בטיחות ואזהרות בקהיר ”טיפים לבטיחות בקהיר“

בתור ישראלים (שם המשפחה שלנו הוא ``ישראלי``) לא הרגשנו שום חשש. המצרים היו מקסימים, לא הייתה בעיה לדבר בעברית או להגיד שאנחנו מישראל. להיפך – קבלת הפנים הייתה נורא חמימה ומשמחת. אפילו בשווקים הנידחים. כמובן שצריך להפעיל שיקול דעת, ולא להיות שאננים, יש שם גם אנשים שעוינים את ישראל (אנחנו לא נתקלנו בהם אבל הם קיימים). אמרו לנו מראש לא להתקרב לאנשים עם זקן בלי שפם וכיפה לבנה על הראש, כי הם קיצוניים. לא יודעת אם זה נכון, אנחנו דיברנו עם כאלה והם היו נחמדים. 

מסתבר, מה שלא ידענו, שלכל תייר ישראלי או אמריקאי, הממשלה מצמידה אבטחה. אנחנו ממש לא שמחנו מהעניין, כיוון שהדבר הופך אותך אוטומטית למטרה נעה ובולטת, וגם זה ממש מעיק שמסתובב איתך עוד מישהו והופך הכל לרשמי (הורס את האותנטיות של המפגש עם המקומיים והמקום ) ובירוקרטי (ההתנהלות שלהם איטית נורא). אנחנו הצלחנו להתחמק מזה (כל בוקר חיכה לנו שומר אחר בכניסה למלון, היינו יוצאים אחד אחד ונפגשים במקום אחר). אני לא יודעת באיזה רמה של מלון אתם מתכוונים ללון, אבל נראה לי שזה פועל כך במלונות של ארבעה כוכבים ומעלה (המלון מדווח למשטרה שיש לו ישראלים והיא שולחת שומר). בכל אופן אולי דרכונים זרים יעזרו. שווה לכם לברר איך אפשר להיפטר מזה. 

לבוש לנשים - אכן סוגיה שהטרידה גם אותי – חשוב להתלבש בצניעות. לא גופיות, לא מכנסיים קצרים. אני הצטערתי שלא לקחתי איתי חצאית ארוכה (מכנסיים הופכים אותך לבולטת) במקומות מסויימים גם שמתי כובע או צעיף על הראש (היה גם קצת קר אז זה הסתדר). אחד הדברים העצובים ביותר שיש במצרים בעיני, זה הנשים הרעולות מכף רגל ועד ראש, עם חרך קטן מאוד לעיניים.