הטיול שלי במקסיקו וגואטמלה

קנקון עיר חוף מאוד אמריקאית שאין בה יותר מידי מה לעשות במיוחד אם אין לך כסף להיות במלונות יקרים. הייתי שם שתי לילות, בלילה שהגעתי מהטיסה ועוד לילה כדי להיות במסיבה והופעה show and disco שנקרא "קוקו בונגו" coco bongo אני מאוד ממליצה היה כיף חיים, מומלץ לא להגיע שיכורים יותר מידי כדי באמת ליהנות מההופעה המרשימה.

ההוסטל שישנו בו mundo juven שנמצא באזור לא הכי זוהר בדאון טאוון (באותו רגע הבנתי שאני במידת עולם שלישית) אבל הוא זול וסיפק את צרכינו בנוסף ארוחת בוקר ממש טובה ויש גג ממש שווה עם ערסלים. ליד ההוסטל היתה מסעדה עם מגן דוד שנקראת "דג,דג" הבעלים הוא דתי יהודי מקסיקני והאוכל לא משהו ודיי יקר והדתי הזה ממש קרצייה!

במהלך הבוקר בקנקון נסענו באוטובוס לאזור המלונות "סונה הוטלריה" עשינו סיבוב ברגל בין המולנות המפוארים ואפילו קנינו משקה שהגיעה בתוך קוקוס וישבנו על החוף, כמובן שלכל מלון יש כניסה פרטית לים שאליה יכולים להיכנס רק אורחים, אבל בכל זאת לא אומרים כלום אם אתה רק מטייל באזור.

ללא ספק האזור שהכי אהבתי במקסיקו (מבחינת חופים). מדובר באי (יש פארי שלוקחת אותך מקנקון) האי בסה"כ 8 ק"מ אורך וכ-700 רוחב החוף פשוט מדהים, אין מכוניות כולם נוסעים בגולף קאר או באופנועים קטנים. אז... ברוך הבא לכן עדן ולצפייה בשקיעה היפה בעולם.

ההוסטל המוכר ביותר שם הוא ה-"פוקנה" הוא באמת ממש נחמד יש משם גישה לחוף מלא ערסלים מגרש לכדורעף חופים, בבקרים עושים שיעורי יוגה בערב יש מסיבות... אבל אחרי יום בפוקנה עברנו להוסטל אחר "הוסטל מאיה" שהיה ממש זול ויותר בטיחותי (מבחינת נעילת הציוד, חדר פרטי וכו') אבל עדיין המשכנו להתנחל בפוקנה ולנצל את אווירת הרוגע והשלווה המטורפת שיש שם.

באיסלה מוחרס יש טיילת ושוק ממש יפים עם מסעדות מגוונות ומתאימות לכל כיס, יש גם בית חב"ד שם עשינו את השישי הראשון של הטיול. באיסלה הכרתי את מיכל וענת המקסימות שתי סטודנטיות לפיזיותרפיה, ולימים זנחתי את הבנים ועברתי לטייל איתן.

ביום השלישי באי השכרנו רכב גולף ופשוט נסענו עד לקצה השני של האי שם יש אנדרטה ופסלים ומצפה ממש מרהיב וגם גלינו את הארטיק הכי טעים בעולם!!! הם פשוט לוקחים פירות טבעיים שמים אותם בבלנדר מקפיאים ויוצא קרטיב מושלם, אחרי זה גילינו שמוכרים את זה בכל פינה כמעט ואכלנו את זה לפחות פעמיים ביום.

בעונה המתאימה ניתן לשחות עם הליוויתן הלבן שמעתי שזה חוויה מטורפת (קצת יקרה 70 דולר)

אם אתם אוהבים מסיבות וחיים טובים זה המקום בשבילכם!

כל ערב אבל כל ערב, יש מסיבות ברחוב המסיבות, העיר מחולקת לפי מספרים אז מאוד קל להתמצא. כל העיר היא סביב תיירות, לדעתי הכל היה מאוד "אמריקאי" והכל מתוכנן כדי להוציא מהתייר כסף. כמובן שכל הרשתות הגדולות בעולם נמצאות שם מ"ברשקה" ועד "סטארבקס", "הגנדס" (בקיצור -;אמריקה)

גם בפלאיה יש את הcocobongo ככה שאם הפסדתם את המסיבה בקנקון אל חשש יש גם בפלאיה (אני כמובן הייתי בשניהם).

בפלאיה הייתי בסה"כ 8 ימים שזה הרבה יותר מידי, אחת הסיבות לכך הוא ההוסטל הנפלא בו הייתי שנקרא ה"יק" הבעלים ישראלי, אבל בהוסטל גם הרבה תיירים מחו"ל.

מה שהכי אהבתי בהוסטל זה אווירת ה"קיבוץ" ארגנו ארוחות ערב משותפות התארגנו על "תדלוקים" ביחד לפי מסיבות היו כמה פעמים שכל אחד שם כמה גרושים והיה פשוט מוחיטו ענקי. באחד הימים פשוט הלכנו כל ההוסטל לים הבאנו מלא משחקי כדור וג'ריקן ענק של קוקטייל עם פירות אקזוטיים.

בנוסף אחד העובדים היה מארגן טיולים באזור, יצא לי להצטרף לטיול ב"סנוטס" זה בעצם כמו אגם ענק שנוצר ממים תת קרקעיים ויש בתוך המים מעין מערות כאלה שאפשר לצלול, ההוסטל אפילו ארגן לנו משקפות ושנורקלים והכל ללא תשלום נוסף!

הרבה הולכים על השכרת דירות בפלאיה ואני דווקא ממליצה על ה"יק".

מפלאיה דל כרמן יוצא טיול מאורגן לצ'יצ'ן איצה שהוא אתר ואחד מ7 פלאי עולם, חם שם ברמה היסטרית (תבואו ערומים... חחח סתם) הסיור הוא מאורגן משמע יש פלוסים ומינוסים, הפלוס העיקרי הוא שאין צורך לשבור את הראש בלוגיסטיקה פשוט משלמים ואין בעיה, וכמובן ההסבר באתר עצמו מאוד מוסיף ואם אתם אוהבים לשמוע הסברים ממדריך זה מעולה! מצד שני היו עצירות ממש מפגרות כמו "חנות טעימות של טקילה" או "חנות מזכרות " (שבגדול המטרה של העצירה היא כדי שהתיירים האמריקאים יקנו שטויות ויבזבזו כסף). האתר עצמו מאוד מרשים ובכלל התרבות המאיה מאוד ריתקה אותי מאותו סיור והתחלתי לקרוא הרבה עליהם (מה שהוביל לביקור כמעט בכל פירמידה אפשרית).

להפתעתי כל ה"מזכרות" באתר עצמו היו מאוד זולות לכן שווה לקנות שם מספר מזכרות קנות.

ביום אחד מן הימים בהם הייתי בפלאיה נסעתי עם הבנות (מיכל וענת) אשר הפכו לשותפות החדשות שלי לטיול ל-טולום. גם שם היו המון פירמידות ממש מול הים, הנוף פשוט עוצר נשימה כי אלו הן פירמידות על רקע ירוק של דשא ומשם יש תצפית יפייפיה על הים. אחרי הביקור בפירמידות הלכנו לחוף ים שנקרא "חוף גן עדן" באמת ממש ממש יפה, ממליצה בחום לבקר בפירמידות של טולום.

האי קוזומל לא קסם לי כל כך מסיבה אחת פשוטה- ירד כל היום גשם!!!

הרבה מגיעים לאי בשביל לעשות צלילות/קורס צלילה, וזה גם היה המקרה אצלי. בגלל שמעולם לא עשיתי צלילה בחרתי לעשות קודם את צלילת ההיכרות והיה פשוט מדהים, החיים מתחת לפני הים פשוט עוצרי נשימה ראיתי מלא דגים, אלמוגים ואפילו צבי ים, חתול ים, ודג ענק וצבעוני. את הצלילה עשיתי דרך הבית חב"ד בקוזומל שלקח על עצמו את ה"שליחות" לעזור לישראלים שמגיעים גם לקבל הנחות. כשהגעתי לקוזומל קניתי צמיד תרומה והצמיד פשוט נתן לי הנחות בכל מקום באי!

באי קוזומל חגגנו את ראש השנה והיה ממש אווירה טובה.

ההגעה לסן כריסטובל אורכת כ-18 שעות מפלאיה דל כרמן. החלטתי להתחיל לטייל לבד ולהכיר איזה תיירת בנסיעה ועל כן, לא היה לי באמת משנה על איזה אוטובוס לעלות. כל עוד הוא לוקח אותי ממקום א' למקום ב'.

הלכתי לתחנה המרכזית ADO הנמצאת ממש קרוב להוסטל "יק", וקניתי את כרטיס האוטובוס הכי זול.

אם אתם עכשיו יושבים מול המחשב בבית ומהנהנים סימן שאתם הייתם באותו מצב שהייתי אז -;לא יודעת כלום לגבי אוטובוסים בחו"ל-

למחירי האוטובוס יש הבדל של שמיים וארץ: נוחות, תנוחות לכיסא, ארוחות שונות: קרות/חמות, כמות הארוחות,זמן הנסיעה וזה מאוד משמעותי כמדובר ב18 שעות נסיעה.

אז הנסיעה שלי ארכה 23 שעות, ללא אף תיירת מלבדי, המון מקסיקנים מקומיים שנוסעים לעיירות הכי נידחות במקסיקו ואני בניהם. למזלי ישנתי רוב הנסיעה וזה שישב לידי היה צעיר מאותן כפרים נידחים שהגיע לעיר הגדולה "פלאיה" לעשות כסף. הוא היה ממש בחור נחמד שהביא לי מלא כריכים מאוד טעימים J

אז אני בסן כריסטובל, עיר קולוניאלית שנבנתה בשלטון הספרדי, מקום עם המון תרבות, נוף מדהים,קניות, אוכל טוב ופשוט כיף!

תכננתי ללכת כמו כל ישראלית טובה להוסטל מאוד מוכר שנקרא "קאסה דה יגיל" בבעלות ישראלי. למזלי כשהגעתי אחד העובדים אמר שאין מקום והפנה אותי לעוד שני בחורים שגם הולכים לחפש הוסטל אחר. ירד מלא גשם והבחורים (עידן ואופיר) אמרו שהם שמעו על מקום "פוארטה ויאחה" = "דלת ישנה" -; וזה היה בהחלט ההוסטל הטוב ביותר שהייתי בו במרכז אמריקה מבחינת- ניקיון,ארוחת בוקר,לוקרים ויחס ההנהלה וגם לא היה מפוצץ ישראלים J.

במקום מטבח לשימוש האורחים והיה אפילו חדר קולנוע עם מלא סרטים שהציג סרטים על קיר בן 300 שנה, בקיצור מומלץ, והמחיר שווה! התארחנו במקום כ-8 ימים וכמובן שמצאתי שותפים חדשים לטיול: אופיר (שכבר טייל בכל דרום אמריקה ונתן מלא טיפים) ועידן שניהם בחורים חכמים,מצחיקים, היה כימיה וזרימה טובה ובעיקר ראש דומה של טיולים ובילויים.

בסן כריסטובל כל יום עשינו טיול יומי אחר:

סיור כפרים- ניתן לעשות את סיור הכפרים בכל חברה בשפה האנגליתספרדית.

אנחנו החלטנו ללכת לסיור הכפרים שמארגן יגיל בשפה העברית. יגיל בעצמו בנאדם עם אופי שיודע המון וגם מסביר בצורה מאוד מעניינת. הסיור כלל נסיעה לכנסיית הקוקה- תופעה מעניינת שנוצרה בשל השילוב של הדת הנוצרית לאמונה של אנשי המיה הדבר גרם לקיום של כנסייה בה מקריבים תרנגולות והתפילה נעשית תוך כדי שתיית קוקה קולה. הלכנו לבית של מקומיים לבשנו בגדים מסורתיים ושמענו רבות על שלטון הכיבוש הספרדי,הלכנו למוזיאון הכסף והאבנים בסן כריסטובל ואכלנו במאפיות המקומיות. בסוף הגענו למעלה ההר משם יש תצפית נפלאה על כל סן כריסטובל (את הטיפוס והמצפה ניתן לעשות גם באופן עצמאי).

הסיור מומלץ בחום לאנשים שאוהבים תרבות ולדעתי הביקור בכנסייה בעיקר היה שווה ומרתק!

צ'יפלון ומירדורס (נקודות תצפית)- הצ'יפלון הוא מפל מים עצום עם המון מים שמשפריצים מכל עבר, ניתן לעלות ממש כמעט לקצה המפל המים משפריצים בעוצמה חזקה ונרטבים לגמרי (כיף חיים) ניתן לעשות אומגה בתשלום סמלי מצד אחד לצד השני וחזרה. האומגה ממש לא בטיחותית ובחשיבה הגיונית אחורה אין סיכוי שהייתי עושה אותה, אבל באותו רגע עם האופוריה של כל המים לא יודעת מה חשבתי, האומגה עוברת מעל תהום המפל שתחת רגליי זורמים בשצף קצף מים מהמפל הגבוה, ומתחתיי קשת בענן, חוויה מטורפת בקיצור- מומלץ לאמיצים.

משם המשכנו לצפות במספר נקודות תצפית המשקיפות על האגמים השונים- ממש יפה, יש לי תמונות נהדות משם.

קניון סומידרו- טיול יומי יחסית קצר, מדובר בשייט של כשעתיים באחד הקניונים המפורסמים בעולם שיט בסירת מנוע בנהר (שבחלקו מאוד מזוהם בעונה הגשומה) בין הרים גבוהים הנוף מהמם יש מפלים שנופלים מהקניון הגבוה, תנינים,ציפורים ותצפיות מהממות.

אגווה אזול (מים כחולים) + פלנקה+ הפצ'אן- סיור יום (אנחנו החלטנו להישאר בפלנקה ולא לחזור לסן כריסטובל) הסיור מתחיל בביקור ב"אגווה אזול" שהם סדרה של מפלים קטנים שצבעם אמור להיות כחול שמימי (אני הייתי בתקופה הגשומה אז המים היו פשוט חומים) משם המשכנו ל"פלנקה" שם נמצא עוד אתר של פירמידות מתקופת המיה, פלנקה נמצאת ליד ג'ונגל טרופי שנקרא "פאצ'ן", על כן לא פסק הגשם לרדת...האתר עצמו מאוד מרשים ומעניין.

ליד פנקה נוצר מעין "מחנה" תיירותי ממש בתוך הג'ונגלים של הפאצ'ן שם הקימו מעין קומפלקס של הוסטלים קטנים בהם החדרים הם בקתות העשויות מעץ ומרשת יתושים. המקום נמצא ממש באמצע הג'ונגל עם עצים,קופים,ציפורים,חרקים,נחשים והמון יתושים...יש גם כמה מסעדות קטנות השווה מבניהם היתה מסעדה איטלקית עם פיצה ממש ממש טעימה.

באותו יום נפרדתי גם מאופיר ועידן המתוקים שנסעו לפלאיה דל כרמן ואילו אני החלטתי לעבור משם לגואטמלה (לעיר פלורס) אז את הלילה האחרון במקסיקו עשיתי לבד בג'ונגל... בהחלט חוויה לספר לנכדים.

גואטמלה:

ההגעה לפלורס לא הייתה פשוטה ואפילו מאתגרת!

יצאנו מיערות הפצ'אן שבמקסיקו בסביבות 6 בבוקר ברכב נח מאוד, דמוי "מונית שרות", נסענו כ-4 שעות עד לנהר שם החתמנו דרכונים והעבירו אותנו בסירות קאנו את הנהר (מדובר בשייט של כ-5 דק'). בנסיעה הזו הכרתי שלוש ארגנטינאיות חמודות מאוד שעברו לעבוד במקסיקו ולקחו חופשה קצרה לגואטמלה (יש לציין ששתיים מהן היו הזויות למדי והשלישית -;סילבינה- היתה חמודה ואימצנו אחת את השנייה)

עכשיו מתחיל הסיוט האמיתי: 9 שעות נסיעה על דרך עפר עם אבנים ממש ממש קטנות, כשכל 5 דקות יש עצירה של עלייה וירידת נוסעים, גם הפעם היה רכב דמוי מונית שירות, רק שבמקום להכיל 10 אנשים, הוא הכיל כ-25 (לא כולל אלה שישבו על גג האוטובוס) וזאת הייתה הכירותי הראשונה עם ה"צ'יקן באס"- זהו הכינוי שניתן ע"י תיירים ל"ואנים" הללו שכשמם כן הם דומים לנסיעה של תרנגולים בכלוב.

אחרי הכל הגענו לפלורס שזהו אי ממש ממש יפה, הכל בנוי מרחובות וסמטאות קטנות, כשהאטרקציה העיקרית הוא ה"טיקאל" אחד האתרים החשובים והגדולים של תרבות המאיה.

אז יום למחרת כבר ב5 בבוקר נסענו לכייון. יש שמתחילים ב3 בבוקר את העלייה בחשיכה ואז רואים את הזריחה על אחת הפירמידות הגבוהות ביותר, אני וסילבינה החלטנו לוותר בעיקר מהסיבה שזה יותר יקר וגם היינו בעונה הגשומה והסיכוי לראות משהו היה קלוש ביותר.

בקיצור הטיקאל אתר עצום אין ספור פירמידות שחלקן נחשפו ושופצו ואת חלקן השאירו תחת העשבייה והאבנים שנערמו מעל.

במקרה יצא שהיינו בפלורס כשגואטמלה חגגה את יום העצמאות, אז האי הקטן הכין חג מאוד נחמד עם ריקודים של בית הספר,תהלוכה,אוכל מסורתי ופשוט אותנטיות שכיף לראות.

חוויה שאסור לפספס!

הנסיעה מפלורס ללנקין ערכה כ-10 שעות, נסיעה יפיפייה של טבע, הרים ירוקים מרהיבים מלא אבנים קטנות ואדמת עפר (כאבים בתחת שזה לא יאומן). בנסיעה הזו הכרנו את אריק, גרמני שנסע לעבוד במקסיקו דרך חברת פולצ'פאגן בחר נחמד ומעניין וגם את יעל ואיציק, זוג אחים מדהימים שהחליטו לטייל ביחד (וגם הפכו לשותפים שלי בכל שאר הטיול בגואטמלה). אז באותו רגע היינו חבורה מאוד מצחיקה ומגוונת: 3 ישראלים,ארגנטינאית וגרמני....

הגענו ללנקין בשעות הערב מיד הגיעו עשרות בעלי הוסטלים לשכנע אותנו להגיע אליהם בחרנו את ההוסטל "אל רטירו" שהיה הוסטל ממש ממש נחמד עם ארוחת ערב מצויינת בסגנון "בופה" (לא כלולה בתשלום) ההוסטל עצמו אירגן לנו את הסיור והנסיעה בסמוק שמפיי.

היום בסמוק שמפיי היה קסום.... ראשית היה סיור במערה שאלה נכנסו עם נרות כי הכל חשוך לגמרי, המערה כולה מים ובחלקה הגדול צריך לשחות, כמובן שהנר נכבה מלא פעמים... היו גם כמה מפלים וקפיצות בתוך המערה מה שהתן הרגשת אקסטים מטורפת.

כשיצאנו מהמערה היתה אפשרות לקפוץ מגשר של כ-17 מטר, אני ויתרתי על הרעיון....

אחרי זה עלינו לתצפית שפונה ל"סמוק שמפיי"- התרגום של סמוק שמפיי בשפת המיה זה "מים תת קרקעים" מדובר במערכת של מפלים קטנים שנוצרו ממים שחילחלו תחת הסלע, על כן המים חמימים ומאוד נקיים ופשוט מראה שמזכיר גן עדן (או לפחות ככה אני רוצה להאמין שהוא נראה).

אחרי שהצטלמנו (רבות) בתצפית, ירדנו לשחות במים שגם בהן היו קפיצות ומפלים קטנים.

בקיצור יום ממש ממש כיף!

אנטיגואה נמצאת כשעה וחצי מגואטמלה סיטי, ועל כן רבים המגיעים בטיסה מעדיפים לנסוע ישר אליה (כי הבירה נחשבת מסוכנת). אנטיגואה היא עיר קולונאלית, יש פלאזה מרכזית והבנייה אינה מעוררת מקום לספק. העיר נמצאת על רקע הרי הגעש ויש נוף ממש יפה מכל מקום.

אטרקציות בעיר: מסעדות,בתי קפה,שוק גדול,טיולי אופניים,מוזיאון שוקולד, שיעורי סלסה, שיעורי ספרדית ועוד...

הר הגעש פאקיה- זהו טיול בו יוצאים בשעות הבוקר המוקדמות ומתפסים על הר הגעש שעודנו פעיל, העלייה היא לא קלה אך במחיר סמלי ניתן לעלות על סוס. מספרים שהנוף מלמעלה מאוד יפה, ביום שאני עליתי היינו בתוך ענן ובקושי ראינו 20 מטר קדימה אז החוויה של היום היתה יחסית מיותרת. (מומלץ לקחת בגדים חמים, בפסגה קר מאוד)

טיול אופניים- יש טיולים ברמות שונות לפי רמות כושר ויכולת. אנחנו לקחנו את הטיול הפשוט ביותר שכלל הסברים על הכנסיות והאתרים השונים בעיר, נסיעה למפעל של אגוזי מקדמיה, שם היה הסבר על ייצור האגוזים ואפילו אכלנו פינקייק משוקולד שנוצר מהאגוזים. יש לציין שבגלל שכל אנטיגואה בנויה בצורה קולוניאלית, אין כבישים אלה מלא מלא מרצפות קטנות מה שגרם לאופניים לקפוץ כל שנייה, מכך נובע= כאב טוסיק מטורף :

Wowפשוט אין מילה אחרת לתאר את מה שאתם הולכים לראות שם.

מדובר בעיירה קטנה סביב אגם יפיפה שמכל מקום ניתן לראותו. ממול סן פדרו נמצא ה"אף האינדיאני" זהו הר הנראה ממש כמו פרופיל של בן אדם. על ההר מתפסים לפנות בוקר וממנו רואים את הזריחה, הנוף משם הוא בילתי רגיל.

מסן פדרו יש גם טיולים סוסים, השכרת סירות קאנו, שייט לעיירות מסביב לאגם.

מסביב לסן פדרו נמצא פנחצ'ל שם יש שוק אומנים מאוד יפה. סן מרקוס עיירת היפים פצפונת שלדעתי אין מ לעשות בה אבל הרבה נהנים מהשקט והפסטורליות שיש שם.

באחד הימים נסענו לצ'יצ'י קסטננגו שם נמצא השוק העצום ביותר שראיתי.

סן פדרו פשוט מדהימה יש שם שוק, מסעדות מעולות בניהם: דון אלברטו, שף איטלקי שעבר לגור בסן פדרו ומכין אוכל איטלקי באותו הרגע אפשר ממש לראות אותו לש את הבצק והופך את הפיצות באוויר.

הנסיכות- מדובר בחבורה של 5 בנות שנולדו וכל חייהן חיו בגואטמלה, אם זאת הן מדברות עברית בצורה שוטפת! המוזיקה שנשמעת במקום היא כולה ישראלית... הנסיכות מכינות את השייקים הכי טעימים שיש ואז המוזלי האומנותי ביותר שקיים. חובה לראות את התופעה המרשימ של הבנות הללו.

העיר השנייה בגודלה בגואטמלה. העיר עצמה לא יפה במיוחד ואין בה משהו מאוד מיוחד. אך ממנה יוצאים טרקים רבים בשל קרבתה לכל הרי הגעש באזור.

יש גם טרקים של כמה ימים כמו- הטחמולקו (טיפוס על הגעש הגבוה ביותר במרכז אמריקה), טרק של 3 ימים המתחיל בשלה ונגמר בסן פדרו,טרק הסנטה מריה.

אני עשיתי את הטיולים הבאים:

טרק יומי לגונה צ'יקובל- עלייה ארוכה, ארוכה מאוד! (ניתן לקצר אותה בתשלום לטנדר) מהפסגה רואים את לגונה צ'קובל שלפי האמונה אלו מים קדושים ואין לעשות בהם שום שימוש. המעניין בלגונה זוהי תופעה שמתרחשבת בסביבות 10 בבוקר, עולה ענן ענקי המכסה את פני הלגונה והענן נעלם בתוך פחות מ2 דקות. הדבר חוזר על עצמו בכל יום.

הסנטיאגיטו- שוב, עלייה לנקודת תצפית ממנה רואים את הסנטיאגיטו הר געש פעיל ממנו יוצא עשן ומידי פעם ניתן לשמוע התפרצויות קטנות.

מעיינות חמים- במרחק נסיעה קצר ממרכז העיר נמצאים מעיינות חמים ממש נעימים עם מספר בריכות בטמפ' שונות (מומלץ לעשות אחרי טרק קשה).

באחד הימים שהיינו בשלה הם חגגו את יום "הקדושה של שלה" הדבר כלל פסטיבל ענק של מוזיקה,תהלוכה,תזמורות. פשוט חוויה מקסימה.