טוב, אז חזרנו מטיול בן 10 ימים בבאקו עם לינה של לילה מחוץ לעיר. נסענו 3 מבוגרים בני 65+
היום הראשון 29.8 - יום הטיסה
הטיסות היו עם אזרבייז'ן איירליינס והוזמנו כחודש לפני הנסיעה.
איפה ישנו ?
Parkside Hotel & Apartments
Puskin Street 30 , Nasimi, AZ1010
מלון טוב במיקום פצצה, מסביב למלון המון חנויות, במרחק של 5 דקות הליכה נמצאים תחנת המטרו וקניון 28, ותחבורה ציבורית עוברת ממש מתחת למלון. ארוחת בוקר טובה והחדרים ענקיים כ-70 מטר וכוללים מטבחון, כיריים, מיקרו גל, מקרר ומדיח. בכל יום מקבלים 2 בקבוקי מים.
בשורה התחתונה-מלון מומלץ.
מוניות: Bolt
המרת מטבע: 1.69-1.68 מנאט לדולר
שנתחיל ?
הטיסה שלנו הייתה אמורה לצאת בשבת 29.8 בשעה 12:30 בפועל היא יצאה רק בשעה 18:15 וכ"פיצוי" קיבלנו ארוחת צוהריים במקדונלס.
מעצבן מאוד.
כל התכנית לאותו ערב ירדה לטמיון. הגענו למלון רק בשעה 22:30 עייפים אחרי יום ארוך ומתיש, נפלנו למיטה.
למחרת בבוקר באקו סוף סוף התחילה מבחינתנו.
היום השני 30.8 - העיר העתיקה Icherisheher
נסענו במונית לעיר העתיקה בעלות של 10 מאנט (לא מוניות בולט) והתחלנו לשוטט בין הסמטאות. כבר בדרך נתקלנו ב- Workshop Ali Shamsi הסטודיו של עלי שמסי עם ציורי הקיר הנפלאים שלו שלשמחתנו המקום היה פתוח והכניסה ללא תשלום.
זו גלריה קטנה ומיוחדת בעיר העתיקה ובה ציורים נפלאים של עלי שמסי. אפילו זכינו לפגוש את האמן עצמו שהיה במקום בזמן הביקור שלנו. אהבתי במיוחד את הצבעים העזים ואת הסגנון המיוחד של היצירות. זהו אחד מאותם מקומות קטנים שלא בהכרח מתכננים לבלות בהם הרבה זמן, אבל הם מוסיפים המון צבע ואופי לשיטוט בעיר העתיקה.
בהחלט שווה ביקור.
רחוב: Kichik Qala 84
משם המשכנו ל- Shirvanshash Palace ארמון שירוואנשה
המתחם כולל מבנים שונים ובהם אולם קבלות פנים, מסגד, קברי משפחה, מרחצאות ושרידים של ביצורים, הממחישים את חיי השלטון והתרבות בתקופה ההיא. הביקור אמור להיות מסע בזמן אל עברה של אזרבייג'ן. והאתר הוא חלק מאתר המורשת העולמית של אונסק"ו.
זמני פתיחה: שישי-שבת 10:00-18:00
שני-חמישי 10:00-19:00
ראשון 10:00-20:00
מחיר: 24 מאנט לאדם
פה דווקא הדעה האישית שלי קצת שונה ממה שקראתי באתרים השונים. בעיני הביקור בארמון מיותר ולא מצדיק את המחיר. הארמון קטן יחסית ביחס למה שמקבלים.
במרחק כמה צעדים מהארמון נמצא Museum of Miniature Books מוזיאון הספרים המיניאטוריים
המוזיאון נמצא בלב סמטאות העיר העתיקה ומחזיק אוסף עצום של ספרים מיניאטוריים מכל רחבי העולם. האוסף כולל כ-8,000 ספרים בשפות שונות, שהודפסו בכ-70 מדינות בתקופות שונות.
מעל המדפים מתנוססים דגלי המדינות שמהן הגיעו הספרים הזעירים, אפשר למצוא כאן ספרי משוררים מפורסמים, קוראן, תנ״ך ועוד. הספרים מסודרים לפי מדינות ושפות ובמגוון נושאים: דת, ביוגרפיות, ספרי ילדים, ספרות ושירה. אחד הדברים המדהימים במקום הוא הספר הקטן ביותר, שהגיע מיפן וגודלו כשני מילימטרים בלבד. המוזיאון קטן כך שאין צורך ביותר מחצי שעה, אבל דווקא בגלל שהוא כל כך שונה ומיוחד כדאי להיכנס.
זמני פתיחה: כל יום למעט ימי שני וחמישי בין השעות 11:00-17:00
הכניסה חינם
לא רחוק ממוזיאון הספרים נמצא מוזיאון האשליות Baku Illusion Museum ראינו אותו והחלטנו להיכנס וזו הייתה החלטה מוצלחת.
זהו מוזיאון חדש בלב העיר העתיקה המשתרע על פני שלוש קומות וכולל כ- 20 חדרים. כאן הגבולות בין מציאות לדמיון קצת מיטשטשים.
יש בו חדרים אינטראקטיביים, אשליות אופטיות ואפקטים חזותיים, ומהר מאוד הפכנו מצופים למשתתפים פעילים. חלק מהמיצגים מפתיעים, חלק מבלבלים ובעיקר הרבה מהם פשוט מצחיקים.
רוכשים כרטיס וממתינים לתור להיכנס אנחנו חיכינו כרבע שעה. הכניסה היא בליווי מדריך שמסביר על המיצגים וגם עזר וצילם אותנו.
היה מהנה ומצחיק ובהחלט הכניס קצת קלילות ליום של היסטוריה וארמונות.
רחוב: Müslüm Maqomayev 56
שעות פתיחה: 10:00-20:00
מחיר: 45 מאנט לאדם
במרחק כמה דקות ממוזיאון האשליות הגענו אל Meiden Tower מגדל העלמה, אחד הסמלים המפורסמים של העיר.
המגדל ממוקם בצידה הדרומי של העיר העתיקה, והוא היה חלק מקו הביצורים של העיר, הוא משקיף אל הים. בנוי מאבן גיר מקומית ובעל צורה מעוגלת ומיוחדת.
הסיור בתוך המגדל מרגיש כמו הליכה בציר זמן היסטורי.
בתוך המגדל שמונה קומות המקושרות ביניהן במדרגות לולייניות צרות ותלולות. במהלך הביקור עוברים דרך תצוגות העוסקות בהיסטוריה של באקו, צורות בנייה עתיקות, מלאכות יד, כתב עתיק ומערכות מים קדומות.
ליד המגדל נמצאות חפירות ארכיאולוגיות וכיכר השוק הישן, המשמשת כיום כחלל תצוגה פתוח לממצאים שהתגלו במקום.
מומלץ להגיע בשעות הבוקר המוקדמות או אחר הצוהריים.
אנחנו החלטנו לוותר ולא נכנסנו.
אחרי לא מעט שיטוטים בסמטאות העיר העתיקה הרגליים כבר ביקשו מנוחה ואז מצאנו פתרון הרבה יותר נחמד מספסל, טוק-טוק.
עלינו לסיבוב של חצי שעה ברחבי העיר העתיקה במחיר של 50 מאנט. דרך נחמדה מאוד להמשיך לראות את האזור כשכבר קצת מתעייפים מההליכה.
מהעיר העתיקה המשכנו ברגל לרחוב Nizami ניזאמי כדי להתרשם מהאזור, מהחנויות והאווירה.
זהו מדרחוב תוסס בלב באקו. ואחד מאזורי הקניות, הבילוי והתיירות המרכזיים בעיר, יש בו שילוב יפה של בניינים מרשימים, חנויות, מסעדות, בתי קפה וחיי לילה.
לחובבי קניות, יש כאן הכל ממותגים בינלאומיים כמו Zara ו-H&M ועד בוטיקים מקומיים וחנויות מזכרות.
אחרי כל ההליכה הגיע הזמן לארוחת צוהריים מאוחרת אכלנו ב־Caravan Baku ברחוב Nizami 79.
המסעדה לא מומלצת ולכן לא אפרט. גם זה קורה בטיולים...
משם חזרנו במונית למנוחה במלון.
בערב אחרי שמילאנו קצת מצברים יצאנו שוב והפעם לקניון 28, שנמצא כחמש דקות הליכה מהמלון. הסתובבנו בקניון, עשינו קצת קניות בסופרמרקט Bravo שבקומה התחתונה וחזרנו למלון.
כך הסתיים היום השני שלנו בבאקו - יום עמוס למדי, עם עיר עתיקה, אמנות, היסטוריה, אשליות, קניות והרבה צעדים.
נשארו לנו עוד תשעה ימים לגלות את אזרבייז'ן.
היום השלישי 31.8 - יום שווקים
אחרי ארוחת הבוקר הטעימה יצאנו עם המדריכה/נהגת שלנו ליום שווקים. מזג האוויר היה גשום, אבל מאחר שהתחנה הראשונה שלנו הייתה שוק מקורה, זה דווקא התאים לנו מצוין.
Bina Bazar - שוק בינה
השוק ממוקם כ־20 ק"מ דרומית למרכז באקו והוא למעשה מתחם עצום של האנגרים, הנמצאים זה לצד זה. כל אזור מוקדש לסוג אחר של סחורה.
אפשר למצוא כאן כמעט הכול - הלבשה, בגדי ספורט, הנעלה, בגדים לאירועים, חליפות, עניבות, חגורות ועוד. המחירים עממיים וזולים יחסית ואפשר להתמקח, אבל לפחות ממה שאנחנו ראינו בחלק מהחנויות , איכות המוצרים לא הייתה גבוהה במיוחד.
מומלץ להגיע בשעות הבוקר או בשעות הצוהריים המוקדמות, מכיוון שחלק מהחנויות בשוק הענק מתחילות להיסגר לקראת שעות אחר הצוהריים המאוחרות.
בעיניי, רוב החנויות נראו פחות או יותר אותו הדבר ולא ממש התרשמתי. בעלי דווקא הצליח לעשות קצת קניות - חגורות, תחתונים ונעליים.
יכול להיות שאם היינו מגיעים עם מישהו שמכיר היטב את השוק ויודע בדיוק לאילו שורות וחנויות כדאי ללכת, החוויה הייתה אחרת. המדריכה שלנו לא ממש ידעה לכוון אותנו, ואחרי כשעה הרגשתי שמיציתי.
בעיניי הביקור מיותר.
זמני פתיחה: כל יום 08:00-18:00..
Yaşıl Bazar - השוק הירוק
אחרי נסיעה קצרה הגענו אל השוק הירוק, וכאן כבר הייתה חוויה אחרת לגמרי.
שוק מקורה, גדול, ססגוני, נקי ואסתטי. אפשר למצוא בו פירות וירקות, תבלינים, תה, אגוזים, פירות יבשים, גבינות מקומיות, דגים טריים מהים הכספי, בשרים, דבש אזרי ומתוקים.
זה לא מרגיש כמו שוק שהוקם במיוחד עבור תיירים, אלא כמו שוק מקומי אמיתי. כבר בכניסה פוגשים דוכנים צבעוניים, והריחות של התבלינים, התה, הפירות והרימונים עושים את שלהם.
את השוק הזה אהבתי מאוד וחזרנו אליו שוב.
מאחר שאני אוהבת לבשל, מבחינתי זה היה המקום הנכון לקניות. קניתי תבלינים, חליטות תה ודבש, קנינו גם קצת פירות וכמובן - איך אפשר בלי כמה מזכרות?
זמני פתיחה: כל יום 08:00-21:00.
שירותים: בתשלום.
ומה עושים כשיורד גשם? משנים תוכניות...
אחרי שני השווקים החלטנו לנסוע עם המדריכה אל Boulevard - טיילת באקו.
בדיעבד, זו הייתה טעות.
הרוחות היו כל כך חזקות שפשוט אי אפשר היה להסתובב בטיילת. מהר מאוד ויתרנו על הרעיון ונכנסנו ל־Deniz Mall - קניון דניז, לסיבוב קצר ובעיקר כדי לברוח מהרוח.
בהמלצת המדריכה הלכנו לאכול באחת המסעדות הסמוכות לקניון - Coffeemania.
האוכל היה סביר ולא יותר.
משם חזרנו למלון למנוחה, בתקווה שבערב מזג האוויר ישתפר.
בערב - ניסיון להגיע לכיכר המזרקות
בשעות הערב הגשם והרוחות נרגעו, ולכן החלטנו לצאת שוב. הלכנו ברגל כ־20 דקות לכיוון כיכר המזרקות.
המדריכה סיפרה לנו שיש קניון סמוך לכיכר ושכדאי לעלות למרפסת בקומה השלישית, שממנה אפשר לצפות על המזרקות.
נשמע מבטיח.
אלא שברגע שהגענו לאזור, השמיים כנראה החליטו אחרת...
גשם חזק מאוד התחיל לרדת והרוחות שוב התחזקו. נכנסנו מיד ל־Crescent Mall הסמוך וניצלנו את המצב לארוחת ערב.
אכלנו במסעדה שאת שמה אני כבר לא זוכרת, בסגנון שמזכיר מאוד KFC. האוכל דווקא היה טעים ולא יקר.
כמובן שבגלל מזג האוויר המרפסות היו סגורות והמזרקות לא פעלו.
לצערנו, לא חזרנו לאזור הזה בהמשך הטיול ולכן לא זכינו לראות את המזרקות בפעולה. חבל.
אבל הסיפור של אותו ערב עדיין לא הסתיים...
יצאנו מהקניון במטרה לחזור למלון, אלא שהגשם והרוחות לא הפסיקו.
ניגשתי לאחד העובדים במשרדי הקניון וביקשתי עזרה בהזמנת מונית, אבל הוא לא הסכים לעזור. ניסיתי להזמין מונית בעצמי ולא הצלחתי.
לא הייתה לנו ברירה והתחלנו ללכת בגשם זלעפות.
אחרי כמה דקות הגענו לבניין משרדים ושם ביקשתי עזרה מבחור שהיה במקום. הפעם פגשנו אדם מקסים. הוא מיד הסכים לעזור, הזמין עבורנו מונית וגם הראה לי איך משתמשים באפליקציית Bolt.
ולא רק זה - הוא אפילו נשאר וחיכה איתנו בחוץ, בגשם השוטף, עד שהמונית הגיעה.
לפעמים דווקא ברגעים הפחות מוצלחים של הטיול פוגשים אנשים טובים, שזוכרים אחר כך הרבה יותר מעוד אתר או קניון.
הגענו למלון רטובים, עייפים - אבל בשלום.
וכך הסתיים היום השלישי שלנו בבאקו: שני שווקים, ניסיון כושל לטייל בטיילת, מזרקות שלא זכינו לראות, המון גשם - ואדם זר אחד שהזכיר לנו שגם ביום פחות מוצלח אפשר למצוא משהו טוב.
היום הרביעי - 1.9 - טיול יום ל־Quba
אחרי ארוחת הבוקר יצאנו עם המדריכה ליום טיול מחוץ לבאקו, לכיוון Quba..
אחרי כמה ימים בעיר, היה נחמד להשאיר מאחור את הבניינים והרחובות של באקו ולצאת אל הנופים הפתוחים והכפריים של אזרבייג'ן.
Candy Cane Mountains - הרי קני הממתקים
בדרך עצרנו ב־Candy Cane Mountains - הרי קני הממתקים, אחת מתופעות הטבע החריגות והמסקרנות באזור.
רכסי הגבעות צבועים בגוונים של אדום, ורוד, לבן וחום בהיר, היוצרים מראה מפוספס ומיוחד שמזכיר סוכריות - ומכאן שמם.
הצבעים משתנים בהתאם לשעה ביום, לזווית השמש ולעונות השנה. בשעות הבוקר המוקדמות ובשעות אחר הצוהריים המאוחרות הגוונים חדים ועמוקים יותר, ואילו בשעות הצוהריים הם רכים יותר ומקבלים מראה כמעט פסטלי.
ההרים נמצאים במחוז Khizi - חיזי, אזור כפרי והררי שאינו עמוס בתשתיות תיירותיות, וזה דווקא חלק מהקסם שלו. הנוף פתוח, שקט ופראי, והמראה המפוספס של ההרים באמת מיוחד.
הנסיעה מבאקו אורכת כשעה עד שעה וחצי.
מקום נהדר לעצירה קצרה ולצילומים.
Red Village - הכפר היהודי
משם המשכנו אל Red Village - הכפר היהודי, שם ביקרנו במוזיאון יהודי ההרים.
המוזיאון שוכן בבית הכנסת הישן Karchog, שנבנה במאה ה־19 ועבר שיפוץ יסודי.
המוזיאון מוקדש לתולדותיהם, למורשתם ולמסורתם של יהודי ההרים - יהודי הקווקז. מוצגים בו פריטי יודאיקה, בגדים מסורתיים, מסמכים היסטוריים ותצוגות שונות המספרות את סיפורה של הקהילה.
היה מעניין במיוחד להגיע למקום כל כך רחוק מישראל ולגלות בו סיפור יהודי עשיר וקהילה בעלת היסטוריה ארוכה כל כך.
מחיר הכניסה: 10 מאנט לאדם.
המוזיאון מעניין ובהחלט כדאי להיכנס.
לאחר הביקור במוזיאון המשכנו לטייל ברגל ברחובות הכפר היהודי.
הבתים גדולים ומרשימים, וחלקם צבועים בגוונים אדומים. מה שהפתיע אותנו במיוחד היה השקט - הרחובות בין בתי הכפר היו כמעט שוממים ולא ראינו כמעט אנשים מסתובבים מלבד מספר ילדים ששיחקו בחוץ.
ציפיתי אולי לקצת יותר אווירה וחיים ברחובות, ולכן מבחינתי השיטוט בכפר עצמו היה נחמד ולא יותר.
ארוחת צוהריים - Palma
הגיעה שעת הצוהריים, ובהמלצתי נסענו לאכול ב־מסעדת Palma.
ופה הייתה הצלחה גדולה.
מסעדה מצוינת עם חצר ירוקה ונעימה, אוכל טעים מאוד ושירות מצוין. אחרי הבוקר העמוס היה כיף לשבת בנחת, לאכול טוב וליהנות מהאווירה במקום.
על ארוחה לארבעה אנשים שילמנו 96 מאנט.
נהנינו מאוד - בהחלט מסעדה מומלצת.
אגם Chanlibel
אחרי הארוחה המשכנו אל אגם Chanlibel.
זהו אגם מלאכותי שהוקם במקור כמאגר מים לצורכי השקיה חקלאית. עם השנים, בזכות המיקום הפסטורלי שלו למרגלות הרי הקווקז והיערות המקיפים אותו, הפך האגם למקום בילוי ונופש באזור Quba.
אפשר לשוט בסירות פדלים, לרכוב על סוסים סביב האגם ואפילו לדוג.
בסמוך לאגם נמצא גם מלון הספא Macara.
כשהגענו כבר הייתה שעת ערב. אחרי יום ארוך ועמוס ועם לא מעט שעות נסיעה מאחורינו, היינו עייפים ולא באמת הצלחנו ליהנות מהאגם כפי שהיינו רוצים.
בדיעבד, הייתי שמחה להגיע לכאן מוקדם יותר, לשבת קצת מול המים וליהנות מהנוף בלי להסתכל על השעון.
מכאן התחילה הדרך הארוכה חזרה לבאקו.
אחרי כשלוש שעות נסיעה, כולל פקקים, הגענו סוף־סוף למלון.
זה היה יום מעניין, מגוון ויפה - הרי קני הממתקים, המורשת היהודית, ארוחה מצוינת ואגם בין ההרים - אבל גם יום ארוך ומעייף מאוד.
לפעמים בטיול מגלים שלא צריך להספיק הכול. יש מקומות שכדאי פשוט להשאיר להם קצת יותר זמן.
היום החמישי - 2.9 - יום בבאקו
את הבוקר התחלתי במספרה - כי גם בטיול צריך לפעמים לעצור לרגע ולהתפנק...
אחר כך נסענו שוב אל טיילת באקו, והפעם, אחרי שהרוחות והגשם הבריחו אותנו ממנה ביום הקודם, מזג האוויר סוף־סוף אפשר לנו ליהנות ממנה כמו שצריך.
המטרה הראשונה שלנו הייתה מוזיאון השטיחים..
הלכנו בנחת לאורך הטיילת, נהנינו מנוף הים הכספי, חלפנו על פני הגלגל הענק וגן הקקטוסים שבדרך, עד שהגענו אל Azerbaijan National Carpet Museum - מוזיאון השטיחים.
מוזיאון השטיחים
עוד לפני שנכנסים פנימה, קשה להתעלם מהמבנה המיוחד של המוזיאון, המעוצב בצורת שטיח מגולגל ענק. בעיניי, זה אחד המבנים היפים והמיוחדים שראינו בבאקו.
המוזיאון מוקדש לאמנות אריגת השטיחים האזרבייג'נית המסורתית ומציג אוסף עשיר של שטיחים מתקופות שונות, חלקם בני מאות שנים.
אריגת השטיחים היא חלק חשוב מאוד מהתרבות ומהמורשת המקומית, והביקור במוזיאון מאפשר להבין עד כמה הדוגמאות, הצבעים ושיטות האריגה קשורים לאזורים השונים של אזרבייג'ן ולמסורת שעברה מדור לדור.
ברגע שנכנסים למוזיאון מרגישים כאילו עוברים מטיילת הים אל עולם אחר. החלל גבוה ומרשים ועל הקירות תלויים שטיחים עצומים וצבעוניים.
בשלוש קומות המוזיאון מוצגים שטיחים מתקופות ומאזורים שונים, לצד כלי עבודה מסורתיים, טכניקות אריגה ומוצגים הקשורים להתפתחות אמנות השטיחים.
בקומה הראשונה ניתן לראות שטיחים עתיקים, ובהם יצירות שנשמרו במשך מאות שנים.
בקומה השנייה מוצגים אוספים המסודרים בין היתר לפי אזורים גיאוגרפיים, וכך אפשר לראות את ההבדלים בסגנונות, בצבעים ובדוגמאות.
קומה השלישית פוגשים יצירות מודרניות יותר, שנוצרו בהשראת הדגמים המסורתיים.
נהנינו מאוד מהביקור. אהבתי במיוחד את המבנה מבחוץ, אבל גם אוסף השטיחים בפנים מרהיב ומוצג בצורה יפה מאוד.
הקדשנו למוזיאון כשעה וחצי, ומבחינתנו זה היה זמן מספיק כדי לראות הכול בנחת.
כתובת: 28 Mikayil Huseynov Avenue
מחיר: 10 מאנט לאדם
זמני פתיחה: 10:00-18:00 (בקיץ שעות הפתיחה עשויות להתארך)
יום שני: סגור.
קניון דניז ומוזיאון הניצחון
אחרי שסיימנו את הביקור במוזיאון השטיחים נכנסנו ל־Deniz Mall - קניון דניז, לסיבוב קצר וקצת קניות.
משם המשכנו אל Zəfər Muzeyi - מוזיאון הניצחון.
זהו מוזיאון חדש יחסית המוקדש למלחמת נגורנו־קרבאך ומציג את האירועים והניצחון במלחמת 2020 מנקודת המבט האזרבייג'נית.
במוזיאון אולמות תצוגה ובהם מצגות מולטימדיה, חומרי ארכיון, מפות, מסכים אינטראקטיביים ותערוכות צבאיות שונות.
בחלק מהתצוגות ניתן לראות ציוד וכלים צבאיים, לצד מדים, פריטים אישיים וחומרים חזותיים המספרים את סיפורם של הקרבות ושל האנשים שהשתתפו בהם.
המוזיאון בנוי ומוצג בצורה מרשימה מאוד. באמצעות המסכים, התמונות והסרטונים מקבלים תמונה של האופן שבו אזרבייג'ן מספרת ומנציחה את המלחמה ואת תוצאותיה.
גם האזור הפתוח והמבנה המרשים מוסיפים מאוד לחוויית הביקור.
הביקור היה מעניין והשאיר בנו רושם חזק. גם למי שאינו מתעניין במיוחד בהיסטוריה צבאית, זהו מקום שמאפשר להבין טוב יותר אירוע שתופס מקום משמעותי מאוד בזיכרון הלאומי של אזרבייג'ן.
כתובת: Victory Park (Zəfər Parkı), שדרת 8 בנובמבר, באקו
שעות פתיחה: שלישי-ראשון 11:00-18:00
יום שני: סגור.
מחיר: 15 מאנט לאדם
אחרי יום של מוזיאונים חזרנו למלון למנוחה.
באקו בלילה - מיני ונציה
בשעות הערב יצאנו שוב אל הטיילת. והפעם - בלי גשם ובלי לברוח לקניון...
הלכנו לאיטנו לאורך הטיילת המרהיבה, שהופכת בשעות החשיכה למקום אחר לגמרי. מרחוק ראינו את מגדלי הלהבה המוארים, אחד המראות המזוהים ביותר עם באקו בלילה.
מראה מרהיב.
המטרה שלנו הפעם הייתה Little Venice - מיני ונציה.
זוהי אחת האטרקציות הפופולריות בטיילת - פארק קטן עם תעלות מים מלאכותיות העוברות בין גשרים, בתי קפה ומסעדות.
המיקום נהדר, ממש בסמוך לים, ובשעות הערב המקום מקבל אווירה נעימה ורומנטית.
עלינו על גונדולה קטנה לשייט בתעלות. המשיט היה נחמד ואפילו צילם אותנו במהלך השייט, אבל כנראה שצילום היה קצת פחות הצד החזק שלו... חלק מהתמונות יצאו כהות ומטושטשות. חבל.
השייט עצמו נמשך פחות מעשר דקות, כך שלא מדובר באטרקציה ארוכה במיוחד, אבל נהנינו. זו חוויה קטנה ונחמדה שמתאימה מאוד לערב בטיילת.
מחיר השייט: 10 מאנט לאדם.
ארוחת ערב על המים
אחרי השייט התיישבנו לאכול ב־מסעדת Sadaf, שנמצאת ממש על קו המים.
האוכל היה טעים, המחירים היו סבירים והאווירה הייתה נהדרת. בזמן הארוחה הופיע במקום זמר שהנעים לנו את הזמן, וכך בלי שתכננו יותר מדי קיבלנו סיום מוצלח במיוחד ליום זה.
מחיר הארוחה לזוג: 86 מאנט.
כתובת: Neftçilər Prospekti 73.
בסיום הערב לקחנו מונית חזרה למלון בעלות של 10 מאנט.
אחרי היום הגשום שעבר עלינו קודם, היה כיף סוף־סוף לראות את טיילת באקו כמו שרצינו - רגועה, מוארת ויפה.
זה היה אחד הימים המוצלחים שלנו בבאקו - מוזיאון מרהיב בבוקר, קצת היסטוריה, ובערב שייט קצר, ארוחה טובה ואורות העיר המשתקפים על המים.
היום השישי - 3.9 - גבלה ושקי
אחרי ארוחת הבוקר הטובה יצאנו עם המדריכה לכיוון Gabala - גבלה.
זה היה אחד הימים הארוכים והעמוסים בטיול שלנו, עם לא מעט שעות נסיעה, אבל גם עם כפר עתיק, יקב, אלפקות מתוקות, מפל יפה, אוכל טוב והמון נופים בדרך.
יקב Meysari Winery
אחרי נסיעה של כמעט שעתיים הגענו אל התחנה הראשונה שלנו בדרך לגבלה יקב Meysari Winery מייסארי באזור שמאחי. כבר בכניסה התגלה מקום יפהפה ומטופח, מוקף כרמים וגבעות. במרכז המתחם אגם ירקרק גדול ובו שטים ברבורים. סביב האגם ביתני ישיבה קטנים, גנים ועצים ובשטח פזורים אלמנטים הקשורים לעולם היין, ביניהם פסל ענק של אשכול ענבים, שלוש חביות שמעליהן יש פותחן בצורת בקבוק. הנוף מהיקב אל הכרמים שמסביב פשוט מקסים, והאווירה שקטה ופסטורלית. בהחלט עצירה נעימה ומפתיעה בדרך לגבלה.
זהו יקב שמתמחה ביינות אורגניים, והיה הראשון באזרבייז'ן שקיבל הסמכה אירופית לייצור אורגני. במקום יש כרמים, מתחם ייצור, מוזיאון יין, מסעדה ושטחים מטופחים מאוד.
Alpaca Azerbaijan - חוות האלפקות בשמאחי
מהיקב המשכנו אל Alpaca Azerbaijan, חוות האלפקות הנמצאת בכפר מייסארי שבמחוז שאמאחי.
החווה אמנם קטנה מאוד ואין בה הרבה אלפקות, אבל קשה שלא לחייך כשרואים אותן מסתובבות בשטחי המרעה הירוקים. המראה המתוק שלהן מיד עושה חשק להתקרב, ללטף ולחבק.
האלפקות מחולקות לשני אזורים - זכרים ונקבות בנפרד.
המדריך שלנו היה ידידותי ומסביר פנים. הוא גם צילם אותנו עם האלפקות - והפעם התמונות אפילו יצאו יפות!
קיבלנו שקית אוכל ויכולנו להאכיל את הזכרים. באזור של הנקבות ניתן היה ללטף שתי אלפקות, אך אסור היה להאכיל אותן.
בחווה יש גם חנות מזכרות.
הביקור שלנו נמשך כחצי שעה, ומבחינתנו זה היה בדיוק מספיק זמן. זו לא אטרקציה גדולה, אבל היא בהחלט הייתה עצירה חמודה ומהנה בדרך.
זמני פתיחה:
שלישי-שישי: 10:00-19:00
שבת-ראשון: 09:00-19:00
מחיר: 35 מאנט לאדם
ילדים מתחת לגיל 6 - חינם.
עצירת קניות לא מתוכננת
אחרי הביקור בחוות האלפקות המשכנו בנסיעה, ובהמלצת המדריכה עצרנו בסופרמרקט Qayali.
ומה כבר יכול להיות מעניין בסופרמרקט באמצע טיול?
ובכן, אותי דווקא סופרמרקטים במדינות אחרות תמיד מעניינים.
מצאנו שם מבחר עצום של מוצרים במחירים זולים מאוד - עשרות סוגי שוקולד, סוגי אורז, תבלינים, מאפים, מוצרי בשר ועוד.
ואפילו מצאתי עלי בזיליקום סגולים, דבר שאני לא זוכרת שנתקלתי בו בארץ.
שלא נקנה? כמובן שכן.
יצאנו מהסופר עם קניות בסך 70 מאנט והמשכנו בדרכנו.
Lahic - הכפר שבו הזמן קצת עצר
התחנה הבאה שלנו הייתה הכפר העתיק והאותנטי Lahic - להיג'.
כבר הדרך אליו יפה. בדרך עוברים בסמוך ל־Zernava Suspension Bridge, גשר תלוי מעל קניון עמוק ונהר, שממנו נשקף נוף מרשים.
להיג' הוא כפר הררי עתיק וציורי, השוכן בגובה של כ־1,200 מטרים על המורדות הדרומיים של הרי הקווקז הגדול, במחוז איסמאילי.
הכפר מפורסם ברחובות האבן הצרים והמרוצפים שלו, בבנייה המסורתית ובעיקר בחרשי הנחושת ובאמני המתכת ששומרים על מלאכות שעוברות מדור לדור.
זה מסוג המקומות שמרגישים בהם כאילו עשינו קפיצה קטנה אחורה בזמן, הרחק מבאקו המודרנית והנוצצת.
לאורך הרחוב הראשי אפשר לשמוע את צלילי הפטישים של בעלי המלאכה העובדים בנחושת. בחנויות ובבתי המלאכה מייצרים ומוכרים כלי נחושת, קנקנים, מגשים, תכשיטים ומזכרות שונות.
תושבי הכפר משתייכים ברובם לקהילה הטאטית, ובנוסף לאזרבייג'נית נשמרת במקום גם השפה הטאטית.
גם הבנייה בכפר מעניינת. הבתים המסורתיים בנויים משילוב של אבן וקורות עץ, שיטה שנועדה בין היתר להעניק להם גמישות ועמידות טובה יותר בפני רעידות אדמה.
לאורך הרחובות אפשר לקנות תבלינים מקומיים, חליטות תה מפרחי הרים, שטיחים בעבודת יד, דבש ומוצרי פירות שונים.
ופה מצאתי גם משהו בשבילי - בובה לאוסף הבובות שלי, שעלתה 6 מאנט.
בכפר נמצא גם מוזיאון היסטורי־אתנוגרפי המציג כלי נשק, שטיחים וכלי נחושת עתיקים. אנחנו לא ביקרנו בו.
טיילנו קצת יותר משעה ברחובות הצרים, בין הבתים המסורתיים ובתי המלאכה.
חשוב לדעת: רחובות האבן אינם נוחים במיוחד להליכה, ולכן כדאי מאוד להגיע עם נעליים נוחות.
אחרי קצת יותר משעה הרגשנו שמיצינו והמשכנו בדרכנו.
ארוחת צוהריים - Xanlar
כבר הגיעה שעת צוהריים, ובהמלצת המדריכה עצרנו לאכול במסעדת Xanlar.
כבר כשנכנסים מבינים שזו לא עוד מסעדה בדרך.
המסעדה נמצאת בתוך גן ירוק ויפהפה עם מפלי מים, פינות ישיבה וחדרי אירוח פרטיים, פתוחים וסגורים. בכניסה עומדת אפילו מכונית עתיקה, ויש במקום גם חנות קטנה המוכרת יינות, דבש וריבות.
והיו גם המון דבורים...
לשמחתנו, האוכל היה מוצלח לא פחות מהמקום עצמו.
מסעדה טובה מאוד, אוכל טעים ובהחלט מומלצת.
פרות, שינוי תוכניות ומפל אחד יפה
חזרנו לרכב והמשכנו לכיוון גבלה.
הדרך עצמה הפכה לחלק מהחוויה - לא מעט פרות הסתובבו וחצו את הכביש, ואחת מהן אפילו התקרבה ממש לחלון הרכב שלנו.
התוכנית המקורית הייתה לבקר ב־מפל שבע האחיות, אבל המדריכה הסבירה שההגעה אליו כוללת מדרגות צרות ותלולות ושכנראה יהיה לנו קשה.
החלטנו לוותר.
וזו הייתה החלטה טובה, כי במקום זאת היא הציעה לקחת אותנו אל מפל Xalal.
הגענו לשם כמעט בשעת השקיעה.
המפל מרשים ואפשר להגיע ממש עד מתחתיו. צילמנו המון תמונות יפות של המים ושל הנוף שמסביב, והאור של סוף היום רק הוסיף לאווירה.
הדרך אל המפל עוברת דרך אזור של לונה פארק, כך שההגעה אליו קצת מפתיעה.
בשעות האלה כבר היה קריר ליד המים, ולכן מומלץ לקחת עליונית דקה.
מחיר הכניסה: 5 מאנט לאדם.
ולסיום היום - הפתעה בשקי
כבר היה מאוחר, אבל היום שלנו עדיין לא הסתיים. נכנסנו שוב לרכב והמשכנו בנסיעה אל Sheki - שקי, שם היינו אמורים לישון לילה אחד.
ואז הגענו אל המלון שלנו:
Marxal Resort & Spa - מלון 5 כוכבים.
וואו. איזה מלון.
המלון נמצא במיקום מקסים ושקט, מוקף בהרים ירוקים ובנוף נהדר. כבר כשהגענו למרות השעה המאוחרת והעייפות של סוף היום, אי אפשר היה שלא להתרשם מהמקום ומהנוף שמסביב.
קבלת הפנים הייתה לבבית ומהירה, קיבלנו את החדרים היפים שלנו, התקלחנו, התארגנו ו... למיטה.
אחרי יום שלם בדרכים, כפרים, אלפקות, קניות, פרות ומפל - לא יכולנו לבקש מקום יפה יותר לסיים בו את היום.
את המלון עצמו כבר כמעט לא היה לנו כוח לחקור.
לילה טוב, שקי.
היום השביעי - 4.9 - שקי, טופאנדאג וחזרה לבאקו
התעוררנו רעננים אחרי שנת לילה טובה ומיד ירדנו לארוחת הבוקר, שהייתה מצוינת.
אחרי ארוחת הבוקר החלטנו לחקור קצת את המלון, כי בערב הקודם הגענו כל כך עייפים שלא באמת הספקנו לראות אותו.
Marxal Resort & Spa הוא מלון גדול ומפנק הכולל בריכה מקורה, חמאם, סאונה ואזור משחקים לילדים.
לצערנו הגענו מאוחר בערב ונשארנו רק ללילה אחד, כך שלא באמת הספקנו ליהנות מכל מה שיש למלון להציע.
בדיעבד, זה בהחלט מלון שהייתי שמחה להישאר בו עוד לילה.
מלון מומלץ ביותר.
Sheki Khan's Palace - ארמון החאנים
עזבנו את המלון ויצאנו לטייל בשקי. התחנה הראשונה הייתה ארמון החאנים של שקי, שנבנה במאה ה־18 ונחשב לאחד האתרים החשובים והמפורסמים בעיר.
הארמון ידוע בציורי הקיר המרשימים שלו, בחלונות הזכוכית הצבעוניים ובעבודות העץ המורכבות.
המדריכה הסבירה לנו שהעלייה לקומה השנייה נעשית במדרגות צרות ושכנראה תהיה לנו קשה, ולכן החלטנו לא להיכנס לארמון.
לפעמים בטיול צריך גם לדעת על מה לוותר.
שעות פתיחה: שלישי-ראשון 10:00-17:00.
יום שני: סגור.
הסתובבנו עוד קצת בעיר היפה והמשכנו אל Sheki Karvansaray - הקרוונסראי של שקי.
הקרוונסראי של שקי
הקרוונסראי הוא מתחם פונדקי דרכים היסטורי מהמאות ה־18 וה־19, ששימש בעבר מקום עצירה לסוחרים ולנוסעים שעברו באזור בדרכי המסחר.
כשנכנסים לחצר הגדולה, המוקפת קשתות אבן, קל לדמיין את הסוחרים שהגיעו לכאן לפני מאות שנים עם הסחורות ובעלי החיים שלהם ועצרו לנוח לפני שהמשיכו בדרכם.
חלק מהקרוונסראי העליון משמש כיום כמלון, כך שאפשר אפילו ללון בתוך המבנה ההיסטורי. בחצר פועלים גם בית תה ומסעדה.
זה מסוג המקומות שבהם המבנה עצמו הוא האטרקציה - האבן, הקשתות והחצר הפנימית נותנים תחושה של מקום ששייך לתקופה אחרת.
זמני פתיחה: 11:00-19:00.
Tufandag Mountain Resort - טופאנדאג
משקי המשכנו לכיוון Tufandag Mountain Resort, הסמוך לגבלה.
וכאן הנוף כבר השתנה לחלוטין.
זהו אתר הררי מוקף הרים ויערות, עם רכבלים ופעילויות שונות. עלינו ברכבל שתי תחנות, נסיעה של כ־20 דקות.
ככל שעולים, הנוף הולך ונפתח מתחת לרכבל - הרים, יערות והמון ירוק.
פשוט יפהפה.
כשהגענו למעלה בילינו כחצי שעה, צילמנו המון תמונות ונהנינו מאוויר ההרים ומהנוף הפנורמי. אפשר לקנות במקום גלידה או משקה, לשבת ופשוט ליהנות מהנוף.
מומלץ מאוד.
זמני פתיחה: 10:30-17:30
מחיר: 27 מאנט לאדם.
ואז הגיע החלק המשעשע של היום...
התחלנו לרדת ברכבל, אבל במקום לרדת שתי תחנות, ירדנו אחרי תחנה אחת.
ירדנו מהרכבל ומצאנו את עצמנו במתחם עם דוכני אוכל. עדיין לא הבנו שעשינו טעות, וכל אחד מאיתנו אפילו קנה שיפוד צ'יפס שהיה עשוי בצורה מיוחדת ועלה 5 מאנט.
אכלנו, הסתכלנו מסביב ואז התחילה לחלחל ההבנה...
רגע, איפה מגרש החניה? ואיפה המדריכה שלנו?
ראינו מדרגות בקרבת המקום והחלטנו לרדת בהן.
ירדנו.
ועוד קצת ירדנו.
ו־הופ! מצאנו את עצמנו בבית מלון יפהפה.
רק שאצלנו לא היה שום חדר במלון הזה, והמדריכה שלנו בוודאי לא חיכתה שם...
בשלב הזה כבר הבנו סופית: ירדנו בתחנה הלא נכונה.
שלחתי למדריכה את המיקום שלנו, ולשמחתנו היא הגיעה אחרי כמה דקות ואספה אותנו.
אז אולי לא תכננו לבקר במלון הזה, אבל לפחות זכינו לראות עוד מקום יפה בדרך - וקיבלנו סיפור מצחיק להמשך הטיול.
שוב Xanlar - כי למה להחליף משהו טוב?
אחרי הרכבל וכל ההרפתקה הקטנה שלנו כבר היינו רעבים.
הלכנו שוב לאכול באותה מסעדה שבה אכלנו יום קודם - Xanlar.
בדרך כלל אנחנו אוהבים לנסות מקומות חדשים בטיולים, אבל כשהאוכל טעים והמקום כל כך מוצלח - למה להסתכן?
Xanlar שוב לא אכזבה. האוכל היה טעים מאוד.
Juma Mosque - מסגד ג'ומה
בדרך חזרה לבאקו עצרנו ב־מסגד ג'ומה בשמאחי.
רק המדריכה ואני נכנסנו פנימה.
למסגד היסטוריה ארוכה מאוד. המבנה נפגע קשות ברעידת האדמה של 1902 ונבנה מחדש, תוך שמירה על מאפיינים היסטוריים שלו.
כבר בכניסה התרשמתי מהגודל ומהעיצוב.
השטיח האזרי העצום המכסה את הרצפה, העיטורים בתקרה והנברשות הגדולות יוצרים חלל מרשים מאוד.
נשים נדרשות להיכנס בלבוש צנוע ועם כיסוי ראש, וכמובן יש לחלוץ נעליים בכניסה.
עמדתי שם כמה דקות ופשוט הסתכלתי סביבי.
אחרי כל המקומות שראינו ביומיים האחרונים - הכפרים, ההרים, האלפקות והמפל - היה משהו מאוד שקט ומיוחד בסיום היום דווקא כאן.
מסגד מרשים מאוד. כדאי להיכנס.
משם כבר לא היו לנו עוד תחנות.
נכנסנו לרכב והתחלנו את הנסיעה הארוכה חזרה לבאקו.
בשעות הערב המאוחרות הגענו סוף־סוף למלון - עייפים אחרי יומיים עמוסים מחוץ לעיר, אבל עם המון חוויות, תמונות וזיכרונות.
וביניהם גם תזכורת אחת חשובה: לפני שיורדים מרכבל - כדאי לבדוק שזו באמת התחנה הנכונה...
היום השמיני - 5.9 - יום הנישואים ה־48 שלנו
היום הזה היה קצת שונה משאר ימי הטיול.
48 שנים בדיוק עברו מאז שהתחתנו, והחלטנו שאת יום הנישואים שלנו בבאקו נעביר בקצב רגוע יותר - בלי נסיעות ארוכות ובלי לנסות להספיק יותר מדי.
את הבוקר פתחנו, כמובן, בארוחת הבוקר הטובה במלון, ומשם נסענו לאחד המקומות שחיכיתי במיוחד לראות:
Heydar Aliyev Center - מרכז היידר אלייב
עוד לפני שנכנסים פנימה, קשה שלא לעצור ולהסתכל על המבנה.
המרכז הוא מבנה לבן, עצום ומרהיב, בעל קווים זורמים וכמעט ללא קווים ישרים. הוא נראה קצת כמו גל ענק שקפא באמצע תנועה, והחזית שלו מרשימה לא פחות מהתערוכות שבתוכו.
אבל במקרה הזה - גם הפנים לא מאכזב.
המרכז משמש כמתחם תרבות ובו תערוכות אמנות, היסטוריה, מוזיקה, עיצוב ותרבות אזרבייג'נית.
הוא משתרע על פני מספר קומות, ובכל קומה מחכה משהו אחר.
בחלק המוקדש להיידר אלייב ולהיסטוריה של אזרבייג'ן אפשר להבין עד כמה דמותו נוכחת במדינה. במהלך הטיול ראינו את שמו, תמונותיו ופסליו כמעט בכל מקום.
בהמשך ראינו דגמים מיניאטוריים של מבנים מפורסמים בבאקו וממקומות אחרים באזרבייג'ן - מעין באקו קטנה - תצוגה שמאוד אהבתי.
יש גם תצוגה של כלי נגינה מסורתיים, כאשר באמצעות מסכים אפשר אפילו לשמוע כיצד כל אחד מהכלים נשמע.
בקומות האחרות מוצגות תערוכות שונות ובהן בובות, אמנות, ספורט, לבוש מסורתי ותכשיטים אזרבייג'ניים.
המוזיאון מגוון מאוד - ציורים, פסלים, בובות, דגמים, כלי נגינה, בגדים מסורתיים ועוד. כל פעם שעוברים לחלל הבא מגלים משהו אחר.
בעיניי זה מקום מצוין לבקר בו לקראת סוף הטיול, אחרי שכבר ראינו את באקו ואת אזרבייג'ן ויכולנו לזהות ולהבין הרבה יותר ממה שהוצג בפנינו.
חשבנו שכבר ראינו הכול ואז ירדנו לקומה -3...
תערוכת המכוניות העתיקות
שם מחכה מתחם ענק ובו אוסף מרשים של מכוניות עתיקות וקלאסיות מתקופות שונות.
אפשר לראות דגמים סובייטיים ישנים, מכוניות קלאסיות, רכבי שרד וכלי רכב הקשורים להיידר אלייב.
גם מי שאינו חובב גדול של מכוניות יכול ליהנות מהתצוגה - המכוניות שמורות ומוצגות בצורה יפהפייה.
מקסים.
בסוף הביקור אני ממליצה לא למהר לצאת. יש במקום בית קפה נעים עם ספות מיוחדות, וזה מקום מצוין לעצור בו, לשתות ולאכול משהו אחרי כל ההליכה במוזיאון.
אנחנו בילינו במרכז יותר משלוש שעות, ובקלות אפשר להעביר בו כמה שעות טובות.
מבחינתי: מוזיאון חובה בבאקו!
כתובת: 1 Heydər Əliyev prospekti
זמני פתיחה: 10:30-18:00
מחיר: 15 מאנט לאדם
תערוכת המכוניות: 10 מאנט נוספים.
יש במקום לוקרים ללא תשלום.
קצת ניזאמי - ומפגש עם אישה מקסימה
אחרי הביקור במרכז היידר אלייב נסענו לרחוב ניזאמי.
הסתובבנו קצת בין החנויות ובמקביל ניסיתי למצוא מספרה מסוימת - ולא הצלחתי.
בזמן שעמדנו וחיפשנו, ניגשה אלינו אישה מקומית ושאלה אם אנחנו צריכים עזרה.
אמרתי לה שאני מחפשת מספרה, והיא לא הסתפקה רק בהסבר או בהצבעה לכיוון.
היא פשוט התחילה ללכת איתנו.
בדרך קצת דיברנו, וכשהגענו למספרה היא אפילו נכנסה איתי פנימה והסבירה למנהלת המקום מה בדיוק אני צריכה.
איזו אישה נחמדה. כל הכבוד!
אלה בדיוק המפגשים הקטנים והלא מתוכננים שנשארים אחר כך בזיכרון מהטיול.
אחרי המספרה נסענו אל קניון 28 ואל הבזאר התת־קרקעי שנמצא מולו. עשינו עוד קצת קניות וחזרנו למלון למנוחה.
48 שנות נישואים - Shirvanshah Restaurant
בערב יצאנו לחגוג את יום הנישואים שלנו ב־Shirvanshah Restaurant - מסעדת שירוונשה.
וזו הייתה בחירה מצוינת לערב המיוחד שלנו.
המסעדה משתרעת על פני כמה קומות, וכל המקום מעוצב בסגנון מסורתי ומלא בפריטים שנותנים תחושה של בית אזרי עתיק.
בקומות השונות יש מוזיקה חיה ונעימה, כך שכבר מהרגע שנכנסים מרגישים שהגענו למקום מיוחד ולא לעוד מסעדה.
השירות היה מעל ומעבר, האוכל מסורתי, מגוון וטעים מאוד - ולהפתעתנו גם לא יקר.
אהבנו מאוד את האווירה, את העיצוב, את המוזיקה וכמובן את האוכל.
מסעדה מומלצת ביותר ומבחינתי מקום חובה למי שמגיע לבאקו.
כתובת: 86 Salatın Əsgərova
זמני פתיחה: כל יום 09:00-23:00.
וכך, רחוק מהבית, בבאקו, חגגנו את יום הנישואים ה־48 שלנו.
לא בחגיגה גדולה ולא בתוכנית עמוסה - אלא ביום רגוע, מוזיאון שאהבנו, קצת קניות, מפגש מקרי עם אישה טובה ובסוף ארוחה נהדרת עם מוזיקה חיה.
דרך יפה מאוד לחגוג 48 שנים ביחד.
חזרנו למלון, עייפים ומרוצים, לשנת הלילה.
היום התשיעי - 6.9 - סיור קולינרי
הגענו ליום המלא האחרון שלנו בבאקו, והחלטנו לסיים אותו בדרך טעימה במיוחד - סיור קולינרי, שהזמנו דרך המשרד של יעל אורן.
בשעות הבוקר הגיע מיניבוס שאסף אותנו מהמלון ויצאנו לדרך.
חוזרים לשוק הירוק
התחנה הראשונה הייתה השוק הירוק, שבו כבר ביקרנו בתחילת הטיול.
אבל מכיוון שמאוד אהבתי אותו בפעם הראשונה, ממש לא הפריע לי לחזור אליו שוב.
הסתובבנו בין הדוכנים הצבעוניים, עשינו עוד קצת קניות - כי הרי תמיד מגלים שיש עוד משהו שחייבים לקחת הביתה - ואחרי כשעה המשכנו לתחנה הבאה.
8KM Topdan Bazar - בזאר הקילומטר השמיני
הפעם הגענו למקום שונה לחלוטין מהשוק הירוק.
8KM Topdan Bazar הוא שוק ענק המשלב מסחר סיטונאי וקמעונאי. זהו שוק מקומי מאוד, פחות תיירותי, צפוף ופשוט, שבו אפשר למצוא כמעט הכול - פירות וירקות, בשר, דגים, בגדים, נעליים ואפילו חומרי בניין.
המחירים כאן זולים מאוד, ולא קשה להבין מדוע תושבים מקומיים רבים מגיעים לכאן לקניות גדולות.
בתוך המתחם יש גם מסעדות פועלים קטנות ופשוטות המגישות אוכל מקומי.
נכנסנו לאחת מהן וקיבלנו לטעום מאפה מקומי חם ומטוגן, ממולא בתפוחי אדמה, שהוגש לצד יוגורט.
לא יודעת מה היה שמו של המאפה - אבל דבר אחד אני כן יודעת:
היה יאמי!
לפעמים דווקא המאכל הכי פשוט, במקום הכי פחות מפואר, הוא זה שזוכרים.
כתובת: 50 Cəmşid Naxçıvanski
זמני פתיחה: מדי יום 07:00-20:00.
ארוחת צוהריים אצל משפחה מקומית
מכאן המשכנו לאחת החוויות המיוחדות של היום - אירוח אצל משפחה מקומית.
יש משהו אחר לגמרי בלהיכנס לבית של משפחה מקומית במקום לשבת בעוד מסעדה.
חיכתה לנו ארוחת צוהריים ביתית שכללה סלט ירקות, מרק עדשים ופלוב עם אורז, בשר ופירות יבשים.
הכול היה מאוד מאוד טעים.
בעלת הבית גם הראתה לנו כיצד היא מכינה את הפלוב, והיה מעניין לראות מקרוב את תהליך ההכנה של אחת המנות המזוהות ביותר עם המטבח האזרבייג'ני.
ולקינוח?
אבטיח ותה.
פשוט, ביתי וטעים.
זו הייתה הזדמנות לא רק לטעום מהאוכל המקומי אלא גם להציץ לרגע אל החיים עצמם - אל המטבח הביתי ואל הכנסת האורחים המקומית.
ועכשיו... מתוקים
אחרי ארוחת הצוהריים נסענו לקונדיטוריה .
ומה אומר לכם?
איזה עוגות. איזה מתוקים.
כמובן שלא יכולנו רק להסתכל...
קנינו שתי פרוסות עוגה שונות ולקחנו אותן איתנו לחדר.
והמחירים? מצחיקים.
אחרי כל האוכל והמתוקים חזרנו למלון.
אבל לנוח? עוד לא.
אני והחברה יצאנו מיד שוב לבזאר התת־קרקעי הסמוך למלון, כי היא רצתה לקנות חליפות כדורגל לנכדים.
רק אחרי שסיימנו גם את המשימה הזאת חזרנו לחדר והגיע הרגע שפחות אוהבים בכל טיול - לארוז.
בגדים, מזכרות, תבלינים, תה, דבש וכל הקניות שאספנו בדרך היו צריכים איכשהו למצוא את מקומם במזוודות לקראת הטיסה הביתה למחרת.
קניות אחרונות וארוחת ערב אחרונה בבאקו
בערב יצאנו שוב לכיוון קניון 28.
בדרך, סמוך לתחנת המטרו, גילינו חנות ענקית של LC Waikiki ובה בגדים יפים לילדים ולמבוגרים במחירים טובים.
ברור שנכנסנו.
כי כנראה שגם בערב האחרון בבאקו עוד נשאר קצת מקום במזוודה...
את ארוחת הערב האחרונה שלנו בעיר אכלנו ב־KFC, לא רחוק מהמלון.
המנות היו ענקיות והמחירים זולים. למעשה, המנות היו כל כך גדולות שלא הצלחנו לסיים אותן.
לא בדיוק ארוחת פרידה אזרבייג'נית מסורתית - אבל אחרי יום קולינרי שלם, זה בהחלט הספיק לנו.
וכך הסתיים היום התשיעי והאחרון שלנו לטיולים בבאקו.
מחר - הביתה.
היום העשירי - 7.9 - חוזרים הביתה
התעוררנו לבוקר האחרון שלנו בבאקו.
אחרי ארוחת הבוקר הטובה עלינו לחדר, אספנו את הדברים האחרונים, סגרנו את המזוודות ובדקנו - כמו תמיד - שלא השארנו שום דבר מאחור.
בשעה שנקבעה הגיע הנהג לאסוף אותנו מהמלון ויצאנו לכיוון שדה התעופה.
מחיר הנסיעה: 30 דולר.
הטיסה שלנו הייתה בשעה 12:35 והפעם, לשמחתנו, יצאה בזמן.
אחרי העיכוב הארוך שהיה לנו בדרך לבאקו, בהחלט הערכנו את זה...
בדיעבד, גילינו ששעתיים לפני הטיסה הספיקו לנו. שדה התעופה אינו גדול וגם הדיוטי פרי קטן יחסית.
עלינו למטוס, התיישבנו במקומות שלנו ונפרדנו מאזרבייג'ן.
אז איך היה?
היה טיול מקסים.
באקו הפתיעה אותנו. מצאנו עיר מודרנית ומוארת לצד עיר עתיקה, מוזיאונים מעניינים, שווקים צבעוניים, אוכל טעים ואנשים טובים שפגשנו בדרך.
ומחוץ לעיר גילינו אזרבייג'ן אחרת - הרים, כפרים עתיקים, מפלים, יערות, אלפקות, רכבלים ונופים נהדרים.
לא הכול היה מושלם. היו גשם ורוחות, מקומות שפחות אהבנו, נסיעות ארוכות, מזרקות שלא ראינו וגם ירידה אחת בתחנה הלא נכונה של הרכבל...
אבל הרי גם הדברים האלה הם חלק מטיול.
חזרנו הביתה עם מזוודות מלאות בקניות, המון תמונות, הרבה חוויות - ובעיקר עם התחושה שבחרנו יעד מעניין, מגוון ומפתיע.
המדריכה: את המסלול והמקומות שבהם רצינו לבקר תכננתי מראש בעצמי, והיא הסיעה אותנו בהתאם לתוכנית. בחלק מהאתרים קיבלנו ממנה הסברים טובים, אם כי קצרים, ובחלק מהמקומות טיילנו באופן עצמאי ללא הסבר.
כשביקשנו ממנה להציע מקומות נוספים שלא היו בתוכנית שהכנתי מראש, היא פחות ידעה להציע לנו אפשרויות נוספות. היא עובדת רק שנתיים בתיירות.
לכן אני חושבת שהיא יכולה להתאים מאוד למי שכבר הכין לעצמו מסלול ומחפש נהגת טובה, נעימה ואמינה שגם יכולה לתת הסברים בחלק מהמקומות. מי שמחפש מדריכה שתבנה עבורו את המסלול, תיזום ותציע מקומות ותיתן הדרכה מקיפה בכל אתר - כדאי שיברר מראש אם זה השירות שמתאים לו.
משום מה לא מצליחה להעלות תמונות אולי בשלב מאוחר יותר.
אביה
