”אוכל במרוקו לשומרי כשרות“

חזרנו מטיול עצמאי בן 3 שבועות במרוקו. בבתי המלון לקחנו חצי פנסיון וזה היה דבר נבון ביותר, כי נושא האוכל למי שלא אוכל בשר או עוף לא כשר כמונו, יש בעיה קשה עם האוכל במרוקו. לא התארגנו עם מנות חמות ושאר שימורים כי באמת ובתמים חשבנו שנסתדר עם אוכל צמחוני, אלא שנתקלנו במסעדות שאין בהם צמחוני, או שנתנו לנו קוסקוס עם ירקות שלרוב היה תפל ביותר ולא טעים. באחת הפעמים גילינו שאריות דקות של עוף שבושל במרק הירקות למרות שהדגשנו - צמחוני! הטאג`ין הצמחוני- דל ביותר וברוב הפעמים לא טעים. במקומות רבים, בעיקר הכפריים- אין דבר מלבד קוסקוס או טאג`ין, ולא שמעו על פסטה, או פיצה למשל. לצערי, הסלטים שלהם רחוקים מלהיות דומים או טעימים כמו הסלטים המרוקאים שיש לנו בארץ (ואני יודעת על מה אני מדברת כמרוקאית במוצאי). 

קשה להגיד שנפלנו על המסעדות הלא נכונות- כי בררנו אותם היטב לפני שנכנסנו- בעיקר מבחינת הניקיון והריחות. חוץ מזה היינו בהמון מסעדות וברובם זה חזר, מלבד בערים הגדולות. שם יש מסעדות כשרות- מעט מאוד, וצריך להצטייד בכתובות מראש,וגם בהן האוכל לא מגוון- ``על האש``, קוסקוס, צ`יפס/מקרוני. בפס היתה מסעדה כשרה שברחנו מהליכלוך שהיה בה. המחירים במסעדות הכשרות גבוה בהרבה מהמסעדות הרגילות. ברוב המקרים פשוט אכלנו בפיצריות, או פסטה, ``סלט מרוקאי``,ואפילו מצאנו חומוס-טחינה במסעדה תורכית.

הכי מומלץ- וכמעט בכל מקום הוא מיץ התפוזים הטרי שלהם. הבעיה שבדוכנים הם לא שוטפים את הכוסות בסבון, ולך תדע מי שתה לפניך. אם היו כוסות פלסטיק חד פעמי- הקפדנו לשתות מהם. האמת שמאוד התאכזבנו מרמת הניקיון של המסעדות, האוכל ושלא לדבר על השירותים שלהם. אפשר להסתדר, ולא להישאר רעבים (גם בגט עם טונה זה טעים) , אבל כדאי להתארגן מראש.