”לגונת הקרחונים וקרחון ואטנאיקוטל“

מי שנוסע לאורך כביש הטבעת בדרום איסלנד, לא יכול לפספס את לגונת הקרחונים יקולסארלון Jokulsarlon, רואים אותה מהכביש, אבל בהחלט מומלץ לעצור ולהסתכל מקרוב.

 המקום קיבל אצלי את התואר הרשמי ``עוצר נשימה`` אחרי שבאמת החסרתי נשימה (ואולי גם פעימה) כשראיתי אותו מחלון האוטובוס בדרך מה Hopn לסקאפטאפל, וביקשתי מהנהג לעצור (הוא חייך ואמר שברור שעוצרים, ותהיה לנו שם הפסקה ארוכה בשביל להנות מהנוף).

בגושי הקרח הצפים בלגונה שנפרדו מהקרחון הגדול ביותר באיסלנד ואטינאיקוטל וגולשים אל הלגונה, אפשר לראות חוץ מהצבע הכחול הצלול גם פסים שחורים של אדמה געשית.

עוד כשעה נסיעה מערבה ואתם בפארק הלאומי סקאפטאפל Skaftafell, שנמצא ליד אחת מזרועותיו של הקרחון ואטנאיקוטל - סקאפטאפלסיקול Skaftafellsjokull. שם אפשר לטפס על הקרחון בליווי מדריך ועם ציוד מיוחד, או לרכב על אופנועי שלג, ולשוט בלגונת הקרחונים יוקולסארלון. אם אתם יותר סולידיים או מטיילים בתקציב נמוך, תוכלו ללכת ברגל (וזה לא פחות יפה) עד הקרחון כשעה במישור, ושם לשמוע את כל החריקות והדחיפות של הקרחון כשהוא מתקדם לאט לאט (אל תדאגו, זה ממש לאט, לא רואים את התזוזה) לראות את גווני התכלת של הקרחון, ולראות את מי ההפשרה זורמים.

עוד מסלול קצר יחסית יקח אתכם אל סבארטיפוס Svartifoss מפל המשושים, שלצידו יש משושי בזלת (כמו אצלנו בגולן), ולא נדיר גם לראות שם קשת ביום בהיר. אם עומדים לרשותכם יום שלם ונעלי הליכה טובות, תוכלו להמשיך ולטפס אל כמה מהפסגות הגבוהות של הפארק, ולהשקיף על הקרחון ועל העמקים שמסביב. אורך המסלולים משתנה מכיוון שיש כמה דרכים בפארק (תוכלו לקבל את מפת המסלולים תמורת תשלום סמלי במשרדי הפארק), ואפשר להגיע לכל היותר לכ-17 ק``מ ולגובה מקסימלי של 1126 מטר.

כדאי ללכת במסלול המעגלי בחלקו המערבי בבוקר כדי לא להסתנוור כשצופים על הקרחון (בחלק המזרחי - לכן כדאי להגיע לשם אחר הצהריים). אפשר ללון בפארק באתר קמפינג מסודר, או בגסטהאוס שבחווה הסמוכה Bolti. סמוך למשרדי הפארק יש סופרמרקט קטן שאפשר להצטייד בו.