לאורך נהר הפרייזר
מרכז ודרום קולומביה הבריטית (British Colombia) הוא שטח גבעתי עד הררי, שאגמים רבים ונהרות גדולים מעצבים את נופו. נהר הפרייזר (Fraser River), העובר דרך דרום - מערב קולומביה הבריטית ונשפך לים בואנקובר, הוא המרכיב העיקרי של מסלול נסיעה נפלא שיכול גם להוביל להרי הרוקיס, כחלופה נעימה לדרך המהירה שבין ואנקובר לקמלופס (Kamloops).
הכביש העובר כאן הוא כביש מס. 1, הדרך הטרנס - קנדית החוצה את כל קנדה ממזרח למערב. עמק הפרייזר הוא אזור טבעי, ללא ערים גדולות, אבל בנוסף לנופו המרהיב יש כאן כמה אטרקציות לילדים ומעלה, ובראשם `שער הגיהינום` (Hells Gate), נסיעה באומגה מעל המים הסוערים של הנהר. התומפסון, יובלו הראשי של הפרייזר, הוא צפוני יותר ולא מתויר, אבל נופו מדהים עוד יותר וקטעים ממנו מצוקיים ואכולי ארוזיה. הוא מצוין כמסלול שיבה מהחלק הצפוני של הרוקיס, מג`ספר לואנקובר, או בטיול לצפון (ראה צפון קולומביה הבריטית).
את ערוץ הפרייזר ניתן לשלב בטיול קצר שמסלולו מעגלי - מתחילים וגומרים בואנקובר: ממפרץ Horseshoe Bay נוסעים לוויסלר (ראה "ואנקובר וסביבותיה"), ממנה ניתן להמשיך פנימה דרך פמברטון ולחזור לואנקובר דרך ערוץ הפרייזר. הדרך היפה עוברת בשטחים לא מיושבים. הכביש מתפתל בין הרים ויערות עצי-מחט, עובר אגמים, שמורת אינדיאנים ומנסרות עצים, לפני שהוא יורד אל קניון הפרייזר. ניתן לעשות את המסלול ביום אבל עדיף ביומיים.
במרחק כ-100 ק"מ מואנקובר הפרייזר עובר בתוך עיירה קטנה בשם Hope, שכל הדרכים לעיר הגדולה עוברות דרכה. כאן ניתן לעשות טיול יפה לפארק ארבעת המנהרות, מעבר מסולע לאורך נהר שוצף, בו ניתן לראות את הסלמונים קופצים במעלה הזרם בדרכם אל מקום הולדתם שהוא גם מקום מותם. בכלל, הצפיה בסלמונים (אסור לדוג אותם בעונה זו בכדי לשמור על המאגר הלאומי) בעונת ההתרבות היא תחביב לאומי שניתן לממש אותו בעיקר בצפון (ראה צפון קולומביה הבריטית).
מסלול יפה במדינה
מסלול נפלא בדרום קולומביה הבריטית מוביל, דרך הופ ופארק מנינג (Manning Park), לאחד מהאזורים המשונים והבלתי צפויים ביותר בחלק זה של העולם. בפארק מנינג אפשר לראות שיחי רודודנדרון פראי בפריחתם, לשבת ליד אגמון שקט וחבוי ביער או לשוט בסירות באגמים הגדולים יותר. מכאן והלאה הנוף, ואתו הצמחיה, הולכים ומשתנים עד שהם נהיים מדבריים, ולרגע נדמה לך שאתה נוסע בצפון מקסיקו. זה האזור החם והיבש ביותר בקנדה, ולכן מגדלים פה את רוב תצרוכת הפרי של המדינה. לאורך הדרכים ביתני פירות מציעים את מרכולתם - פירות טריים, ריבות, דבש ויינות. נחמד.
הכביש יורד אל עמק מקסים ופורה, בו יושבת העיירה אוסויוז (Osoyoos), ממש על גבול קנדה - ארה"ב. במרכז העמק אגם מוארך בצבע כחול כהה, שצבעו - יחד עם הירוק העז של המטעים סביב העיירה - יוצר ניגוד מרשים לגבעות החשופות (מראה נדיר בקנדה). זהו הראשון בסדרת אגמים ארוכים כאצבעות, המחוברים ביניהם כמו שרשרת, שמימיהם החמים מהווים בסיס לתיירות מקומית אינטנסיבית. באוסויוז יש מספר חופים נחמדים עם דשא ועצים, והמים חמים דים לרחצה, אולם אוסויוז היא בעיקר עיירה חקלאית, בניגוד לעיירות התיירותיות בהמשך הדרך. מעבר לאוסויוז, הדרך - שעכשיו היא פונה צפונה - ממשיכה לאורך אגמים נוספים, כולם מאורכים וכולם חמימים. עוברים את העיירה אוליבר, עם בתי הארחה צנועים וחוף מקסים, ולבסוף מגיעים לעיר הגדולה באזור, קלוונה.
קלוונה (Kelowna) היא מרכז תיירות אמיתי, עם עשרות בתי מלון מכל הסוגים, מסעדות וכל שרותי התיירות. מרכז הענינים הוא הפארק לחופי האגם ונמל הסירות שלידו. כאן אפשר לצאת להפלגות בספינות ובסירות, לשוטט בטיילת וברחבי הפארק הנפלא, לתפוס שמש על המדשאות ולשלוח את הילדים להשתולל במתקן מים מקסים בתוך הפארק. יש פה אוסף של מתקנים, רשתות, חיות ענקיות וסתם צינורות מכל המינים והצבעים, משטח מקומר שעליו מתרוצצים עשרות ילדים מאושרים ומכל מקום ניתזים סילוני מים. חלק מהצינורות הם גמישים וניתן לכוון ולהשפריץ. בקצרה - כיף גדול. ממשיכים צפונה לאורך אגם אוקאנגאן (Ocanagan Lake), שאורכו למעלה ממאה ק"מ, עד לעיירה המקסימה וורנון (Vernon), התיירותית גם היא. מכאן ניתן לפנות מערבה ולשוב לואנקובר או להמשיך לכיוון צפון - מזרח אל הרוקיס.
