אתר הסקי
חזרנו מפאסו טונאלה והיה נפלא. נסענו עם סקידיל, בפעם השניה, והם דאגו (כמעט) להכל בצורה טובה מאוד. הגענו לאתר עם אוטובוס מאורגן דרך שדה התעופה בורונה. הנסיעה ארכה כ-3 שעות. החצי השני של הקבוצה הגיעו ממילאנו, ומשם הנסיעה אורכת כ-3 וחצי שעות. עדיף לנסוע ממילאנו (ראה למטה). רכבת לא מגיעה לפאסו טונאלה. יש תחבורה ציבורית, אם כי לא טרחנו לברר מה ערכה. המארגנים דאגו למדריכי סקי ישראלים ואני הייתי מאוד מרוצה- זו חוויה לקבל מדריך שיודע לדבר בשפה שאני מבין, והשיעור לא מתמצה ב-do like this. אם כי החבר`ה שקיבלו הדרכת סנובורד אמרו שהמדריכים המקומיים היו בסדר גמור. מגרעת השיעורים באתר: רק שעתיים ביום.
עיירת הסקי בנויה משני רחובות ראשיים שלאורכם המלונות, חנויות מזכרות, חנויות ציוד, חנויות השכרה וגם מעליות הסקי. יש שני סופרמרקטים לא מאוד יקרים. העיירה מנומנמת למדי. נכון לעכשיו בטונאלה יש מעט מאוד מלונות, ככה שהיה ממש מרווח על המסלולים. מעט מאוד פעמים הרגשתי שצפוף. כנראה ששנה הבאה הם כבר יבנו יותר חדרי מלונות, אבל יש לקוות שיחס המדרונות + מעליות לגולשים ישאר טוב כל כך. אנחנו התאכסנו במלון Panorama, שחסר חדר סקי ראוי לשמו: יש חדר לציוד, אבל בלי ציוד לייבוש נעלים (באסה!). חבר`ה שהיו במלון Negritela אמרו ששם יש חדר ציוד נורמלי.
מזון ומסעדות: חשוב לאכול צהרים לפני השעה 14:30, כי האיטלקים סוגרים את המטבח בשעה זו. יש המון מקומות שיש בהם רק סנדויצ`ים (כמו ה-Magic ממנו כדאי להימנע- יקר ולא מדהים), אבל הרבה מסעדות על הכביש הראשי מגישות פיצה נפלאה (ובדרך כלל שום דבר אחר שראוי למאכל). מומלצת הפיצריה שנמצאת מאחורי חנות הציוד Nouvo Sport (בה השכרנו- הם לא מאוד נחמדים כשעמוס). ישנן מסעדות גם ברום ההר, אך הן יקרות מאוד. כיף לשתות בירה או קפה, אבל לא צריך לאכול שם יותר מדי- למטה הרבה יותר זול.
מסלולי הסקי
האירופאים אומרים שזו שנה עם שלג מועט, אבל האתר כל כך גבוה (העיירה ב-1800 מ`) שהיה יופי של שלג. התותחים עבדו שעות נוספות, ורק ביום האחרון היתה רוח חזקה. כל השאר מזג אויר נפלא. בין החבר`ה שלי היה גם סנובורדיסט מתחיל, גולשת סקי מתחילה, ושני גולשי סקי מנוסים יותר. לכולם היה סבבה והמון מה לעשות באתר. הוא לא מאוד גדול, אך מספיק. ברכוני, אני מסוגל להתמודד עם מסלולים שחורים! לאט לאט, אבל בשליטה מלאה! woo hoo!
שירותים: אין שירותים ציבוריים. חד וחלק. שירותים יש רק במלונות למטה או במסעדות שליד המסלולים. כלומר, כשצריך מאוד אז גם שותים משהו (ככה לא מתייבשים!). סידור קצת מעיק, אבל מסתדרים. רוב המסלולים חשופים ככה שאי אפשר ללכת מעבר לפינה (חוץ מבפונטה די-לניו, שם יש מספיק עצים...).
האם יש מספיק שלג גם לאוף-פיסט? תשובה: השנה, באופן די ברור, לא. המסלולים סבבה, אבל בגלל שלא היה להם שלג מכריסטמס, אין אוף-פיסט, או אם יש- הוא מועט מאוד. לפי הסיפורים של המקומיים, בשנה ברוכה כל ההר הוא אוף-פיסט אחד גדול ומשגע.
אנחנו ויתרנו על הרחבת הסקיפס לטובת שהייה עם החברים המתחילים אחרי הצהריים. אם יש רק גולשים מנוסים, כדאי להרחיב את הפס מראש כי זה הרבה יותר זול. האתר בסך הכל לא מאוד גדול (אך גם לא קטן), והפס הבסיסי כולל עליה לקרחון וגם ירידה לכפר הסמוך, פונטה די-לניו, שבו עוד מסלולים, אך הוא יותר נמוך והתחילה שם הפשרה באמצע מרץ. הרחבת הסקי פס נותנת יום במדונה די קמפיליו ויום במרילבה, במחיר שכפי הנראה מאוד אטרקטיבי. התחבורה לשני המקומות היא ציבורית, כאשר האוטובוס למדונה יוצא רק בימי רביעי.
בסקי פס של טונאלה, הנקרא Adamello, נכללים:
- בטונאלה עצמה מספר מסלולים כחולים (אחד מהם ארוך ומכובד), כמה אדומים ושני שחורים קצרים, וגם מסלול אדום ארוך בשם Alpino והוא החביב עלי- מסלול ארוך, יפה להפליא, לא מאוד קשה (אלא אם יש טיפה קרח), אבל גם לא קליל. כל ההר העיקרי הוא בעצם מסלול אחד גדול, וניתן לחתוך מרכבל אחד למשנהו בשמחה ובדיצה. יש עוד כמה רכבלים המסתתרים בהר העיקרי. הסוד: לראות אותם במפה ואז למצוא בשטח. מאוד פשוט להתמצא, אי אפשר ללכת לאיבוד וכיף לקפוץ מרכבל אחד לשני כשחוצים מסלולים שונים.
- הירידה בגלישה לכפר הסמוך - פונטה די-לניו - היא מסלול חוויתי ומקסים: יורדים לעמק הסמוך ונכנסים ליערות. בשלב מסויים פוגשים רכבל. אם לא לוקחים אותו - צריך לעשות קרוס-קאנטרי במשך שעה עד הרכבל הבא. אם כן לוקחים אותו, יש קטע ממסלול שחור שחייבים לרדת. הקטע השחור לא מאוד קשה: די רחב אבל מאוד תלול. באיזור עוד מספר מסלולים אדומים ושחורים. מהכפר חוזרים עם הסקי בס החינמי. רק להתעדכן במלון לגבי השעות.
- מטונאלה אפשר לקחת את הגונדולה להר ממול. גם אם לא גולשים ברמה של אדומים, או סתם לגוון, כדאי לעלות, בשביל הנוף. אפשר לחזור למטה עם הגונדולה. מי שמאוד בטוח בעצמו, יכול לרדת את המסלול השחור הנקרא Paradiso למטה חזרה אל טואנלה. לא קל, אבל גם לא נורא מאוד. מראש הגונדולה לוקחים רכבל ישיבה פתוח, עד למסעדה ליד הקרחון (שבראש ההר, אחת שתיים שלוש). ניתן גם לרדת עם הרכבל הזה ללא ציוד, והחבר`ה לא עושים פרצופים. בכל מקום אחר הם יעשו פרצוף! ירידה בגלישה היא במסלול אדום קל מאוד, על דרך עפר יפה ולא תלולה. מהמסעדה יוצא T-Bar תלול אל מסלול אדום (או שחור מצידו השני) שנקרא הקרחון. כנראה יש כאן גלישה גם בקיץ! מסלול זה חוזר אל המסעדה.
אפרה סקי
אנחנו קצת חננות אז זה סעיף יותר קצר אצלי... יש דיסקוטק במלון EDEN נדמה לי. מה שכן, יש Happy Hour כל יום מ- 16:30 וצפונה מעל מלון Paradiso, בתוך האוהל הצהוב, עם מלאאאא בירה זולה, מוסיקה סבירה וצעירים שיכורים. גם לא צעירים במחשבה שניה, אבל שיכורים בהחלט. כל בתי הקפה מנסים להפוך לפאבים בערב, אבל לקראת עשר אחת-עשרה ההרגשה היא שמחכים שניתן להם לישון. יש פאבים יותר רציניים ליד EDEN.
מה לעשות עם הילדים? שאלה טובה. נראה לי שאין הרבה מה לעשות איתם באתר. היו מסביב הרבה משפחות עם ילדים, אבל אין קולנוע או דברים כאלו בעיירה. הסתדרו. רוב ה-Grown Up שרצו בלובים של המלונות, המתפקדים כבר/בית קפה. רוב הצעירים הלכו לרקוד/לשתות ב-EDEN, אם כי היה יותר מלילה אחד שהסידור התהפך. כל יום רביעי בלילה מאוחר יש חשפניות במלון Paradiso. דווח לי שהמופע לא מאוד מעניין או מגרה, וכשעיני הקהל עוקבות אחר תחתוני הגברת המתעופפים באוויר, היא כבר מתעטפת במגבת ונעלמת מאחורי הקלעים. כשהיינו באתר היה יום האישה הבינ"ל, ומלון זה הביא חשפנים. מקורותי בשטח דיווחו כי היה מאוד מאכזב, ועשה רושם שמנהל המלון נתן שטר של 50 יורו לכל עובד שהסכים להתפשט. לא לדאוג, לא הגיעו ל- full monty.
אטרקציות באתר
יש באתר פארק סנובורד. האמת שלא רק סנובורדיסטים משתוללים שם, אבל בעיקר. זה כולל HalfPipe מאוד רציני אחד, מקפצות, מעקות וכמה קונסטרוקציות כאלו כדי לתת לסנובורדיסטים אפשרות לשבור ת`ראש. האיטלקים מטפחים את הפארק, ודואגים כל בוקר לשפץ ככה שיהיה סבבה. בין שני מסלולים אדומים יש עוד HalfPipe קטן הרבה יותר, אך הרבה יותר ארוך.
אטרקציה חשובה: כל הרכבלים הארוכים, בטונאלה עצמה, מצויידים בחופת פלסטיק שקופה (מי יותר ומי פחות...) - ככה שלא קופאים מקור ברכבל. סידור מעולה, בעיקר כשזוכרים שטואנלה מאוד גבוהה וקררררר שם. ועוד משהו: במשך כל הימים שהיינו שם, היה דוכן של Lavazza ליד רכבל המתחילים, שחילק קפה פילטר בחינם. ללא חלב אמנם, אבל חם, טעים ונפלא!
עוד דבר לטובת איטליה (וזה בניגוד מוחלט לצרפת, לפי חבר שחזר משם זה עתה): אוכפים את תקנת אי-העישון בכל מקום! וואו, איזה יופי - פאב בלי סיגריות! הלוואי ונתחיל להתקרב לזה בארץ... ובעיני זו בהחלט אטרקציה. בכפר הסמוך פונטה די-לניו יש בריכה, סאונה וספא, אבל ויתרנו על התענוג. יש סקי בס חינם לכפר, אבל לא בדקנו מקרוב את המתקן. ראינו מקום המשכיר אופנועי שלג, אך גם על התענוג (?) הזה ויתרנו.
למה לא לנסוע מוורונה
בשדה התעופה של ורונה יש תקנה מקומית: אסור להעלות לטיסה אף מכשיר חשמלי (כולל פנס) או אלקטרוני (כולל לפטופ, נגני מוסיקה ומצלמות). היוצא היחיד מן הכלל הוא - הפלאפון!! הגיוני מאוד, לא? בכל אופן - מאוד לא רציתי לזרוק את המצלמה שלי (מצלמת ריפלקס טובה עם עדשה יקרה) לתוך תרמיל המטיילים שלי. בשיקוף של תיק היד הוחזרתי אחר כבוד (כמעט קראו למשטרה) לדלפק הצ`ק אין כדי להיפטר מהמצלמה. הפקידה אמרה שזה לא בעיה שלה, ואין לה קופסה או אריזה. דרשתי משהו בכתב, שיעיד ששדה התעופה לא מאפשר לקחת מצלמה למטוס, וכמובן לא קיבלתי דבר.
בעיקרון בשדה תעופה אם הם מחרימים משהו לטיסה, הם נותנים כתב החרמה רשמי. כאן לא קיבלתי כלום. כמעט חבל שלא נשברה המצלמה - בסוף דחפתי אותה למזוודה קשיחה של חבר`ה אחרים. והאזהרה: להימנע ככל האפשר מטיסה דרך ורונה! שדה תעופה קטן, מגעיל ושונא תיירים. יתרה מזו- לסאן-דור (וגם לאל-על לצורך זה) אין נציג בורונה בכלל! הנציג היחיד בשטח היה קצין הביטחון של אל-על, שלדעתי לא בסמכותו לתת שום דבר בכתב, וגם לא תפקידו. הוא גם לא נציג של חברת התעופה, אלא רק איש ביטחון.
