בניוס

עשו לכם ערמת חול ים, חיפרו מתחתיה ותנו למרכזה לצנוח מטה. קיבלתם את בניוס. מוקפת הרים תלולים וגבוהים יושבת בניוס בשקע שכאילו נחצב למידותיה. אהבנו אותה מהרגע הראשון. משפחת שפירא מבלה בבניוס.
משפחת שפירא
|
שמור לעצמי
תמונה ראשית עבור: בניוס
© איתי אמוזה

עשו לכם ערמת חול ים, חיפרו מתחתיה ותנו למרכזה לצנוח מטה. קיבלתם את בניוס. מוקפת הרים תלולים וגבוהים יושבת בניוס בשקע שכאילו נחצב למידותיה. לצידה חוצב הנהר את ערוצו כאילו מאיים לנתקה שוב מהמורדות המקיפים אותה. פסגות ההרים היו שרויות בעננים שעה שירדנו מהאוטובוס, אך שמש נעימה צבעה את העיירה בצבעים חמים. אהבנו אותה מהרגע הראשון.

 פנינו לפרינססה מריה. חדרים נעימים נקיים וזולים. הסניורה מקסימה והמטבח העומד לרשות האורחים נחמד.

יצאנו לרחובות צרים וציוריים, קתדרלה יפה והרבה תיירות מקומית. מסעדות וברים לצד סוכנויות, אינטרנט קפה ודוכני קרמל. את ממתקי הקרמל מכינים מקני סוכר. סוחטים את הגבעול ומבשלים לעיסת קרמל המתקשה מעצמה. גוש הקרמל משופד על וו עץ ונמתח בכוח. אז, בתנועות לסו, מלופף ונמתח שוב ושוב עד שהוא הופך לכעין גומי רך הניתן לעיבוד. בשילוב צבע טבעי, ואולי לא רק, עם תוספת אגוזים ושקדים, מתקבלים ממתקי הכרמל. לשיניים חזקות בלבד.

 בניוס שוקקת חיים אך מראה בתים נטושים העומדים למכירה וסרטי הדבקה על זגוגיות החלונות כלפני מלחמה מזכירים לנו את הר הגעש הפעיל הניצב עליה. בשל הענן התמידי שכיסה אותו לא הצלחנו לראותו אך הוא שם ומאיים. מפת העיירה המחולקת חינם צבועה על פי אזורי הסיכון בהתאם לערוצי הלבה הצפויים לגלוש אל העיר. בתחתית המפל, שהפך לסימלה של העיירה, תמצאו מרחצאות חמים שבסופי שבוע נעשים צפופים בתיירים ומקומיים כאחד, כולם מחוייכים, מתמכרים בהנאה. לאחר כמה מעברים בין בריכת המים החמים לבריכת מי הקרח ובחזרה, כשגופך מעוקצץ כולו ורסס מי המפל מלטף את הפנים החשופות, אתה יכול לשמוט את ראשך לאחור ולומר, איזה אושר.

לתחום הגסטרונומי שכלל דוכני רחוב ומסעדות מקומיות התווסף בישול עצמי והבנות נכנסו לסופרמרקט המודרני כמוצאות שלל רב. בין לבין גדל הקן המשפחחתי שלנו, שני וחופית מרעננה שאימצו אותנו, ואך טבעי היה שתכנון הארוחות יהיה משולב. מסעדה ארגנטינאית עם בשר מצויין שבתה את ליבנו. ארגנטינאי סימפטי בכובע טבחים ואשתו הקולומביאנית ששירתה אותנו בחן, קישטו את המסעדה בתפאורה מוזרה ובלתי מובנת. פרסות סוס קשורות בחוטים לתחתית סיר מחורר, בובת רקדנית תלוייה מתחת למטריה גדולה, שדון מתנדנד על ערסל, מגהץ ברזל פעור פה. בלתי מובן?

לכל קבוצת פריטים היה מצורף פתגם. בספרדית כמובן. שוב הצטערנו על אוצר המילים הדל שלנו. למשל, מתחת למלאכי הגבס שריחפו בתוך כלוב היה רשום משהו כמו: המחשבות החופשיות שלנו כלואות בתוך חיינו... בבניוס, כך חשבנו, נשאר לכמה ימים כדי לשפר את הספרדית שלנו. מאירה, אשה עדינה ונעימה מאוד, מלמדת בבניוס ספרדית זה שמונה שנים ושמה שגור בפי הישראלים. עדיין קשה לנו לעצור ולהוריד את הקצב ומזג אויר גשום קיצר את שהייתנו ודחה את הלימודים הלאה, למקום אחר ביבשת.

בית קברות קטן ומיוחד נמצא למרגלות הדרך המובילה באלף מדרגות לפסל הבתולה המשקיף אל העיר. תמונה החרוטה בזכרוני מסרט ישן, קבוצת אבלים מטפסים על סולם, מנסים להציץ בעד לחריץ הדלתות הכפולות ודרך החלון המאובק הקבוע מעליהן. בחדר הנעול ממתין ארון קבורה. איני יודע מה מקורו ומשמעותו של המנהג אך המחזה הזה הופיע כאן, בבית הקברות הקטן.

 מפסל הבתולה נמתח שביל על ההר המוביל אל תצפית נוספת אל העיר, גבוה מעל המפל. השארנו את המשפחה המורחבת למשחקי קלפים ושזירת צמות ויצאנו, אורית ואני, לתצפית על העיר. שמש נעימה חיממה אותנו לפרקים אך העננים סגרו עליה ורוח קרה שבה והזכירה לנו את מזג האויר ההפכפך באנדים.

אוטובוס ממרכז העיר יוצא לגן החיות. הגן ממוקם בתצפית נפלאה על ערוצו של הנהר. למרות חזותו המקומית הוא מפתיע במגוון בעלי החיים. אם אתם שם, חבל לוותר. לאורך דרך המפלים יצאנו לסיבוב טרקטרונים. אל הדרך, יוצאים בדרך כלל על גבי אופני הרים וחוזרים באוטובוס. כך או כך, אל תחמיצו. בבוקר גשום נפרדנו מבניוס בדרכינו ל-cuenca. סעו בשעות היום, כתוב בספר, ואנו מודים על ההמלצה הזו. הדרך יפה במיוחד. כך תיארתי לי את האנדים, אומרת אורית, פניה נעוצות בהרים הירוקים.

להתראות בדרך דרומה.

יעדי הכתבה