”היטים מומלצים באי הצפוני“

להלן רשימה של מארחי היט שנהניתי להתארח אצלם ואני יכול להמליץ לכם בלב שלם לעשות כמוני:

אוקלנד
טריש ניקולס: למעלה מ- 3000 ישראלים כבר היו שם. חלקם נשארו לישון, חלקם קיבלו רק כוס קפה וחלקם (כמוני) חזרו לפעם שניה ושלישית. כי הבית הזה הפך, בהנהגתה של טריש, לצומת סואן לכל מי שמגיע או עוזב את ניו זילנד ולכל מי שבדרך מהצפון לדרום או להיפך. הבית נמצא מרחק 30 דקות נסיעה באוטובוס ממרכז העיר (שזה טוב!) ומרחק חמש דקות הליכה מאחד הפארקים היפים והשקטים של אוקלנד: One Tree Hill. טריש היא אמא לכל דבר, גם כשצריך לצעוק ולהתעצבן. הבית מתוקתק בנקיונות כל יום ואוי למי שיעז להפר את החוקים שכתובים בעברית ותלויים ברחבי הבית. אתם מוזמנים לנסות להרחיב את ידיעותיה בעברית, למרות שככל הנראה היא תתקן אתכם ותרגישו קצת מושפלים... אה, ומי שמתכנן לישון אחרי 9 בבוקר, שלא יופתע לשמוע פתאום את שואב האבק מטרטר לו ליד האוזן עד שיבין את הרמז וילך לשופינג בפאק אנד סייב (לא לפני שיקבל רשימת קניות מטריש...).

נורת`לנד
ג`ויס סטורי קופרס ביץ`: קופרס ביץ` היא עיירה קטנטנה הנמצאת באמצע הדרך מביי אוף איילנדס לקייפ ריאנגה, ויושבת על מפרץ גדול (Doubtless Bay). הבית של ג`ויס גם הוא קטן, מוקף בגינה מטופחת, וג`ויס היא אישה קטנה עוד יותר, בת 73 עם חן ואהבה שנראה כאילו אינם נגמרים. עד לפני שלוש שנים עוד עבדה כפקידה בחנות הדואר המקומית (למעלה מ- 30 שנה!) ולאחר שבעלה נפטר החלה לארח ישראלים בביתה. היא חיה לבד, מה שעלול להרתיע כמה מטיילים, אבל באמת שאין סיבה כי היא אחד האנשים המיוחדים שפגשתי. מהחלון הגדול בסלון רואים את כל המפרץ ובשעות השקיעה משרה האור העדין אווירה מיוחדת בכל הבית. חמש דקות הליכה משם נמצא החוף ואם תגיעו בשעות הנכונות תזכו לראות גולשים וגולשות בפעולה, או חבורות צעירות של מאורים יושבים מסביב למדורות. קסם.

פוקיפוטו לודג` פנגרו: אמנם זו אכסניה שמארחת בתשלום, אבל יש הנחה לחברי היט. יוסי וציון הם שני אחים ששיפצו את הבית הישן והמרשים הזה, בגבעות של מפרץ הוקיאנגה. רוב התושבים באיזור הזה הם מאורים שחיים בקהילות שלהם כפי שחיו מימים ימימה (עם מודרניזציה, כמובן, אבל עדיין...). מסביב לאכסניה ישנם מסלולי הליכה ביער וחצי שעה נסיעה משם נמצאת רצועת חוף יפהפיה וריקה לחלוטין, שאפשר לשוטט עליה שעות ולתהות על משמעות החיים. אפשר לדוג, לרכב על סוסים או סתם לשבת במרפסת ולבהות בנוף. ועל הארוחות שיוסי מבשל מישהו אחר כבר ירחיב. פשוט תבואו ותתאהבו.

קורומנדל
פיטר ורוזלין ג`ונסטון: על השטח הגדול שלהם נבנו שלושה בתים, אחד גדול ויפה (שלהם), שני לילדים ושלישי, קוטג` נפרד לאירוח ישראלים. שניהם אנשים מאמינים ביותר, מה שעלול להביא להתנגשויות וויכוחים, אבל בבסיס הם אנשים טובים, חמים ואוהבים ודואגים לפנק בכל אשר יוכלו. האיזור מסביב מזמין לטיולים והבית נמצא בין פיטיאנגה וקוואטונו בצפון הקורומנדל. עשר דקות נסיעה מהחופים היפים ומסלולי היערות של פיטיאנגה. שווה ביותר.

גיזבורן
אל וסאל קלמנט: בית דל ומועט אמצעים. אל וסאל לא יתנו לכם אירוח מפואר וגם לא מיטות נוחות, אבל קיבלתי מהם עזרה לא מועטה בזמן שהכי נזקקתי לה והם תרמו כל כך הרבה להמשך הטיול שלי, שקשה לי שלא להיות נפעם מהטוב האנושי שקיים באנשים האלה.

טאופו
כריסי מטקליף: 600 ישראלים בשנה. אירוח בשיטת ישראלי על כל בלטה וכריסי משתלטת על הכל ביד רמה ומצליחה גם לחנך את הילדים תוך כדי. גם כאן ישנם חוקי בית כתובים בעברית וכריסי מקפידה עליהם ביד נוקשה. אסור לדבר בעברית מחוץ ל- Israeli Zone! אחרי שהילדים הולכים לישון, כריסי מתפנה לצפייה בטלוויזיה תוך כדי עישון מאסיבי ושיחות ארוכות עם האורחים מישראל. היא לא תיכנס להטפה דתית, אלא אם כן תראו רצון והאמת, אפשר ללמוד ממנה די הרבה. כך או כך תמיד יהיו לה סיפורים לספר והיא תעשה את זה בדרכה המיוחדת, שמצליחה להדביק אותך לספה במשך שעות.

וונגנוי
ג`ון וג`אן ברנדון: זוג חביב, המנהל חוות כוורות וחנות לממכר מוצרי דבש. אנשים מקסימים, מלאי שמחת חיים ובית מואר ושמח. בתם התחתנה עם ישראלי והזיקה שלהם ליהדות ולעם ישראל לא מוסתרת ועלולה לפגוע במי שרגיש לעניין. אתם מוזמנים לעזור להם בכוורות ולזכות לטעום מהחומוס שג`אן מכינה. בכלל, קיבלתי שם ארוחת ערב שווה למדי, אין תלונות...