לא תל אביב ולא ירושלים נכנסו ל"מדד הערים המאושרות 2026". מי שכן עשתה את זה היא דווקא חיפה, שקיבלה ציון של 5,660 נקודות, ותפסה את המקום ה-187 המכובד, מתוך 250 ערים שנכנסו אל הרשימה.
העיר שהגיעה אל המקום הראשון הייתה קופנהגן, עם 6954 נקודות, ואחריה הלסינקי וז'נבה עם 6919 ו-6882 נקודות בהתאמה. את "קבוצת הזהב" של 50 הערים המובילות סוגרת קיימברידג' הבריטית. ואת המקום האחרון ברשימה תופסת גואדלחרה שבמקסיקו.
אחרי חיפה אפשר למצוא ערים מכובדות, שהציגו גם הן תוצאות מרשימות. בהן בואנוס איירס במקום ה-189, נאפולי במקום ה-202, ניו יורק במקום ה-207, ובייג'ין במקום ה-211.
עורכי המדד בחרו להעניק לקייב שבאוקראינה את המקום ה-251 הסמלי, שנמצא מחוץ למדד. היא שובצה בו ללא ציון ומבלי להיות מושווית לערים אחרות, אלא כמחווה סמלית של הזדהות, וכאות הערכה של העורכים למאמציהם של ראשי העיר בתנאים קשים במיוחד.
כדי להיכלל בדירוג נבחנו 64 מדדים בתחומי התושבים, הניהול העירוני, הסביבה, הכלכלה, הבריאות והתחבורה. לכל אחד מהמדדים ניתן משקל שונה בציון הסופי. מטרת המדד אינה בהכרח לבחור את "העיר הטובה בעולם", אלא להציג תמונה רחבה של ההתפתחות העירונית ולעודד ניהול תקין, קיימות, חוסן ואיכות חיים.
חיפה התבלטה בסקר לטובה בתחומי ההשכלה, התעסוקה והבריאות. שיעור בעלי התואר השני בעיר עומד על 17.1%, לעומת ממוצע של 12.4% במדד. גם שוק העבודה המקומי בולט לטובה: שיעור האבטלה בחיפה הוא 3.3% לעומת 5.58% בממוצע, ואבטלת הצעירים עומדת על 6.08% בלבד לעומת 12.44%. בתחום הבריאות נרשמו כיסוי מלא בביטוח רפואי ותוחלת חיים של 83.2 שנים - כמעט שנתיים מעל הממוצע בערים שנבדקו.
מנגד, הנתונים מצביעים על מקום לשיפור בתחומי הסביבה, החינוך והתחבורה. שיעור המיחזור בחיפה עומד על 16.8% בלבד, לעומת ממוצע של 44.29%, כמות הפסולת לתושב גבוהה מהממוצע וגם ריכוז החלקיקים המזהמים באוויר גבוה יותר. במערכת החינוך נרשמו כ-662 תלמידים לכל מבנה בית ספר, לעומת כ-380 בממוצע, ומספר מוסדות התרבות ביחס לאוכלוסייה נמוך בכמחצית. התחבורה הציבורית בעיר אמנם נגישה לנכים באופן מלא, לפי המדד, אך השימוש בה נמוך מהממוצע ומספר תאונות הדרכים ביחס למספר התושבים גבוה יותר.
חיפה לא הייתה הישראלית היחידה שהתמודדה על מקום ברשימה המכובדת, 16 ערים נכנסו ל"רשימה המצומצמת" של 924 ערים בעולם שהגיעו אל שלב הבדיקה המעמיק. יחד איתה היו מועמדות גם שותפותיה לרשימת הערים הגדולות בארץ - ירושלים, תל אביב, פתח תקווה וראשון לציון. ולצידן גם אשדוד, אשקלון, בת ים, באר שבע, בני ברק, חדרה, חולון, כפר סבא, נתניה, רמת גן ורחובות. מבין הערים הישראליות, רק חיפה וירושלים עברו לשלב אימות הנתונים, אך חיפה הייתה היחידה שנכנסה בסופו של דבר לדירוג הסופי.
