”לילה בפסגת הר הגעש סטרומבולי“

הגענו לאי סטרומבולי ברחפת מהר הגעש וולקנו, שם נהננו מטיול סביב הלוע הפולט עשן לוהט ואדי גפרית.

התאכזבנו לשמוע מיודעי דבר בכפר, שסטרימבולי ``ישן`` מאז פברואר 2007. לקראת ערב טיפסנו עד כמה שניתן להגיע סמוך ללוע. מדי פעם נראו פיצוצים געשיים. בחצות שבנו לכפר, כשאנו חשים שלא באנו למלוא סיפוקנו. בבוקר, כשעזבנו את האי, שמתי לב שעוצמת הפיצוצים הגעשיים חזקה יותר והעשן לבן יותר. משהו בתחושת הבטן שלי אמר לי לא להרים ידים. לאחר סיור ביבשת שבנו למילצו ומשם ברחפת חזרנו ``הביתה``. שוב טיפסנו להר האימתני, שפשוט התרגש לקראת שובנו. פיצוצים אדירים, הדומים לפיצוץ גרעיני, דרדרות סלעים לוהטים, המשאירים אחריהם שובל אדום, נופלים למים ופולטים עשן וקצף במגע עם המים הקרים. בערך בעשר בלילה נותרנו לבד, אשתי ואני, במקום מלא ההוד הזה.

שעה לאחר מכאן החל ההר לנהום, מין גניחות אושר של שיחרור לחץ. מאוחר יותר החל ההר לפלוט זיקוקי-אש. העין לא שבעה מלראות. הזעקות שנפלטו מגרוננו ודאי עודדו את ההר להמשיך להציג את עוצמת איתני הטבע.

על ההר מערכת המצלמת את ההר והתמונות משודרות למערכות המולטימדיה. ביום המחרת שודרו תמונות בטלוויזיה והקריין סיפר בהתלהבות שסטרימבולי התעורר משנתו. מה שהוא לא ידע לספר, זה ששני ישראלים, עמוק בשנות ה-50 שלהם, היו הראשונים לראות זאת.

המעוניינים במידע נוסף ובתמונות, יכולים לייצור אתי קשר במייל.