ההגעה לטקסס
מרכז המבקרים של טקסס צייד אותנו בהמון חומר שרק לקרוא ולפענחו דרושים לנו ימים מספר. עם הכנסנו למדינה הענקית הזו חשנו מיד בשוני שבינה לבין קודמתה, לואיזיאנה. גשר, שנראה כאילו תלוי באוויר, עמד בפתחו של כביש מספר 124 וקיבל אותנו עם כניסתנו. עלינו עליו וגילינו מרחבים עצומים של מדבר צחיח משולבים עם פרות, הפזורות-יושבות להן בניחותא, לצד מרחבים עצומים של צמחייה צפופה-צפופה, הגדלה לה בתוך מים, ומדי פעם צצות להן גבעות ירוקות עם עצים ובתים מסוגננים.
אחד השלטים הפופולאריים של טקסס שקיבל את פנינו היה: Don't Mess With Texas"" הכוונה כמובן לאיסור המוחלט להשליך לכלוך וקנסות עד 1000$ הניתנים לעבריינים. נסענו לאורך מפרץ מכסיקו ולפתע נגלה אלינו הים שהיה סוער וגלי. הבתים שצצו להם לאורך החוף היו בנויים כולם על כלונסאות מפאת סופות ההוריקנים, המאיימות וההורסות בכל שנה, והפליאה הקיימת היא איך אנשים יכולים לחיות בתחושה המאיימת שבכל רגע יכה בם אחד מאיתני הטבע, יהרוס את בתיהם ויאלצם לשקם מחדש את חייהם?!
גלבסטון
פנינו מועדות אל גלבסטון, עיירת חוף, קרובה ליוסטון, ולשם כך נסענו על כביש 124 הצמוד לחוף מפרץ מכסיקו ובסופו עלינו על מעבורת (ללא תשלום, שיט כ-20 דקות), שנשאה אותנו אל גלבסטון. בגלבסטון נושבות לרוב רוחות חזקות ואכן, אפילו ביום הנאה שהיה התנדנדנו מצד לצד ומים שוצפים כיסו את המכוניות, שעמדו על המעבורת. נחתנו על חופה של גלבסטון, התגלגלנו באיטיות מסיפון המעבורת והתחלנו לתור את רחובותיה של העיר השלווה הזו.
מבנים מיוחדים נגלו לעינינו ברחוב ברודווי, הרחוב הראשי של העיר. חלקם נראים בסגנון מכסיקני, חלקם עתיקים מאוד, הרחובות נקיים והבתים צבועים בצבעים פסטלים יפים. חנינו ברחוב סטרנד והחלנו לשוטט. גם כאן הבחנו בחשמלית, הדומה לזו שנסענו בניו אורלינס ובכרכרות רתומות לסוסים, המבקשות לערוך לך סיור בעיר. החנויות כאן מיוחדות ומעניינות. רובן גדולות מאוד בשטחן ומכילות תערובת של עתיקות עם עוגיות תוצרת בית, חמאת בוטנים וקפה למשל.. הסתובבנו ברחוב הזה והשתאינו מן המבנים שבחלקם היו נטושים-עזובים-מוזנחים וחלקם יפים ומחודשים. ערוב בולט של ישן עם חדש נתן גוון מעניין לעיר.
המשכנו לעבר קו הרציף והמזח של העיר. הבחנו במספר גדול של אסדות עצומות, ששטות ללב ים לקדוח נפט. המראה היה חדש ומוזר, לראות גוף פלדה עצום, גולמי ומרובע הולך על פני המים... עשרות שחפים ושקנאים, תרים אחר אוכל ודגים, חיזרו אחרינו, צללו למים ועיטרו את סירות הדיג הרבות שעגנו במקום. התנהלנו לנו שעות בהנאה ביום מוצף השמש, שהנעים את זמנינו ורשמנו לנו נקודה נוספת במפה שכדאי לעצור ולסייר בה - גלבסטון.
לתחילת הכתבה
אזור היל קאונטרי
היעד הבא שלנו הוא אזור ה-Hill Country, אשר נמצא במרכזה של טקסס ונופו שונה מרוב טקסס. לשם כך החלטנו לפתל את דרכנו על כבישים צדדיים ולא על Hwy 10. התחברנו לכביש 35 ונסענו לאורכו כשעל פנינו חולפות עיירות קטנות רבות. השטחים החקלאיים העצומים היו פזורים מצדדינו ומדי פעם עברנו על פני נהרות.
המקום הבא שעצרנו בו והפעם להפסקת קפה ביתי שלנו היתה העיירה Port Lavaca. עצרנו על חוף מפרץ מכסיקו שנקרא Lighthouse Beach. השעה היתה שעת בין ערביים, רוח נעימה נשבה, עשרות שחפים קיבלו את פנינו ואנחנו ישבנו לנו עם כוסות קפה ועוגה על שפת הים ונהנינו. איש שחלף במקום נעצר לדבר אתנו וסיפר לנו קצת על המקום ועל עצמו. לדבריו ב-1960 היתה סופת הוריקן מאוד חזקה במקום, אשר העיפה את כל האוניות אל העיירה והרסה ומחקה הכול. האנשים נסו אל אזור ה-Hill Country, הנמצא כ-200 מטר מעל פני הים אולם אז, בעקבות ההוריקן התחוללה בהיל קאונטרי סופת טורנדו.
בנוסף לכך, יש במקום 5 מפעלי כימיקלים, המזהמים את האוויר ובימים שאין רוח ניתן לראות עננה כבדה של זיהום יושבת על העיירה. הוא עצמו כך סיפר, עבד במפעל (שנמצא על החוף) כל חייו ורוב האנשים שעבדו עמו חלו בסרטן. קשה היה לשמוע את סיפוריו של האיש ולהבין שמתחת למעטה הקסום של ים, חול ושחפים מתנהלים חיים יומיומיים קשים ואכזריים, אשר עין זר לא תבחין בהם. כל אשר מבקש אותו האיש שפרש מעבודתו הוא לקצת הנאה ואושר בחייו כעת.
לקראת אחה"צ הגענו לעיירה ושמה ויקטוריה והתמקמנו ללינת הלילה בפארק של העיר. פעם ראשונה נתקלנו בתופעה של פארק לקראוונים מטעם העירייה. הרעיון מצא חן בעינינו. לכל אחד יש חלקה עם מים, חשמל וביוב ואת הכסף יש לשלשל לתוך תיבה עם מעטפה, שנמצאת ליד תא הטלפון. המחיר נע בין 6-10$. (בתוך העיר כביש 87 ו-Rednew St. והשם: Victoria Rv Park).
יום המחרת היה סגרירי ואפור ואנחנו התחלנו בנסיעה צפונה לכיוון עיירה קטנה שאף לא נראית במפה ושמה Gruene. העיירה נמצאת על כביש 306 עם Hunter Rd. הרבה עיירות בסביבה זו הן עיירות, שמתיישביהן ממוצא גרמני והן מיוחדות ויפות. המקום קטן, מטופח ומלא בחנויות קטנות. בסופי שבוע בערב, בין השעות 08:00-12:00 ניתן לבלות ב-Gruene Hall (טלפון 830-606-1281). זהו אולם גדול, שבו מנגנת להקה מוסיקה טקסנית יפהפייה ואנשי המקום, שבאים בהמוניהם, שותים בירות ורוקדים. חשבנו שנוכל לראות במקום ריקודים טקסניים אותנטיים, אבל רק הכובעים שלבשו הגברים היו טקסניים. נהנינו מהמקום ומהמוסיקה ופרשנו לנו אחר בקבוק בירה אחד (כשלידנו נתרוקנו בקבוקים בזה אחר זה).
לתחילת הכתבה
סן אנטוניו
המשכנו לנו באזור ההיל קאונטרי לכיוון העיר סן אנטוניו, שהיא אחת הערים המרכזיות באזור זה. מוקד המשיכה של העיר הוא הנהר (סן אנטוניו), העובר ממש במרכזה ואשר השכילו להפכו לאזור תוסס, צבעוני ומושך. לאורך פיתולי הנהר, משני צדדיו, עשרות מסעדות, בתי קפה, חנויות, אומני רחוב, צמחיה ענפה וגשרי אבן, המאפשרים מעבר מצד לצד. ובתוך הנהר שטות להן סירות מצד לצד עם מדריכים, המסבירים על העיר. מקום מאוד תיירותי אך תמיד נעים, במיוחד כשהשמש שולחת קרניה וניתן לשבת ולהתחמם בבית קפה נעים, הצופה אל הנהר. כן, כן, נמשכנו כמובן ל- New Orleans Style Cafe, Beignets", בית קפה שמגיש קפה וסופגניות ממש כמו קפה Du Monde שבניו אורלינס. (River Walk Downtown San Antonio, 245 Losoya St.).
בטיולנו במקום פגשנו גם מפעל שעווה, המייצר שעווה בצורות, צבעים וריחות שונים. ניתן לשים אותם במחמם שמנים במקום שמן אתרי עם נר מתחתם או פשוט להניחם בארון הבגדים או לפזרם בבית - והריח... תענוג!! (Scentchips Usa 301 Breesport, San Antonio, 1-800-4scentchips). אזור ההיל קאונטרי של טקסס מזכיר במקצת את נופי ארצנו היפים, אלא שכאן לאורך הדרכים פזורות עשרות חוות לרכיבה ולינה, עירות קטנות ויפות לצד אגמים והקילומטרים כמובן, רבים רבים מדהים לראות שרוב השטחים העצומים כאן הם בבעלות פרטית - לכל חווה יש מאות אקרים בבעלותה, מה שמזכיר את סרטי הקאובואים, כשכל חווה נראתה כאילו שוכנת בדד וכדי להגיע לשכנים היה צורך לרכב במשך ימים...
אנחנו ממשיכים את דרכנו באזור היפהפה ותרים אחר מקום לרכב על סוסים. רוב החוות לרכיבה הן ממוסחרות ויקרות ומציעות גם שינה וארוחות - דבר שאנחנו לא נזקקנו לו כמובן. החלטנו שנושא הרכיבה יקרה בדרך ספונטנית כמו כל המפגשים או הדברים שקורים לנו - וכך נדע שזה נכון עבורנו. בשלב זה של הטיול, החלטנו שתי המשפחות לחוות התנהלות אחרת לתקופת מה וכל אחת פנתה (לאחר 5 חודשים צמודים מאוד) לדרכה עד למפגש הבא. הצורך שהורגש הוא בספונטניות בהתנהלות לעומת תכנון מדויק יותר שהיה עד עתה. התחושה החדשה היתה מוזרה בתחילה, אך עד מהרה התארגנו מחדש ואף גילינו כי יש לנו עוד זמן לעצמנו וביחד התחלנו ליצור דברים חדשים ומהנים ביחד. נראה, כי מה שתכננו עוד בארץ (לשהות בנפרד לעיתים), ושהיה כה קשה לעשייה עד עתה, היה רעיון נכון ומשמעותו זמן שונה, בעל איכות חדשה של "ביחד".
לתחילת הכתבה
בנדרה
הגענו לאזור בנדרה ושם לצערי (גלית), החלה שן להטרידני מאוד. "בדרך מקרה" (מובן שדבר לא קורה במקרה) נפלה עיני על טלפון של רופא שיניים, התקשרתי אליו ונסענו לקבל טיפול. הדרך היתה יפהפייה (כביש 1283) מבנדרה ל-Lake Hills, הטפול גם הוא היה מוצלח, מרפאה נעימה, רופא טוב... גמרנו הכול אחה"צ והחלטנו להישאר עוד לילה בבנדרה.
חיפשנו קמפגראונד נחמד ומצאנו שוב "במקרה" מקום בשם: Pomarosa Rv Park (3845 State Hwy.16 S, Bandera, 830-796-4339 ). מנהלים אותו בעל ואישה בשם אלבין וביבי. שניהם מהגרים - הבעל מהונגריה והאישה מתורכיה, מהנדסים במקצועם. שמחה גדולה היתה כשהיא (ביבי) גילתה שאנחנו מישראל והמון חום ואהבה שפעו מהם. הבעל (אלבין) לקח את הבנות לסיבוב על האוטו הקטן המיוחד שיש בכל קמפ, על מנת להראות להן את קיני הנמלים העוקצות, שיש בטקסס והזהיר אותם מפניהם.
אחר כך ביבי החלה לדבר עם הילדות באנגלית, לקחה מהם את האי מיילים וביקשה שנצטלם עמם לפני שנעזוב. כמו כן, סיפרה לנו שבערבי שישי מתאספים כמה נגנים ב- rechall, מנגנים ומנעימים לכולם את הערב וכמובן שאנחנו מוזמנים להישאר. אחר כך לקחה את הבנות לסיבוב היכרות בקמפ. והראתה להן איפה נמצא כל דבר: מקלחות, שירותים, מכונות כביסה, איך ניתן לאכול ולשתות קפה ב- rechall וכו`. הבנות חזרו המומות מהמקום הנקי, המסודר והמיוחד הזה ובמיוחד מביבי ומהחום ששפע ממנה.
"דרך מקרה" שאלנו אם יש אפשרות לרכב על סוסים בקרבת מקום ואכן, לחברתה של ביבי יש חווה עם סוסים ומיד היא יצרה קשר בינינו. מה שחלמנו קרם עור וגידים - אפשרות לשהות בקמפינג שלידו תהיה חוות סוסים עם אפשרות לרכיבה וללמידה. ליסה, בעלת החווה הגיעה אלינו וקבענו כי במשך היומיים הבאים נבלה ברכיבה בפארק הלאומי של טקסס, שנמצא כ-10 מייל ליד בנדרה. הפארק נמצא על שטח של כ-44 מייל ובו עשרות "טריילים" מותרים לרכיבה והוא בין הבודדים בטקסס, רוב השטחים במדינה זו הם פרטיים וקשה למצוא מקום גדול ציבורי לרכיבה. למחרת ב-09:00 בבוקר ניצב ליד הקראוון שלנו טנדר, וטריילר גדול עם סוסים יפהפיים נגרר אחריו. יום נפלא עבר עלינו במרחבי הפארק על גבי הסוסים, הצועדים בין עצים ושיחים, חוצים מים ומפלונים ומטפסים על גבעות.
במוחנו עולות כבר מחשבות ורצון להמשיך ולשהות במקום המופלא הזה עוד ועוד ואף ממש ללמוד לרכב על הסוסים הללו. ממחשבה של יום שהייה אחד בבנדרה הרגשנו שכנראה שהייתנו תתארך כאן מאוד. זהו החופש האמיתי ויכולת הבחירה של העכשיו - זוהי תחושת כייף ושמחה! נראה מה יוליד המחר...
לתחילת הכתבה
