”נהיגה באיטליה“

האיטלקים נוהגים מהר, לא תמיד תוך הקפדה על החוקים (עקיפות על קו לבן ומעבר ברמזור אדום נצפו לא אחת). אין להם הרבה סבלנות לאחרים (איטיים מהם...) והיד שלהם קלה על הצופר (טוב, זה מוכר). במקומות מסוימים (בעיקר בדרום) הנהיגה שלהם היתה אפילו קצת מפחידה ופראית. כשנכנסים לאוטוסטראדות, יש לשים לב שנכנסים למסלול של לקיחת כרטיס ולא למסלול של מנויים, שנקרא autopass. כנ``ל ביציאה מהכביש. זה עלול להוות בעיה אם יש מאחוריך כבר טור של מכוניות ואתה בנתיב הלא נכון. אפשר פשוט לעקוב אחרי הציורים בכניסה יש ציור של כרטיס וביציאה ציור של מטבעות ושטרות (או כרטיס אשראי, אם אתם רוצים). 

השילוט באתרים מסוימים חסר. בעיקר לגבי אתרי טבע ומסלולי הליכה (שאינם מסומנים כמעט) אין ציון לגבי טיב ואורך המסלול, מקום החנייה ואפילו הנתיב עצמו...גם אם רואים שלטים המעידים על מרכז מסחרי או בית מלון, זה לרוב פרסומת ולאו דווקא שלט המעיד על הימצאם בקרבת מקום, אלא אם יש חץ או סימון של מרחק עד ליעד. גם באוטוסטראדות לפעמים שם היעד שלכם עשוי להופיע ואז בשלט הבא להיעלם, זה לא אומר שפספסתם אותו, כעבור כמה שלטים שמו יופיע בשלט שוב. החניה בערים היא לרוב באמצעות מדחנים. התעריף לשעה נע בין 0.7-3 יורו לשעה. שימו לב לשילוט הברור לגבי אזורים שאסור לחנות בהם.