”בנגקוק - קניות“

שווקים וקניות- אז ככה, אנחנו לא קניינות גדולות, ולא חשבנו שנהיה עסוקות בקניות רבות. ובכן, תאילנד היא שוק אחד גדול. לחובבי הקניות זה גן עדן, ואלו שזו אינה תכונה אופיינית להם עשויים לגלות את החדווה שבדבר... השווקים גדולים, צבעוניים ותוססים. רוב הסחורה הנמכרת זהה, אבל זו חוויה גם למי שלא קונה לראות את העושר והצבעוניות.

סואן לום- אנחנו גילינו על עוד בצפון שהשווקים שיותר מצאו חן בעיננו הם השווקים הפחות מתויירים, יותר אלו של המקומיים. גם המחירים יותר טובים וגם המוכרים פחות אגרסיביים. אפשר רק להתעניין במחירו של פריט מסויים, ולא חייבים מיד להתחיל מו``מ שמחייב קניה... השוק שהכי מצא חן בעיננו הוא שוק הלילה של סואן לום. השוק נמצא על תחנת המטרו של לומפיני פארק, וקל להגיע אליו במטרו שמצטלב עם הסקיי טריין, או במונית למי שמעדיף לשלם על מונית במקום להשקיע את מעותיו בעוד איזה צעיף... (:

פרטונם – שוב אותם הדברים כמו בשווקים האחרים. בחנויות החיצוניות יש זיופי פולו ולקוסט ב- 100 באט (מחיר מוצהר ומודפס על השלטים) לא התלהבנו מהאיכות שלהם. בסמטאות הפנימיות יש מחזות הזויים שנראים כמו הכנות לפורים. המון המון תחפושות ותלבושות ססגוניות, נצנצים, זהבים, ומלמלות צבעוניות. 

פטפונג – לא התלהבנו. מחירי פתיחה יקרים להחריד, מלווים בסרסורים אגרסיביים שמנסים להכניס אתכם למופעי סקס כאלה ואחרים. ומפתחי המועדונים ניתן לראות את הבנות על המוטות ואת המבטים העצובים שעל פניהן. פשוט נורא. אנחנו ברחנו משם אחרי זמן קצר.

קאו-סאן – מאוד אהבנו את הסחורה בקאו סאן. בסך הכל גם המחירים שם היו די טובים, והמגוון והסחורה מותאמים יותר למידות של התיירים ולצרכים שלהם.