”קמבודיה-לא לאנשים מפונקים“

הייתי עם שתי שותפות שמצאתי בתאילנד ולמעשה נסעתי לקמבודיה רק בשביל הויזה... אז דבר ראשון, הנסיעה לשם היא מאוד קשה- מאוד. הנסיעה מגבול תאילנד היא 7 שעות בכבישים לא סלולים, 7 שעות של קפיצות וחום מטורף במיניבוס משנת תרפ``ת. 

כשמגיעים לקמבודיה כמובן חייבים לבקר בסיאם ריפ שזהו אחד משבעת פלאי עולם. מקדש מלא במראות עתיקות ,שורשי עץ עצומים שמשתלבים עם המקדשים והרבה היסטוריה ואומנות. חוצמזה מה שמצאתי מיוחד במדינה הזאת זה העוני הבלתי נתפס אך מצד שני יש להם גם חיים שלבים ונטולי דאגות חוץ מפת לחם.

המבוגרים ובמיוחד הילדים הקטנים חיים רק כדי לשרוד את היום, הם לא חיים למעשה, אלא שורדים. יש שם מראות קשים, נתקלתי בילידים בני 4 מלוכלכים, עור ועצמות שבאו אלי לבקש כסף או אוכל בזמן שהם סוחבים את אחיהם בן השניים ומטלטלים אותו גם כדי למשוך את תשומת ליבם של אנשים עוברי אורח. הם לא מתביישים גם להכנס למסעדות ולהתחנן לאנשים רק שיביאו להם שאריות אוכל, והם גם מסוגלים להיות אלימים בגלל המצב הזה. אחת שטיילתי איתה מנורווגיה עמדה ומאחוריה באו ילדות בנות 10 בערך והביאו לה בעיטה לישבן.

אני אישית מאוד נהנתי בקמבודיה, ראיתי עולם שמעולם ראיתי, אך אין ספק שאנשים יכולים לקחת את זה כחוייה טראומטית. מטיילת אחרת שהייתי איתה בכתה כשקמבודי חסר ידיים רדף אחריה ורצתה רק לעוף משם. לכן באמת אבל רק באמת אם יש לך כוח נפשי ואתם מסוגלים לקחת דברים בפרופורציה ולראות דברים שלא ראיתם עדיין ולהבין שלא ידעתם מזה עוני אמיתי אז תסעו ותחווה חוויה יפה. אם לא –עדיף לכם להשאר בתאילנד.