”הוסטל Uno House Kyoto“

הסיבה שבה בחרתי ללון בהוסטל הנ"ל היא רק מפני שלא הצלחתי למצוא הוסטלים אחרים ללון בהם למשך כל השהות שלי בקיוטו. לנתי במקום שלושה לילות, שהם שלושה לילות יותר מדי. המקום הוא ישן ומוזנח, ונראה כאילו עומד להתפרק. מה גם, שאין הרבה ספייס, ונראה שאנשים נתקלים אלו באלו. במקום יש חדר אוכל קטן עם כמה שולחנות וקשה להיכנס לשבת בהם. המטבח נראה תמיד מלא בכלים כך שאין אפשרות לעשות בו יותר מדי מלבד כוס תה או מזיגת מים חמים למנה חמה של איטריות. מצב השירותים והמקלחות גם לא משהו. 

חלק מן החדרים ממוקמים מחוץ למבנה הראשי. אין בעיה בכך, האמת שיותר שקט. חדרים אחרים ממוקמים בקומה הראשונה והשנייה. את המקום מנהלים זוג זקנים ואולי יש להם סיוע של כמה צעירים. הם לא מדברים אנגלית, או עושים רושם כזה. וידוע לי על תרמילאים שנזרקו מן המקום בגלל חילוקי דעות, וחלק הוחזרו למקום על ידי המשטרה. אליי התייחסו יפה, כך שאין לי שום תלונות ליחס שלהם. 

המיקום שלו די טריקי, בתוך סימטה של רחוב ראשי. לקח לי שעתיים למצוא את המקום, וזאת מפני שלא הלכתי בדיוק בכיוון שהמפה מורה.