גולשים יקרים שלום!
שמי בישראל - אור אלון. בחו"ל אני בדרך כלל רק `או`. אני בחור דתי מכפר סבא. השתחררתי לפני שנה כמעט מקבע, אבל אני עדיין רגיל לחשוב שמדובר בחצי שנה ועדיין סוחב איתי סלנג וחשיבה צבאית.. הייתי קצין בגולני, כך שאוצר המילים שלי די הצטמצם במהלך 4 השנים האחרונות, אבל שיחזרתי חלק בתקופת הפסיכומטרי, שלא עלה יפה...

 החלטתי לצאת לטיול מאוחר מאוד. אני הייתי מאנשי ה-`לי זה לא יקרה` בהקשר למסלול הרגיל של מכינה-צבא-טיול במזרח-אוניברסיטה. ניסיתי לדלג על השנה הזו בנונשלנטיות של אתלט באקרובטיקה: עבדתי בעבודות מכניסות ומשמימות, שקדתי על הפסיכומטרי ו.. נחנקתי. כמו כל אחד, גם אני הייתי צריך קצת חופש ממסגרות אחרי כל כך הרבה שנים של לימודים-תורה-צבא, וכן, נדוש ככל שזה יישמע, רציתי קצת למצוא את עצמי בכל הבלאגן הזה של החיים- מה א נ י רוצה, מה עושה ל י טוב.

 אז עפתי לנפאל. טראקים מדהימים, ארץ מרהיבה ביופיה (ועוד תשמעו את זה הרבה בכתבות). אחר כך בקצרה: תאילנד-לאוס-וסין, שם פגשתי את שי, כתב של למטייל, אחרי שלושה חודשי טיול. כשהוא שמע שאני גם דתי, גם נוסע למונגוליה וגם אוהב לכתוב, הוא פשוט נפל לרגלי בתחינה וביקש שאואיל לתרום את כישורי לטובת הכלל והציע שאכתוב את מה שעובר עלי כאדם דתי שמסייר לבדו במזרח. הסכמתי ברצון בולט.

 אני כותב מאז שאני זוכר את עצמי. בעיקר סיפורים קצרים. בזמני הפנוי, חוץ מלכתוב, אני מנגן, רץ, שוחה, טובע ומקנא בזקנים שרצים על הים כל בוקר. חשבתי להתחיל לכתוב לכם במונגוליה, אבל פתאום הבנתי שיש המון מה לספר על נפאל, ויש המון טיפים לדתיים שאני יכול לתת - אז למה לא להתחיל עם חומר קיים? שהיתי בנפאל בתקופת המהומות, ועדיין הצלחתי לעשות 3 טרקים - אנאפורנה אראונד, הלמבו ואגמים קפואים. כמו כן, עשיתי שם את פורים ופסח (ה-הלמבו היה בעיצומו של החג) ואגרתי ים של טיפים בנושא לדתיים. `חוץ מזה,לא יזיק קצת יידישקייט לאתר. מה יש? ממה צריך להתבייש?` [מבטא אידי כבד]

 אז התוכנית היא כזו: נפאל- על שלל נופיה והחוויות שנגזרו מהם; מונגוליה- טרק סוסים אכזרי, גרים ובעיות כשרות מפה ועד טיוואן; סין- טרם ידועים היעדים המדוייקים, ואחר כך - מי יודע?.. אללה אכבר! רק טוב. מקווה שתחזיקו מעמד איתי עד הסוף המר (השיבה הביתה).
 נשתמע!

יעדי הכתבה