”מוזיאון השוקולד בבריסל“

מוזיאון השוקולד נח במבנה צנוע, יחסית לשכניו המפוארים. מעל הכניסה מקבל את פניכם מלאך עירום שמנופף בכנפיו וכולו עשוי זהב. דלת חומה כבדה, שתי מדרגות עץ והריח הריח של השוקולד ממלא את הנחיריים. 

שלוש קומות למוזיאון הקטן, בקומה תחתונה מרתף עם קשתות לבנות אדומות. הקירות ספוגים בריח השוקולד. מכונות מסובבות מרק סמיך חום ואיש עמל המכין שוקולד. אם תעמדו על ידו תוכלו לראות איך הוא מחמם את גושי השוקולד הענקיים, הופך אותם נוזל, ממלא תבניות בשוקולד. אחרי כארבע שניות, השוקולד מתקשה בתבניות וכשהוא הופך אותם מתגלות הצורות. דוגמא של צדף, עלה, לוחם עז פנים עם שריון על ראשו, חיות שונות, לבבות ומה לא- הכל מונח על מגש גדול ואתם צריכים רק לבחור את הצורה שאתם אוהבים ולהניח לה להעלם בפה. 

ניחוח השוקולד מלווה אתכם במדרגות הצרות לקומה השלישית, שם תלמדו מעט עובדות היסטוריות. את עץ הקקאו גילו האצטקים ולאירופה הביא אותו הרננדו קורטס, האיטלקים מיסדו את תהליך יצור השוקולד במאה ה-19 ויצרו את הריבועים שאנו מכירים. גם לידיי גודייבה, שרכבה עירומה על סוס בחוצות העיר, מונצחת על קופסאות שוקולד, שערה הארוך מסתיר את גופה היפה. הליידי עשתה כדי שבעלה המושל יוריד את המיסים הכבדים על האיכרים. האגדה כנראה נולדה במרתפים שהכינו שוקולד מתוצרת `גודייבה` שנחשב אולי לשוקולד הטעים בעולם. 

בקומת הקרקע במוזיאון תפגשו את חנות השוקולד, שם המקום להפשיר מהקור עם קפה טוב ולקנות הביתה שוקולד טעים (תקנו הרבה כי הרי במלון תסיימו את החצי). בכל רחבי בריסל יש המון חנויות שמוכרות שוקולד- המחיר בהן זול יותר מהדיי פרי בשדה התעופה בבריסל.