”טיול בגיברלטאר עם הילדים“

באופן כללי, מאוד התאכזבנו מהמקום. אזור מעבר הגבול מוזנח ומלוכלך וקבלת הפנים מאוד לא ידידותית. העיר גיברלטאר עצמה מאוד לא מרשימה. 

הרחוב המרכזי (שבו אמורים לעשות קניות) הוא לא יותר ממדרחוב עמוס וצפוף, שבו חנויות משלושה סוגים: אלקטרוניקה, בשמים ותכשיטים. המחירים בפאונדים, בוודאי לא זולים במיוחד והעומס בו גדול (אנחנו טיילנו במאי 2012, לא רוצים לחשוב מה הולך שם בחודשי הקיץ). 

גם הרכבל שאיתו אמורים להגיע לפסגת הצוק יוצר בעיה לא קטנה למי שמטיילים עם ילדים: לא מעט מדרגות צריך לטפס או לרדת בשביל להיכנס / לצאת מהרכבל או להגיע למרפסות התצפית בראש הצוק. קשה מאוד לעשות את זה עם עגלה, במיוחד בחום הכבד, ולצוות לא נראה כאילו ממש איכפת. הם אפילו לא טורחים לכוון או להדריך אותך לאן עליך ללכת.

למה כן לנסוע: כי הנוף מהפסגה באמת מרהיב. רואים את כל המפרץ, רואים את מרוקו, הצוק עצמו מדהים. המפגש עם הקופים עשוי להיות מפחיד, אבל אם שומרים מהם מרחק, הוא מהנה.

מערת סט. מייקל יפה וחוץ מזה, משנים קצת אווירה ושומעים אנגלית בריטית, שותים בירה בצהרי היום ואוכלים פיש אנד צ'יפס.

איך כדאי לשפר את הביקור?

1. לקחת ממעבר הגבול מונית לרכבל ולא ללכת ברגל. ההליכה ארוכה מאוד ואם חם היא גם מתישה ואין לה הרבה ערך. 2. לקחת בחשבון שהכניסה ברכבל יקרה למדי (25 פאונד למבוגר לכיוון, כולל כניסה לשמורת הטבע). אנחנו עלינו כיוון אחד, וירדנו ברגל, דרך השמורה. 3. לקחת בחשבון שהירידה למטה ארוכה למדי, לוקחת בין שעה לשעתיים בקלות. 4. להתארגן על אוכל ושתיה. האוכל והשתיה על ההר יקרים מאוד ומאוד לא מוצלחים. בערך ברמה של האוכל והשתיה באתר החרמון. 5. אחרי שיורדים מההר, לקחת מונית בחזרה למעבר הגבול, בגלל המרחק. 6. אם מדובר בקבוצה גדולה, שווה לשקול לקחת מונית צמודה במקום לעלות ברכבל. לא בטוח שזה יעלה הרבה יותר, אבל בטח הביקור יהיה מוצלח יותר.