”אזור ויניפג“

למי שהחליט לחצות את קנדה מחוף לחוף, ויניפג מצוייה באמצע הדרך. עיר הבירה של מניטובה, בגודל של תל אביב. כעיר מרכזית על כביש מספר 1 בקנדה היא בהחלט שווה עצירה למספר ימים. אל תתפתו במרוץ מערבה או מזרחה לעקוף את העיר. יש מה לראות. כל האזור מהווה גם מרכז למהגרים ממדינות שונות ובכך יצר קהילה מורכבת. נקודה נוספת: בחורף העיר הינה מהקרות ביבשת. טמפרטורות של 40- די מקובלות.

בעיר ריכוז גדול של אתרים ופעילות תרבותית ענפה. יש בזה הגיון לאור העובדה שכ- 1000 ק``מ לכל כיוון אין עיר בגודל דומה.

על קצה המזלג: בניין הממשל (Manitoba Legislative Building) מבנה מרשים. אם ניתן לייחס לבניין כלשהוא את התואר: מעורר הדרת כבוד - זה הבניין. בבניין יש סיורים בחינם.

מוזיאון מניטובה, מוזיאון האדם והטבע, עשיר ומעניין. רצוי להתמקד במוצגים הייחודיים למקום: תרבות אינדיאנית, מאובנים, חי ועוד.

בויניפג קהילה יהודית גדולה.

מה עוד? המטבעה של קנדה, הוקי קרח, בלט איכותי, מוזיאונים רבים, מרכזי תרבות של קהילות שונות של אינדיאנים ומהגרים. אם החלטתם למצות קצת את הסביבה שווה לטייל צפונה.

העיירה גימלי, 90 ק``מ מצפון לעיר, שוכנת לגדות אגם ויניפג, הדבר הקרוב ביותר לחוף ים שיש למניטובה להציע לתושביה. העיירה היא העיירה האיסלנדית היחידה בעולם מחוץ לאיסלנד. העיירה מציעה חופים ומרחבים. אחת לשנה, בחודש יולי, מתקיים פסטיבל Islendingadagurin. מוזיקה, תהלוכות ושלל פעילויות.

אתר טיולים נוסף באזור מחייב ביקור בתחילת האביב. לעיתים די קשה לסנכרן את הביקור: סוף אפריל - תחילת מאי, די צמוד להפשרת השלגים הראשונה. כשעה וחצי נסיעה מויניפג ופחות משעה מגימלי ניתן לראות בתקופה זו תופעת טבע נדירה: עשרות אלפי נחשים שסיימו את תרדמת החורף, מתפתלים באורגיה פראית בתוך בורות גדולים באדמה. הנחשים אינם ארסיים אך מסיבות ברורות אסור להכנס לתוך הבורות. האזור מגודר ומצוי מספר ק``מ מצפון לנרקיס Narcisse, יש שילוט ימינה, מגיעים לחניה. מדובר במספר ק``מ הליכה בין הבורות. בעבר היו יותר אך בתי הגידול נהרסו. בקיצור, תופעה ייחודית. אם פספסתם, אפשר אולי לראות משהו גם בסתיו.