענו למערת בני ברית ומשם המשכנו בנסיעה מזרחה. בהתחלה המסלול מסומן אדום לאורך נחל כסלון. הגענו למזלג דרכים והחלטנו לקחת את דרך הנוף הדרומית כך שהסימון התחלף לכחול+ שביל ישראל.

בהתחלה עדיין יש כביש ועליות מטורפות, אז לא העברתי עדין ל4 על 4,  אחכ כבר יורדים לדרך עפר ואז כן. המסלול נוח מאוד לנהיגה ומשקיף בהתחלה על רכס איתנים ושואבה. עצרנו למספר תצפיות והיה מאוד עצוב לראות את תוצאות השריפה. בחורף בטח תהיה פה נביטה מטורפת.

הקטע הזה מאוד קליל לנהיגה. בערך בשליש הדרך, המסלול נושק לכביש 395 (מבית שמש לכיוון צובה) ושם יש נקודת כניסה/ יציאה למעוניינים.

המשכנו בשביל הכחול שמאלה במקביל לכביש 395 ועכשיו נכנסנו לאיזור שבו המסלול הוא לרכבי שטח. הנהיגה דורשת יותר תשומת לב ודרגת הקושי עולה מעט. עם זאת לא היתה לנו בעיה. נכנסנו בעצם לעובי האיזור השרוף והלב מתכווץ למראה העצים השחורים. לאורך כל הדרך אנחנו עוברים בורות ביוב של קו איסוף.

הנקודה הבאה להחלטה, היא בפיתול פרסתי, המתחבר בעזרת שביל ירוק, חזרה לכיוון נחל כסלון. אנחנו בחרנו להמשיך ישר, בשביל הכחול לכיוון גבעת יערים. פה הדרך הופכת לעוד קצת יותר מורכבת (אבל נסיעה איטית ותשומת לב פותרת את זה) ואנחנו ממשיכים בנסיעה (קו הביוב ממשיך) עד שהגענו לכביש 395 (צובה- רמת רזיאל , כבר אמרנו) בצומת גבעת יערים.

הנהיגה היתה כיפית ולא אתגרית מידי, אבל מספקת.

 לאן? הרי ירושליים איזור נחל כסלון - יער קדושים.

מתי? פברואר 2022 .

נק' מוצא -מערת בני ברית ביער קדושים.

נק' סיום כביש 38 איזור תחנת הדלק של מסילת ציון בערך.

כמה זמן לקח? שעתיים וחצי עם עצירות קלות ונסיעה איטית.

המסלול פה הוא המשך למסלול הקודם מספטמבר 2021. ורצוי להשתמש באותה מפה.

עכשיו עברנו את החורף והתחילה פריחה. נסענו לראות איך הירוק משנה את פני השחור.

הנסיעה זהה לפעם הקודמת עד להתפצלות לכיוון השביל הכחול ההולך לכיוון גבעת יערים.

הפעם, פניתי כמעט פרסה, לשביל הירוק שמוביל לכיוון שואבה.

השביל מתפתל לכיוון נק' תצפית נעימה מעל נחל כסלון, שם עשינו עצירה לארוחה קלה ונשמנו לתוכנו אויר נעים.

ממשיכים בשביל הירוק (הכל משולט וברור) ויורדים לאט, עד ההתחברות לנחל כסלון (שביל אדום), חוצים את הנחל בזהירות וממשיכים בשביל הירוק שמתעקל עכשיו לכיוון צפון מערב, עד לצומת הדרכים ליד שואבה.

פה יש נקודת החלטה:

מי שיש לו רכב שטח, יכול לנסוע שמאלה לשביל השחור בדרך חתחתים סלעית ולא מסובכת, עד החיבור עם השביל הכחול (מתחת להר כרמילה) ומשם ההמשך אותו דבר.

מי שעם רכב רגיל – יכול לפנות שמאלה, אבל הדרך דורשת גובה לגחון והיא סלעית ומטלטלת. ולכן יש אפשרות לפנות ימינה, לצאת לכביש ליד שואבה, ולנסוע שמאלה לכיוון המסרק, עד ההתחברות לשביל הכחול. שם להכנס לשביל ולהתחבר לשביל השחור  באיזור שהוא אינו מסולע נורא.

בכל בחירה שהיא, מהנקודה שהשביל השחור פוגש בכחול (מתחת להר כרמילה כבר אמרנו – ועכשיו נוסיף גם ששם מתחיל מסלול נחל כרמילה), ישנה נסיעה נעימה לכיוון מערב, עד שיורדים לכביש 38. בדרך יש מגוון תצפיות מובנות או אחו שניתן לשבת ולצפות בנוף ממערב או צפון לנו.

נסיעה טובה.

 לאן? השפלה – עמק האלה ותל שוכה.

מתי? מרץ 2022 .

נק' מוצא –שביל שחור בכניסה לתל שוכה כ-2.3 קמ מזרחית לצומת האלה, כניסה לשביל דרומית לכביש. נק' סיום כביש 38  כ-100 מ' מדרום לתחנת הדלק של צומת האלה.

כמה זמן לקח? שעה עם עצירות קלות ונסיעה איטית.

אופי המסלול – אדמה חרסיתית כבדה, חריצי קרקע, מעט סלעים, שלוליות לרוב.

המסלול מקיף את תל שוכה (גבעת התורמוסים) בבסיסו, עד נקודה מסוימת נכנסים גם רכבים רגילים. מהנקודה הזו, רק רכב עביר שטח. נוסעים ישר כל הזמן בשביל השחור. הבעיה היא שלא כל כך רואים סימון בשטח ולכן נקטתי שיטה שבה בדקתי את עצמי שאני תמיד נוסעת בשביל שנראה הראשי ביותר. בצד המזרחי של תל שוכה, אפשר לעלות בסיבוב בשביל נוח אל כיוון התל עצמו, או לפקנק בתצפית.

מהרגע שעקפנו את תל שוכה, המסלול משתפל לדרום מזרח. הנסיעה נעימה ומאתגרת ובאיזה שהוא שלב מתחילים בטיפוס לרכס, יש שתי נק' בעייתיות (אפשר לשים ווייז לתחנת הדלק בעמק האלה ואז הוא מוביל בפניות הנכונות): נקודה אחת צומת טי של השביל השחור, לקחתי ימינה ונקודה שניה כשמתחילים לטפס, השביל לא ברור והולך ימינה חזק ולא רואים את זה מראש ונדמה שצריך לעלות על מסלע מורכב.  אם נוסעים בנסיעה איטית ובטוחה, הדרך מתבהרת. מגיעים לאיזור שמשקיף על מזרח עמק האלה ועל הכביש לאדרת, שם היה רצף שלוליות.  בכניסה לשלוליות עקבתי אחרי הקוליסים כדי להיות בטוחה שאני לא טובעת.

בתקופה זו של הפריחה יש הרבה מקומות עם אחו מזמין לפיקניק. רק לבחור.

כשמגיעים לשביל האדום, יש שם אפשרות לתצפית או לפיקניק בצל עצים. הפניה מהשביל השחור לאדום, ימינה מערבה חזק. ומאותו הרגע שעולים על השביל האדום הדרך מאוד ברורה ונוחה לנהיגה (שביל לכל רכב). צריך לשים לב לסימון בצמתים, אבל הנסיעה מאוד נעימה. בחלק הראשון אנחנו ביער קקל ואחכ בשדות ואז גם השביל הכבוש נגמר ויש כביש (משובש).

נסיעה טובה.

.

דרום – הנגב הצפוני מערבי

לאן? יער שוקדה ויער בארי

מתי? פברואר 2023

יער שוקדה ויער בארי - הדרכים הראשיות קודם כל. בכל מקום שתבחרו לעצור, יהיה נפלא.

מסלול כיף אמיתי, כשיש בוץ, כדאי לשמור על הדרכים הכבושות.

כשאין בוץ רב, אפשר לשלב מעט ירידות לדרכים לא קק"ליות.

עכשיו דרום-אדום ויש פריחה כיפית.

מסלול מופלא לפיקניקים ולשחרר את הילדים להסתובבות בשטח.

אני אישית מאוד אוהבת את "חניון רעים" ואת התצפית לנחל גרר שמגיעים אליה רגלית.

לאן? מנחושה לאמציה

מתי? מרץ 2023

שביל אדום המסומן לכל רכב, מחבר בין כביש 35 לאמציה ואיזור שקף.

לאורך המסלול פריחה (עכשיו כבר כמעט סוף) ואתרי עתיקות שונים, כולל חורבת בית לויה המרשימה.

רוב האיזור חשוף לשמש עם צמחיה נמוכה. איזורי עצים מסיביים יש באיזור נחל גוברין (בהתחלה) ובאיזור אמציה (בסוף).

להיעזר במפת סיון שבילים מס' 12 (דרום השפלה ואיזור הר חברון).

האיזור הוא בשטח אש ולכן אפשרי רק בסופ"שים.

.

לאן? מתל ערד למיתר (או להפך)

מתי? נובמבר 2024

את המסלול הזה אפשר לעשות בשני הכיוונים - ממיתר להר עמשא ותל ערד או מתל ערד להר עמשא ולמיתר.

הנוף בדרך - יערות קקל (מיתר, חירן ויתיר ) והאיזור שסביבם.

נקודות במסלול: תל ערד - עולים בכביש 80 - מצפה קריות - הר עמשא - דרך נוף יער יתיר - חרבת ענים- חלמוניות ביער יתיר- נחל אשתמוע - יער מיתר - יער חירן - דרך נופית יער חירן - הר חירן - חניון מאגורה - מצפה נועם רוזנטל - גשר דבמבם ליד מיתר.

בתקופה הזו - חלמוניות וסתווניות +תצפיות מהממות ומסלול כיפי.

המסלול עובר בעיקרו ב"שביל ישראל" , קרוב לגדר ההפרדה אך מדרום לה (לא נכנס לשטחים).