פארק לאומי בווינדי ”חוויה יחודית ומאתגרת במחיר שאינו שווה לכל נפש“

הביקור בפארק היה אחד משיאי הביקור שלנו במזרח אפריקה. הגענו קרוב מאוד לגורילות, מרחק של מטרים בודדים וראינו זכרים בוגרים (Silverbacks) , אמהות וגורים מתוקים בני חודשים ספורים. הגורילות היו שקטות ועדינות ועסקו באכילה שוטפת והפרשות מזדמנות.ראינו אותן על הקרקע וגם על העצים, בגובה לא רב. הן היו אדשות לנוכחותנו מה שאפשר צילום והתרשמות מצויינים.

כפי שציין כבר מוטי קירשנבאום ז"ל בכתבתו המרתקת על הגורילות, שהביאה אותנו לבוא לשם כעת, ההגעה לשם היא אתגרית. הגורילות חיות במעבה יער גשם הררי וכדי להגיע אליהן צעדנו במהירות במשך כשעתיים וחצי, חלק מהזמן על "דרך פילים" נוחה יחסית, אך חלקה במעלה ההר, על סבך שיחים נופלים. אנחנו אוהבי הליכה ועדיין היה מדובר במאמץ פיזי משמעותי. גם בשעת התצפית הגורילות נעו מספר פעמים, מה שחייב המשך התנועה במעלה הסבך. לאחר שסיימנו נדרשה עוד שעה של תנועה מהירה כדי להגיע חזרה לרכבים שלנו. משך החוויה תלוי בקבוצה אליה אתה מצוות, במרחק של הגורילות מנקודת היציאה ובזמן שנדרש לצוות הסיירים לאתר את המקום. אצלנו החוויה נמשכה חמש שעות. קבוצות אחרות חזרו כבר אחרי שלוש שעות ולאחרות נדרשו שמונה שעות תמימות!

החווייה יקרה ביותר וכדאי לשקול את ההשקעה:העלות לזוג מסתכמת בלפחות 2000$. החווייה בהחלט יחודית אבל למה כל כך יקר?

אציין שאזור בווינדי מרשים ביופיו. אנחנו לנו בכפר רוהיג'ה, בלודג' חביב בשם Community Camp. החדרים שם יפים והנוף מדהים, אך אין דלת לשירותים וזרם המים במקלחת דליל ברמת טפטוף. זאת מאחר שאת המים מביאים התושבים מהעמק באופן ידני.