”סיפור הקהילה היהודית בקוצ`ין“

סיפור הקהילה היהודית בהודו ובקוצ`ין הוא סיפור מעניין, רווי יריבויות ומאבקים שבמהלך השנים הולכים וגוועים, יחד עם הקהילה כאן. על פי הסברה המקובלת הגיעו ראשוני היהודים לדרום הודו בספינותיו של שלמה המלך, כן-כן, לא פחות! מאוחר יותר הגיעו יהודים להודו בתקופת גלות בבל, ואחרים נמלטו לכאן לאחר חורבן בית שני. ישנן עדויות על הגירה של יהודים ממיורקה במאה הרביעית, ובהמשך הגיעו לקראלה פליטי גירוש ספרד ופורטוגל. ההגירה החדשה יצרה הפרדה בתוך הקהילה היהודית במקום בין הוותיקים, יהודי מאלאבר, שכונו גם ``היהודים השחורים``, ובין המהגרים החדשים, הפרדסים (זרים), שכונו גם ``היהודים הלבנים``. הפרדסים היו עשירים יותר ובעלי השפעה, והצטרפו לאצולה העשירה המקומית, וכך נוצרה בפועל חלוקה מעמדית-כלכלית בין שתי קהילות היהודים כאן. עדות לחלוקה של שתי קהילות נפרדות בתוך הקהילה היהודית בקוצ`ין ניתן למצוא בספרו של הרב יעקב ספיר, ``אבן ספיר``, שהגיע לכאן ב-1860 כדי לגייס כספים, והוא מבקר את חברי הקהילה היהודית על כך שחבריה ``לא יתערבו זה בזה ולא יתחתנו זה עם זה ואף לא יידמו אלו לאלו``. תודו שזה נשמע מוכר, ההיסטוריה שלנו מלאה בכל מיני מריבות וסכסוכים על שטויות ודברים לא חשובים אחרים, שבסופו של דבר פוגעים בקהילה או בעם כולו ומובילים אותנו אל חורבננו. בקוצ`ין, בארנקולם ובכפרים שבסביבתם היו כעשרה בתי-כנסת. חלק מבתי-כנסת אלה התפוררו והפסיקו לתפקד לאחר עליית מרבית יהודי קוצ`ין - כ-2800 יהודים מקוצ`ין וסביבותיה עלו לישראל בשנות ה-50, באחר יש משתלת נוי ואילו חלקים משני בתי כנסת נוספים הובאו לארץ ונמצאים במושבים נבטים ונחלים, ורק בית כנסת אחד ויחיד, בית הכנסת פ�ר�ד�ס (פראדסי) שבמאטאנצ`רי, פועל עד היום, וגם הוא רק לסירוגין.