”אמת המים הביזנטית“

מרכז העיר העתיקה באיסטנבול (מאזור המסגד הכחול ועד כיכר טקסים) הוא מלכודת תיירים אחת גדולה. כמעט בכול מקום שיושבים משלמים המון ומקבלים מעט. הכניסה לאתרים ההיסטוריים עולה כסף רב וללא הצדקה. בתור מטייל ישראלי טיפוסי, שלעולם לא ``ייצא פראייר``, חיפשתי גם מקומות בילוי אלטרנטיביים מהמקומות ה``מסורתיים תיירותיים``. 

יצאתי מכיכר טקסים ברגל לכיוון הגשר הגדול שבין העיר העתיקה לעיר החדשה. חציתי את הגשר שמוביל לשדרות אתאטורק - הגשר הימני, אם מגיעים מכיכר טקסים. משם המשכתי בשדרות אתאטורק לכיוון לב העיר העתיקה. האזור כמעט ולא מתוייר והמחירים - פחות משמינית מבאיזורים התיירותיים.טיפסתי עם השדרה והגעתי לאמת המים הביזאנטית העצומה. מדובר באקוודוקט בגובה שלוש קומות (קשתות), שהוביל מים עוד בתקופה שהעיר הייתה תחת שלטונו נוצרי (קונסטנטינפול). האמה בגובה של בניין בן 6 קומות ובאורך של כקילומטר. שדרת אתאטורק עוברת תחתיה. 

כמובן שחובה לטפס על הדבר המדהים הזה. פניתי לחבורת ילדים ששיחקו כדורגל והם הכווינו אותי לקצה השמאלי של האמה (אם מגיעים מכיוון טקסים). משם ניתן לטפס על בליטות בסלע עד לקומה השלישית. ההליכה לאורך תעלת החימר שהובילה מים בעבר פשוט מדהימה, ניתן לראות את כל העיר מהגובה הזה משום שהאמה בנוייה על שיא גובהו של קו הרכס. הלכתי קילומטר הלוך וקילומטר חזור, צילמתי מספר תמונות ונהינתי מכל רגע. מסביב לאמה מפוזרות מספר מסעדות מקומיות (ללא שילוט באנגלית) שמחיר הארוחות בהן פשוט מגוחך (שילמתי 2 לירות לארוחה מפוצצת). המסקנה - צאו מהשגרה של האתרים הקבועים שכולם רצים אליהם. 

טיול נעים!