מסלול עד שבוע בארגנטינה ”קראטרה בחמישה ימים ובטרמפים“

אני רוצה לספר לכם על הדרך שאני עברתי בקראטרה בטרמפים כדי שיהיה לכם קצת יותר מושג כשאתם מתלבטים מה לעשות ואיך. 

יצאנו לכיוון הקראטרה מאל צ׳אלטן באוטובוס ללוס אנטיגואוס, שם שולחים את הציוד שלא תזדקקו לו שימתין לכם באל בולבול או בברילוצ׳ה. הגענו בערב ורצינו כבר להתקדם הלאה, בחור נחמד בשם חורחה עושה נגלות עם הטרנזיט שלו ב-3,000 ציליאן או 45 ארגנטינאי (ברור שכדאי בציליאן). הגענו וחלק פתחו אוהלים באמצע הפארק וחלק הלכו לישון בבית של חורחה שמשמש גם כהוסטל. בבוקר כולם הגיעו לאינפורמיישן כדי לקחת מפות של הקראטרה. חלק תפסו טרמפ וחלק לקחו מעבורת+אוטובוס לעיירה המרכזית קויאיקה, מה שאומר שהם וויתרו על מערות השיש, הטירה בקסטיזו והרכיבה על סוסים (לא לכולם באמת אכפת מהאטרקציות שעידו ממליץ בהרצאה באל צ׳אלטן). 

בקויאיקה נכנסנו לשכונה בבניה ובין הבתים הקמנו אוהלים, בלילה בא שוטר ואמר לנו לא להישאר עוד לילה וברור שאין לנו מה לחפש עוד לילה. יצאנו ליציאה מהעיירה להתרחק מרוב הטרמפיסטים ושם עצר לנו רכב שלקח אותנו לעיירה שלא נמצאת ממש על הדרך אבל נמצאת בצומת ראשית שמתחברת לדרך. איך שירדנו מהטרמפ הזה ישר עלינו במקרה על טרמפ שחיפש מישהו שיסע איתו עד ליעד הבא שלנו - היער המכושף, מי שמגיע בלילה, בצומת לפני היער המכושף יש בית נטוש שאפשר לישון בו ליד הגשר. בעליה ליער הסיע אותנו פקח ואנחנו ירדנו ביער וישראלים אחרים המשיכו איתו. היער מדהים! יצאנו וניסינו לנסות לתפוס טרמפים. פתאום נעצרה משאית עצים שנתנה לנו טרמפ. הגענו לפוטלופו, שם ישנו ובבוקר תפסנו טרמפ כמעט עד לה חונתה. 

בלה חונתה הייתה כמות ישראלים שהתעכבה שם כמה ימים וביחד עצרנו וואן מקומי בדרך הביתה ושכנענו אותו בסכום ממש סימלי לקחת את כולנו לפויואפי, שזו התחנה האחרונה שלנו (השעה הייתה שמונה בערב). הבחור הסכים אם נשלם את הדלק לפני היציאה. שילמנו ויצאנו לדרך, הבחור נהג כמו אידיוט אמיתי ובאמצע הדרך נפלה לו תיבת ההילוכים, כשכולנו ישנים קשר את תיבת ההילוכים עם שרוכי הנעליים שלו ומעכשיו נסע ממש לאט. בגלל המהירות האיטית חסכנו לילה בחוץ ורק ישנו ברכב. הגענו לפוטלופו! בשבע בבוקר הכנו אוכל, מצאנו את תחנת האוטובוס, קנינו כרטיס וזהו, סיימנו את הקראטרה! אנחנו בגבול! והכל בחמש מאות פזו, כולל לינה, אוכל ונסיעות בחמישה ימים.